מ"ג שמות כב יב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־טָרֹ֥ף יִטָּרֵ֖ף יְבִאֵ֣הוּ עֵ֑ד הַטְּרֵפָ֖ה לֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִם אִתְּבָרָא יִתְּבַר יַיְתֵי סָהֲדִין דִּתְבִיר לָא יְשַׁלֵּים׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִין אִתְבְּרָא יִתְבַּר מִן חֵיוַת בְּרָא מַיְיתֵי לֵיהּ סַהֲדִין אוֹ יַמְטִינֵיהּ עַד גּוּפָא דִתְבִיר לָא יְשַׁלֵּם: |
| ירושלמי (קטעים): | אִם יִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל יֵיתֵי לֵיהּ מִן אֵיבָרוֹי סָהַד קְטִילָא לָא יְשַׁלֵּם: |
רש"י
"יבאהו עד" - יביא עדים שנטרפה באונס ופטור
"הטרפה לא ישלם" - אינו אומר טרפה לא ישלם אלא הטרפה יש טרפה שהוא משלם ויש טרפה שאינו משלם טרפת חתול ושועל ונמיה משלם טרפת זאב ארי ודוב ונחש אינו משלם ומי לחשך לדון כן שהרי כתיב ומת או נשבר או נשבה מה מיתה שאין יכול להציל אף שבר ושביה שאין יכול להציל
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
יְבִאֵהוּ עֵד – יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּטְרְפָה בְּאֹנֶס, וּפָטוּר.
הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם – אֵינוֹ אוֹמֵר "טְרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם" אֶלָּא "הַטְּרֵפָה": יֵשׁ טְרֵפָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם, וְיֵשׁ טְרֵפָה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. טְרֵפַת חָתוּל וְשׁוּעָל וּנְמִיָּה, מְשַׁלֵּם; טְרֵפַת זְאֵב, אֲרִי, וְדֹב וְנָחָשׁ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. וּמִי לְחָשְׁךָ לָדוּן כֵּן? שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: "וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה"; מַה מִּיתָה שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַצִּיל, אַף שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה, שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַצִּיל.
רשב"ם
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" הטרפה" באונס:
" לא ישלם" אבל אכלוה חיות מחסרון שמירה ישלם, כאמרם זל (מציעא פרק השואל) זאב אחד אינו אונס כלב אחד אינו אונס ואין צריך לומר חתול ונמיה ודומיהם שיכול להציל:מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה
קסב. אם טרף יטרף יבאהו עד . ר' יאשיה מפרש כפי' הראב"ע והרמב"ם. שיביא קצת מאברי הטרפה להיות לו לעד על דרך שכתוב כאשר יציל הרועה מפי ארי שתי כרעים או בדל אזן (עמוס ג). ובבבא קמא (דף י) יביא עדודה לבית דין, מפרש מלשון בבקר יאכל עד (בראשית מט). שרשו עד, והינו הנשאר מן הנדרס.
אולם לפי זה היה לו לומר יביא עד. ופי' ר' יונתן שכנוי יביאהו, מוסב על בעל הבית שיביא את הניזק לעד על הטרפה. וזה על ידי שיוליכהו אצל הטרפה, והוא עצמו יעיד שנטרף. ור' יוחנן בר"י פי' עדים ממש. כי בטרפת הארי והזאב אשר יקרא עליו מלא רועים, הדרך שימצאו עדים ואז אין מועיל שבועה, וצריך שיביא עדים וכמו שאמר הרמב”ן.
וזה ההבדל בין מה שאמרו תחלה שבנשבר ישבע, ופה אמר שיביא עדים. שפה מדבר במקום שיש עדים. ובזה באר הדבר שיש טרפה שחייב לשלם, כגון טרפה חתול ושועל שיכול להציל. ובאר שמן הסברא יש לומר שטרפה דומה כאבדה. רק ממה שנאמר יביא עד הטרפה לא ישלם, שפי' רבי שמעון למעלה שיש טרפה שמשלם ויש שאינו משלם. ורצה לומר שיביא עד בטרפה הידוע שאינו משלם, כגון טרפת ארי וזאב וכו'. שהוא אונס גדול, ודרך שימצא עדים. ובזה מבואר שיש טרפה שאינו משלם. וכן מוכח ממה שאמר ומת, וכמו שדריש למעלה ( משפטים קנה ) לר' אלעזר, שנשבר דומיא דמת שאינו יכול להציל. ובזה יש לקים גי' הישנה במקצת.