אבן עזרא על תהלים לד

<< · אבן עזרא על תהלים · לד · >>

פסוק א

לדוד בשנותו את טעמו - טעמו לבו ושכלו ודעתו, כמו: משיבי טעם, ואכיש היו לו שני שמות וכמוהו רבים.

פסוק ב

אברכה - בכל עת בהיותו במרחב, או בצר או בטעמו או בשנותו אותו.

פסוק ג

בה' - בו אתהלל עד שישמעו ענוים תהלתי וישמחו.

פסוק ד

גדלו - כאילו ידבר עמהם ובקש מהם שיעזרוהו לגדל את השם.

פסוק ה

דרשתי - ספר להם שדרש השם בצר לו וענהו.

פסוק ו

הביטו - טעם אליו זה שהזכיר אחרי כן עני קרא וכמוהו: אראנו ולא עתה והוא דרך כוכב מיעקב.

ונהרו - יאורו פניהם הפך אל יחפרו מגזרת המנהרות ובתרגום: ונהורא עמיה שריה.

ויש אומרים: מגזרת ונהרו אליו - מגזרת נהר.

פסוק ז

זה, שמע - עבר, כמו: כאשר אהב, בעבור היותו באתנחתא.

פסוק ח

חונה - בעבור שסבבוהו עבדי אכיש והשם שלח מלאך להצילו, על דרך: ישלח מלאכו לפניך.

וטעם סביב – שטעם מלאך שם המין, כמו: ויהי לי שור וחמור. והנה הטעם מלאכים רבים ככתוב בדברי אלישע ואע"פ שאינם נראים במראה העין, הם נודעים בלב באמת.

פסוק ט

טעמו - מגזרת טעמו, זה הוא מראה הלב.

וראו - מראה העין.

פסוק י

יראו - א"ר משה: היה ראוי להיות יראו כמו קראו רק בא משונה בעבור שלא תתערב עם יראו צדיקים וטעם קדושיו הם העוזבים תאות העולם ועסקיו וטעם יראו שלא תיראו שיבוא להם נזק, או מחסור אפילו מכחם.

פסוק יא

כפירים - יש אומרים: הכופרים בעיקר. והנכון בעיני: שהם בני האדם הדומים לכפירים לטרוף ברוב אכלם, הנה רשו ורעבו.

ודורשי ה' - שלא יבקשו לחם רק מהשם לבדו. ויש אומרים: כי כאשר תפשוהו אנשי אכיש הרעיבוהו ובעמדו לפני אכיש היה רעב והשם בחסדו עזרו, כדרך אליהו.

פסוק יב

לכו - הזכיר בנים, שהם צריכים לימוד.

פסוק יג

ומי - תאות הכל לחיות שנים רבות, על כן אוהב ימים ארוכים כמו אנשי מדות אנשי לבב והנה הטעם ימים ידועים, כימי פלוני שחיה ככה.

פסוק יד

נצור - אמר לקדושים היראה בלב, כי מעלתם גבוהה להשמר בלשון ובמעשה.

פסוק טו

סור מרע - מצות לא תעשה ועשה טוב מצות עשה.

בקש שלום - כי אין משפט הבנים לבקש שררה ולהתגבר זה על זה.

פסוק טז

עיני - הזכיר העינים והאזנים הסתר והגלוי.

פסוק יז

פני - חרון אף שיראה בפנים, כמו: ופניה לא היו לה.

פסוק יח

צעקו - בשובם מרשעתם. ויש אומרים: כי זה הפסוק שב אל שועת הצדיקים. והנכון כאשר דברתי והעד קרוב.

פסוק יט

לנשברי לב - הם ששבו מדרכם הרעה.

פסוק כ

רבות - הטעם אם תראו צדיק שבאו עליו רעות אל יואש, כי השם יצילנו מכולם.

פסוק כא

שומר - והטעם שאפילו על אבריו שום נזק גדול לא יהיה. והזכיר העצמות, בעבור שהם מוסדות הגוף.

פסוק כב

תמותת - רעה אחת מיד תמותת הרשע, כנגד רבות רעות צדיק.

פסוק כג

פודה, ולא יאשמו - כמו: ושונאי צדיק יאשמו וכמוהם: תאשם שמרון.