פתיחת התפריט הראשי

מ"ג תהלים לד ד

מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּדְּלוּ לַיהוָה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּדְּל֣וּ לַיהֹוָ֣ה אִתִּ֑י
  וּנְרוֹמְמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גדלו", יש הבדל בין "גדול" ובין "רם", שהדבר הרם א"א לשום אדם לתפוס בו כמו רום שמים, והדבר הגדול כמו העמוד הנצב ארצה וראשו מגיע השמימה יתפוש בו כל אדם לפי גבהו, והנה העמים חשבו את ה' כדבר רם שא"א לתפוס בו כלל ושאינו משגיח עליהם, כמ"ש רם על כל גוים ה' על השמים כבודו, אבל ישראל חושבים אותו כדבר גדול שכ"א ישיג אותו כפי ערכו, ושהשגחתו תתפשט על כל א' לפי מעשיו, כמ"ש ה' בציון גדול ורם הוא על כל העמים, והנה השם מצד עצמו הוא בבחינת רם, כי השכל מחייב שרם על רמים לא ישפיל להשגיח על בריה שפלה כמו האדם, ובכל זה ילמדנו הנסיון שהוא בבחינת גדול, והשגחתו מתפשטת על כל ברואיו וביחוד על יראי ה' וחושבי שמו שהוא דבוק עמהם תמיד, וזה מבואר ממה שהוא שומע תפלת הצדיקים ויצילם מכל צרה, וזה דבר הנראה לעין, וז"ש "גדלו לה' אתי", בהכרח תסכימו אתי מצד הנראה מהנהגתו שהוא בבחינת גדול, הגם "שנרוממה שמו יחדיו", שאני אסכים עמכם ששמו מצד אמתתו הוא מרומם מכל השגה ומכל רעיון, בכ"ז מוכרחים אנו להודות שהוא בבחינת גדול ממה שנראה לעין, כי.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יחדו" - אני ואתם

"גדלו" - ספרו גדולתו עמי

<< · מ"ג תהלים · לד · ד · >>