בספר תהלים, פרק כו כולל "נאום הגנה" של המשורר, שבו הוא מפרט את מעשיו הטובים, על-מנת לזכות במשפט לפני ה':

"2 בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי צרופה (צָרְפָה) כִלְיוֹתַי וְלִבִּי.

3 כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי, וְהִתְהַלַּכְתִּי בַּאֲמִתֶּךָ .

4 לֹא יָשַׁבְתִּי עִם מְתֵי שָׁוְא, וְעִם נַעֲלָמִים לֹא אָבוֹא.

5 שָׂנֵאתִי קְהַל מְרֵעִים, וְעִם רְשָׁעִים לֹא אֵשֵׁב" .

נאום ההגנה כולל שני מושגים (ראו חסד - אמת )

• חסד = עשיה מעבר לחובה, הטבה עם הבריות;

• אמת = קיום החובה, התרחקות מדברי שקר.

ניתן לפרש את מבנה הנאום בכמה דרכים:

• "כי חסדך לנגד עיניי" = אני כל הזמן משתדל לעשות מעבר לחובתי;

• "והתהלכתי באמתך" = אני מקיים באופן קבוע גם את חובתי;

• "מתי שווא" , "נעלמים" = אנשים המבזבזים את זמנם לשווא (לריק), הזמן "נעלם" להם והם אינם מנצלים אותו כדי לעשות מעבר לחובתם;

• "מרעים" , "רשעים" = אנשים שאינם עושים את חובתם;

ובטבלה:

• "כי חסדך לנגד עיניי" = אני כל הזמן משתדל להיטיב עם הבריות;

• "והתהלכתי באמתך" = אני אומר רק אמת ולא משקר;
• "מתי שווא" , "נעלמים" = אנשים האומרים דברי שווא (שקר), ומעלימים את האמת;

• "מרעים" , "רשעים" = אנשים הפוגעים בבריות.

[ע"פ מלבי"ם]:

• פסוק ג " "מבאר האמצעיים שעל-ידם היה תמים במעשיו" ":

""

• "כי חסדך לנגד עיניי" = אני זוכר תמיד את המעשים הטובים שעשית עמי לפנים משורת הדין;

• "והתהלכתי באמתך" = אני זוכר תמיד את העובדות האמיתיות על גדולתך ורוממותך;

• בפסוק ד " "גם הסיר מעליו הדברים המונעים מן השלמות" ":

• "לא ישבתי עם מתי שווא" = " "מסיתים ומדיחים בני אדם מעבודת ה' ע"י טענות של מינות" ";

• "ועם נעלמים לא אבוא" = " "אנשים הדבוקים בתאוות העולם הזה" ";

• ובפסוק ה הוא מוסיף " "ודבר זה נעשה טבע בנפשי, עד ש:" "

• "שנאתי קהל מרעים" = " "אף שיסכימו על עשות רעות קהל גדול... שנאתי אותם" " "

"

• "ועם רשעים לא אשב" = " "לעולם, גם בעתיד, כי ישיבה עם רשעים היא נגד טבעי" "