ביאור:משלי ג טו

משלי ג טו: "יְקָרָה הִיא מפניים[מִפְּנִינִים], וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ;"

תרגום מצודות: יקרה (חשובה) היא מפנינים (מרגליות), וכל הדברים שאתה חפץ ורוצה בהם לא יהיו שוין בשוויה.

תרגום ויקיטקסט: - יקרה (חשובה ומיוחדת) היא החכמה יותר מפנינים: פנינים יש הרבה, אבל כל דבר-חכמה הוא יחיד במינו;

וכל הדברים שאתה חפץ (רוצה) לעשות ולקנות - לא שווים בערכם להפקת תבונה.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג טו.

דקויות

מדוע נמשלה התורה לפנינים?

פנינים = אבן חן יקרה ונדירה. הפסוקים, מן הסתם, מסודרים בהדרגה, מהזול אל היקר: כסף - זהב - פנינים - כל חפציך; מכאן שהפנינים יקרות יותר מכסף וזהב. גם מפסוקים אחרים נראה שהפנינים היו יקרות ונדירות במיוחד (איוב כח18, משלי כ15, משלי לא10). המפרשים הסבירו בכמה דרכים את הקשר בין פנינים לבין החכמה והתורה:

1. פנינים מגיעים מעולם אחר - עולם המים; כך גם החכמה מגיעה מעולם אחר - "מן השמים ומשכל אלהי שהוא עוד רחוק יותר ממצולות ימים" (מלבי"ם).

2. "נקראים פנינים לפי שטורחים להוציאם לפני ולפנים... במעי הימים, אבל אין בהם כוח להכניס את האדם בפנימיות הקדושה כמו החכמה והתבונה, שהמשכילים המתייגעים לקנותם... כל השערים העליונים נפתחים לפניהם" (רמ"ד ואלי).

3. חכמי התלמוד דרשו שהמילה פנינים היא משל לכהן הגדול, שנכנס לאיזור הפנימי והמקודש ביותר במקדש, והסיקו מפסוקנו מסקנה מעשית: "אבל אם היה ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ [שניהם בסכנה, ואפשר להציל רק אחד מהם] - ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ... דאמר קרא יקרה היא מפנינים - מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים" (רבי אחא ברבי חנינא, בבלי הוריות יג א, רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג, טור יורה דעה רמו, ספר המידות השלם שער התורה) . הפנינים, שצבען לבן טהור, מזכירות את הכהן הגדול, הנכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים כאשר הוא לבוש בגדי לבן, וכולו טהור. הפנינים הנדירות והמיוחדות הן משל לכהן הגדול, שגם הוא אדם נדיר ומיוחד - אחד בדורו; ובכל זאת, חכמתו של התלמיד-החכם מיוחדת וחשובה יותר.

4. באופן דומה דרשו, שהמילה פנינים היא משל לבכור, שהגיע לעולם לפנֵי אחיו, והסיקו מפסוקנו, שנושאי התורה חשובים ונכבדים יותר מהבכורות (במדבר רבה ו א). הבכורים, כידוע, היו אמורים לכהן במקדש לפני חטא העגל, ורק בעקבות החטא נבחרו בני לוי במקומם, כך ששני המדרשים הללו דומים.

הקבלות

וכל חפציך לא ישוו בה - החכמה והתבונה שוות ומועילות יותר מכל שאר הדברים שאנשים בדרך-כלל רוצים בהם; אולם הכינוי חפציך (ולא חפצים) מדגיש שהכוונה רק לרצונות אישיים של האדם, ולא לדברים שה' חפץ בהם, כגון מצוות או התנדבות. ראו לימוד תורה לעומת מצוות אחרות.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-15