המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ולציון יאמר איש ואיש יולד בה" - וכשיביאום מנחה לה' בציון יאמר להם על כל אחד ואחד זה מאותם שגלו ממך ומתולדותיהם ענין אחר המשורר אומר אזכיר לעמי וליודעי את גדולות מצרים ובבל שהם רואים עתה את גדולתם הנה פלשת וצור עם כוש מפני שהם סמוכים לרהב ובבל מנשאים אותם כל האומות ואומרים עליהם זה יולד שם במצרים ובבל
"ולציון יאמר וגו'" - והשבח הזה שהוא עכשיו לרהב ובבל יסוב לציון ועליה יהו אומרים פלוני יולד בה
"והוא יכוננה עליון" - והקב"ה יכוננה למעלה מכל העיירות
"לציון יאמר איש ואיש (אשר) יולד בה", אז אני צריך להזכיר כל איש ואיש מאישים הפרטיים הנמצאים בה, כי כל איש פרטי משלים את האומה בכללה, כמו שכל אבר פרטי משלים גוף הבעל חי שכ"א צריך לשלמות הגוף, "והוא", ר"ל והאיש הפרטי הזה "יכונן אותה" שתהיה "עליון", שע"י כל איש ואיש מאישיה יתוסף שלמות ועליה לעם ציון בכלל,
ב) עוד יש ביניהם הבדל מצד האישים הפרטיים בעצמם, כי מלבד מה שנתעלו אישי העם הישראלי במה שכ"א הולך מהלך השלימות אל הכלל כולו, עוד יתרון להם במה שכל איש פרטי בפ"ע נחשב כגוי כולו וכקיבוץ שלם ועז"א.
