כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ביהוה תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּיהוָה תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּ֭יהֹוָה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י
יִשְׁמְע֖וּ עֲנָוִ֣ים וְיִשְׂמָֽחוּ׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בה' תתהלל נפשי" - מתפאר אני ומתהלל שיש לי פטרון כזה להושיע ולהגן
"תתהלל נפשי" - שפורוונטר"א בלע"ז
"
ישמעו ענוים" - נפלאות שעשה לי מתוך מהללי יבינו אותם וישמחו
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
בה' - בו אתהלל עד שישמעו ענוים תהלתי וישמחו.
רד"ק
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ביהוה תתהלל נפשי לא במושיע אחר, כי אין לי מושיע זולתו; והוא נתן בלב
אבימלך לגרשני, ולא חקר עלי.
ישמעו ענוים וישמחו: ה
ענוים ב
שמעם הצלתו
ישמחו, אבל לא הגאים, שהיו שונאי דוד.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
בה'" - בתשועת ה' תתהלל נפשי וכאשר ישמעו ענוים ישועתי ישמחו גם המה
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בה'", ולא עוד אלא "
שנפשי תתהלל בה'", שאני מתפאר שיש לי אב בשמים האוהב אותי ומשגיח עלי ושנפשי היא חלק ממנו ואצולה מאתו, ובכ"ז "
ישמעו ענוים וישמחו", שלא תחשב לי ההילול והתפארות זה לגאוה, שבהפך הענוים ישמחו ע"ז, שהגם שכל התהללות והתפארות הם שנואי הענוה, התפארות הזה שיתהלל האדם בה' הענוה תסכים עמה, כמ"ש ויגבה לבו בדרכי ה', והיא הנקודה שבה יתקבצו בנפש הענוה והגאוה והיו לאחדים, כי גאוה זו שיתגאה אדם לאמר שה' מעוזו ומשגיח עליו תמיד היא הענוה, כי בזה יפשיט שמלותיו החומריים והנפש תתרומם אל האלהים עד שתתבטל ותהיה כאין בעיניה, הבשר וכחותיו יהיו כעפר ואפר כמ"ש אאע"ה הנה הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר, וענוה הזאת נסתבבה ע"י דבקות הנפש ובטולה נגד שרשה העליון האין סוף ובלתי ב"ת:
