תהלים ל/הערות נוסח

<< · תהלים · ל/הערות נוסח · >>

הסתר הערות נוסח

שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הערות הנוסח · הבסיס הטכני לפרויקט בגליון נתונים · GitHub · תעתיק (מקרא פונטי) · ייבין · מדריך טכני · דיווח על טעות
♦ תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים ♦ נביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר ♦ כתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים

　　
ל א מִזְמ֡וֹר שִׁיר־חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לְדָוִֽד׃
 

פרשה פתוחה ב אֲרוֹמִמְךָ֣ יְ֭הֹוָה כִּ֣י דִלִּיתָ֑נִי
  וְלֹֽא־שִׂמַּ֖חְתָּ אֹיְבַ֣י לִֽי׃
ג יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָ֑י
  שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֝לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי׃
ד יְֽהֹוָ֗ה הֶעֱלִ֣יתָ מִן־שְׁא֣וֹל נַפְשִׁ֑י
  חִ֝יִּיתַ֗נִי מיורדי מִיׇּֽרְדִי־ מיורדי מִיׇּֽרְדִי־
א=יתיר ו'
בפירוש דעת מקרא כתב המפרש (הערה 4): "א. 'מירדי' כתיב מלא וי"ו. אפשר לומר, שהוי"ו שבכתיב מורה על הקמץ שהוא קטון. ויש כמה פעמים שבאה וי"ו בקמץ קטן ובעלי המסורה ציינו זאת כחילוף של כתיב וקרי (כגון לקמן קא ה ועוד). ואפשר שהכתיב מכוון לניקוד מיוֹרְדֵי, כמו לעיל כח א. ב. 'מירדי', היו"ד בגעיא על פי המסורה ועי' לעיל טז א על תבת 'שמרני'. ואף כאן מסורת הספרדים להגות קמץ גדול, וכן נוהגים למעשה כשאומרים מזמור זה בכל בוקר בתפלת שחרית. ואף על פי שיש מדקדקים שאין דעתם נוחה מכך, מכל מקום יש לקוראים קמץ קמץ גדול על מה שיסמוכו, ומסורת אבותם בידם, ואין לבטל מנהגם. – ואמנם במסורה תימנית (בתהלים עם תרגום ופירוש רס"ג מהד' הרב קאפח) כתוב, שהקמץ ביו"ד קטון, אפילו תהיה בו געיא. אולם לפי קריאת התימנים אין הבדל בין קמץ גדול לקטן, ואותה המסורת לא נכתבה אלא להודיע שהשוא ברי"ש הוא נח ולא נע, שלפי קריאת התימנים יש הבדל גדול מאוד בין שוא נח ובין שוא נע. – ולגופו של עניין כתוב במסורת ההיא שהגעיא אינה ביו"ד אלא במי"ם.בֽוֹר׃
ה זַמְּר֣וּ לַיהֹוָ֣ה חֲסִידָ֑יו
  וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קׇדְשֽׁוֹ׃
ו כִּ֤י רֶ֨גַע ׀ בְּאַפּוֹ֮
  חַיִּ֢ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ
בָּ֭עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי
  וְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה׃
ז וַ֭אֲנִי אָמַ֣רְתִּי בְשַׁלְוִ֑י
  בַּל־אֶמּ֥וֹט לְעוֹלָֽם׃
ח יְֽהֹוָ֗ה בִּרְצוֹנְךָ֮ הֶעֱמַ֢דְתָּה לְֽהַרְרִ֫י־עֹ֥ז
  הִסְתַּ֥רְתָּ פָנֶ֗יךָ
  הָיִ֥יתִי נִבְהָֽל׃
ט אֵלֶ֣יךָ יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א
  וְאֶל־אֲ֝דֹנָ֗י אֶתְחַנָּֽן׃
י מַה־בֶּ֥צַע בְּדָמִי֮
  בְּרִדְתִּ֢י אֶ֫ל־שָׁ֥חַת
    הֲיוֹדְךָ֥ עָפָ֑ר
    הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ׃
יא שְׁמַע־יְהֹוָ֥ה וְחׇנֵּ֑נִי
  יְ֝הֹוָ֗ה הֱֽיֵה־עֹזֵ֥ר לִֽי׃
יב הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֮ לְמָח֢וֹל לִ֥֫י לִ֥֫י
א=לִ֥י (השמטת נקודת הרביע)
  פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י
  וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה׃
יג לְמַ֤עַן ׀ יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֭בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם
  יְהֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ׃

הפרק בלי מספרים

　　
מִזְמ֡וֹר שִׁיר־חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לְדָוִֽד׃
 

פרשה פתוחהאֲרוֹמִמְךָ֣ יְ֭הֹוָה כִּ֣י דִלִּיתָ֑נִי
  וְלֹֽא־שִׂמַּ֖חְתָּ אֹיְבַ֣י לִֽי׃
יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָ֑י
  שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֝לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי׃
יְֽהֹוָ֗ה הֶעֱלִ֣יתָ מִן־שְׁא֣וֹל נַפְשִׁ֑י
  חִ֝יִּיתַ֗נִי מיורדי מִיׇּֽרְדִי־ מיורדי מִיׇּֽרְדִי־
א=יתיר ו'
בפירוש דעת מקרא כתב המפרש (הערה 4): "א. 'מירדי' כתיב מלא וי"ו. אפשר לומר, שהוי"ו שבכתיב מורה על הקמץ שהוא קטון. ויש כמה פעמים שבאה וי"ו בקמץ קטן ובעלי המסורה ציינו זאת כחילוף של כתיב וקרי (כגון לקמן קא ה ועוד). ואפשר שהכתיב מכוון לניקוד מיוֹרְדֵי, כמו לעיל כח א. ב. 'מירדי', היו"ד בגעיא על פי המסורה ועי' לעיל טז א על תבת 'שמרני'. ואף כאן מסורת הספרדים להגות קמץ גדול, וכן נוהגים למעשה כשאומרים מזמור זה בכל בוקר בתפלת שחרית. ואף על פי שיש מדקדקים שאין דעתם נוחה מכך, מכל מקום יש לקוראים קמץ קמץ גדול על מה שיסמוכו, ומסורת אבותם בידם, ואין לבטל מנהגם. – ואמנם במסורה תימנית (בתהלים עם תרגום ופירוש רס"ג מהד' הרב קאפח) כתוב, שהקמץ ביו"ד קטון, אפילו תהיה בו געיא. אולם לפי קריאת התימנים אין הבדל בין קמץ גדול לקטן, ואותה המסורת לא נכתבה אלא להודיע שהשוא ברי"ש הוא נח ולא נע, שלפי קריאת התימנים יש הבדל גדול מאוד בין שוא נח ובין שוא נע. – ולגופו של עניין כתוב במסורת ההיא שהגעיא אינה ביו"ד אלא במי"ם.בֽוֹר׃
זַמְּר֣וּ לַיהֹוָ֣ה חֲסִידָ֑יו
  וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קׇדְשֽׁוֹ׃
כִּ֤י רֶ֨גַע ׀ בְּאַפּוֹ֮
  חַיִּ֢ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ
בָּ֭עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי
  וְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה׃
וַ֭אֲנִי אָמַ֣רְתִּי בְשַׁלְוִ֑י
  בַּל־אֶמּ֥וֹט לְעוֹלָֽם׃
יְֽהֹוָ֗ה בִּרְצוֹנְךָ֮ הֶעֱמַ֢דְתָּה לְֽהַרְרִ֫י־עֹ֥ז
  הִסְתַּ֥רְתָּ פָנֶ֗יךָ
  הָיִ֥יתִי נִבְהָֽל׃
אֵלֶ֣יךָ יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א
  וְאֶל־אֲ֝דֹנָ֗י אֶתְחַנָּֽן׃
מַה־בֶּ֥צַע בְּדָמִי֮
  בְּרִדְתִּ֢י אֶ֫ל־שָׁ֥חַת
    הֲיוֹדְךָ֥ עָפָ֑ר
    הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ׃
שְׁמַע־יְהֹוָ֥ה וְחׇנֵּ֑נִי
  יְ֝הֹוָ֗ה הֱֽיֵה־עֹזֵ֥ר לִֽי׃
הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֮ לְמָח֢וֹל לִ֥֫י לִ֥֫י
א=לִ֥י (השמטת נקודת הרביע)
  פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י
  וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה׃
לְמַ֤עַן ׀ יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֭בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם
  יְהֹוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ׃