ביאור:משלי ו יב
משלי ו יב: "אָדָם בְּלִיַּעַל, אִישׁ אָוֶן, הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה;"
תרגום מצודות: אדם בליעל - שפורק מעליו עול מקום - הוא איש און והולך עקשות פה, רוצה לומר: מעקם פיו לרמז לשון הרע.
תרגום ויקיטקסט: יש בעולם אדם בליעל, שאינו מועיל אלא רק מזיק; איש אוון, שבדבריו אין אמת אלא רק שקר. אפשר לזהות אותו לפי שפת הגוף -
הפה שלו הולך בעיקשות, מתעקם ומתעוות כשהוא משקר;
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ו יב.
דקויות
עריכהכינוייהם של הרשעים נאמרים כאן בלשון נקיה:
אדם בליעל -
עריכהאדם בלי תועלת - דרך עדינה להגיד שהוא רק מזיק. ע"פ חכמי המדרש הכוונה ל"בעלי לשון הרע, שדימן הקב"ה לעבודה זרה... ולשופך דמים" (מדרש משלי).
ויש מפרשים: בלי עליה או בלי עול, ומטרת הקטע ללמד, שאותו פורק-עול עלול להיות גם איש אוון בין אדם לחברו, ולעשות את כל העוולות המתוארות בקטע: "כיון שפרק עול המקום - בודאי את כל אלה יעשה" (מצודות).
איש אוון -
עריכהמלשון אַיִן - אומר דברים שאינם אמת - דרך עדינה להגיד שהוא רק משקר: "הסימן הראשון לזהות את איש האוון הוא עיקשות פה. אצל אותם האנשים, הפה אינו ישר, הם מסלפים את דיבורם, לא מדייקים בלשונם, ועוד קוראים לזה "לעגל פינות"... כל בניין האדם, יציבותו בחיים והצלחתו, תלויה במידת האמת שיש בדיבורו. מי שמדייק בדיבורו ואומר רק את האמת - הוא אדם חיובי ויש להתקרב אליו וללמוד ממעשיו. אך אם הוא נתפס בשקר, ואפילו הקטן ביותר - ואפילו הוא רק מנפח ומשנה פרטים... יש לבודקו היטב!!!" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ג תמוז ה'תשס"ט).
ויש מפרשים מלשון אוֹן, כוח: = משתמש בכוחו לרעה.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/06-12