פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ז-ח) "
כי לא", גם זה דברי היושר והמישרים, אני אמרתי להרשעים בל ירימו קרן, כי ההגבהה וההתרוממות אינה ביד האדם רק הוא מה' שהוא ישפיל והוא ירים את מי שירצה והאדם לא יוכל להרים קרנו בכחו כי המגביה א"ע הקב"ה משפילו, כן ידבר המישרים אל לב הרשע, ר"ל שהיושר הנטוע בלבו ייסרהו כן ויתן בלבו שלא ירים קרן נגד ה', ואמר "
כי לא ממוצא וממערב (הרים) ולא ממדבר הרים", ר"ל כי בסבת מה שנמצא בכדור הארץ מקומות מלאים הרים גבנונים רמים ונשאים, ומקומות מלאים עמקים ובקעות, נחלקו חכמי הטבע, שהקדמונים היו אומרים שרוב ההרים הם אצל הצירים, אצל ציר הצפונים והדרומי ששם הוא מדבר ואין בו ישוב מצד הקור ושם ישתרעו רוב ההרים, עד שאמרו כי ממדבר הרים, ר"ל שהמדבר וחסרון הישוב אשר שם הוא סבת ההרים, והאחרונים (אשר דעתם שהארץ תסובב בכל יום ממערב למזרח סביב קוטרה כדעת קופערניקוס) יאמרו שרוב ההרים נמצאו במוצא ובמערב, ר"ל על קו המשוה, ששם תזרח השמש ותערב, (כי יראו שאם יסובב כדור סביב קוטרו יפלו כל חלקיו אל אמצעו, באשר מהירות הסיבוב תגדל יותר באמצע הכדור ממה שהוא בשני ציריו, וע"כ יאמרו שע"י סיבוב הארץ התנענע ראש עפרות תבל אל האמצע סביב קו המשוה) כי ידוע שהארץ הוגבהה סביב המשוה כמה פרסה, ולפי דעתם יאמרו כי ממוצא וממערב הרים, אולם האמת כשנשקיף על מפת הארץ נראה שאין להחליט בזה שום סבה, כי ההרים ישתרעו בלי סדרים, ואינם מיוחדים לא לצד המשוה לבד, ולא לצד הצירים לבד, עד שאין בידינו שום סבה למה במקום זה יש הר ובמקום זה יש עמק ושפלה, רק שכן גזר ה', ועז"א שהאמת הוא כי לא ממוצא וממערב סבת ההרים כדעת האחרונים, ולא ממדבר סבת ההרים כדעת הקדמונים, רק כי "
אלהים שופט", והוא גזר על כל מקום ומקום ואמר, מקום "
זה ישפיל", ומקום "
זה ירים", ומזה ילמדו תוכחת מוסר שההשפלה וההתרוממות אינו דבר תלוי ביד הטבע רק בגזרת ה', הוא ירים והוא ישפיל את אשר ירצה:
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי כוס", גם זה דברי היושר ומישרים, מצייר שה' הוא משפיע בתמידות אך טוב וברכה וחסד בלי הפסק רגע, ומה שלפעמים יקבל אדם את הרע, לא מה' יצא זאת רק מפני שהוא לא רצה לקבל את השפע הטוב היורד מאת ה' והוא מקבל את השמרים והרע, עפ"ז ידמה במליצה שה' יש בידו כוס ההשפעה, ובו נמצא "
יין חמר", היין היותר מובחר, והכוס הזה "
מלא מסך ויגר מזה", הגם שה' יגר וישפך וישקה בתמידות מן הכוס ומתמיד להשפיע בלי הפסק, בכל זאת נשאר המסך של הכוס מלא ואל יחסר המזג, והמקור מלא טוב וברכה, ומה שתראה שבני אדם מקבלים שמרים ופסולת לא יין חמר, דהיינו שמקבלים רעות, הוא מפני "
שאך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ", מפני שהרשעים אינם רוצים לשתות את היין הטוב רק את השמרים, ר"ל שאין מכינים מעשיהם לקבל ברכת ה' הטובה ויין המשומר והטוב, ושותים דברים המזיקים כשמרים:
ביאור המילות
"חמר". היין הטוב המעלה רתיחות.
"מסך". כמו מסכה יינה.
"
ויגר". יציקה והתכה:
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואני (מישרים) אגיד לעולם", המליצה תמליץ תמיד שאומרים שירים וזמירות על הכוס, כמ"ש כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, וכמ"ש חז"ל אין אומרים שירה אלא על היין, עפ"ז יצייר שה' אוחז בידו כוס של ברכה, ומי הוא המשורר והמברך את ה' על הכוס, אומר היושר והמישרים "
כי כוס ביד ה', ואני מישרים אגיד לעולם", ואני הוא המשורר על הכוס הזה, ומגיד לעולם גבורות ה', "
ואזמרה לאלהי יעקב", והמליצה שהיושר והמישרים יודיעו לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו:
ביאור המילות
"
ואני". מוסב על שם מישרים, כמ"ש אני מישרים, שמישרים והיושר עומד כעצם המופשט, ומשיר כל דברי השיר הזה מן פסוק ג' עד סופו, והמפרשים נלאו ולא מצאו סודו מי המדבר פה ונטו כולם אל הדרוש ושם המדבר מפורש יונח בפסוק ג' אני מישרים, אני המדבר:
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וכל קרני", גם זה מדברי יושר ומישרים, "
ואני מישרים אגדע קרנות רשעים ועל ידי תרוממנה קרנות צדיק", שעל ידי היושר הנטוע בטבע האנשים יכירו כבוד ה' וגדולתו, וילמדו לעשות צדק ומישרים, ויגדעו קרן רשעים הנושאים קרן אל היושר והצדק לזרותם, ויכניע את הרשעים וירוממו את הצדיקים, כ"ז מיוחס אל המישרים השתולים בטבע הנפשות, בכח זה צדק למדו יושבי תבל להרחיק עול ולפעול צדק ויושר, ולהגדיל כבוד הצדיקים ומעלתם:
