מ"ג שמות כב יב



<< · מ"ג שמות · כב · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־טָרֹ֥ף יִטָּרֵ֖ף יְבִאֵ֣הוּ עֵ֑ד הַטְּרֵפָ֖ה לֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
אִם אִתְּבָרָא יִתְּבַר יַיְתֵי סָהֲדִין דִּתְבִיר לָא יְשַׁלֵּים׃
ירושלמי (יונתן):
אִין אִתְבְּרָא יִתְבַּר מִן חֵיוַת בְּרָא מַיְיתֵי לֵיהּ סַהֲדִין אוֹ יַמְטִינֵיהּ עַד גּוּפָא דִתְבִיר לָא יְשַׁלֵּם:
ירושלמי (קטעים):
אִם יִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל יֵיתֵי לֵיהּ מִן אֵיבָרוֹי סָהַד קְטִילָא לָא יְשַׁלֵּם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם טרף יטרף" - ע"י חיה רעה

"יבאהו עד" - יביא עדים שנטרפה באונס ופטור

"הטרפה לא ישלם" - אינו אומר טרפה לא ישלם אלא הטרפה יש טרפה שהוא משלם ויש טרפה שאינו משלם טרפת חתול ושועל ונמיה משלם טרפת זאב ארי ודוב ונחש אינו משלם ומי לחשך לדון כן שהרי כתיב ומת או נשבר או נשבה מה מיתה שאין יכול להציל אף שבר ושביה שאין יכול להציל 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אִם טָרֹף יִטָּרֵף – עַל יְדֵי חַיָּה רָעָה.
יְבִאֵהוּ עֵד – יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּטְרְפָה בְּאֹנֶס, וּפָטוּר.
הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם – אֵינוֹ אוֹמֵר "טְרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם" אֶלָּא "הַטְּרֵפָה": יֵשׁ טְרֵפָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם, וְיֵשׁ טְרֵפָה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. טְרֵפַת חָתוּל וְשׁוּעָל וּנְמִיָּה, מְשַׁלֵּם; טְרֵפַת זְאֵב, אֲרִי, וְדֹב וְנָחָשׁ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. וּמִי לְחָשְׁךָ לָדוּן כֵּן? שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: "וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה"; מַה מִּיתָה שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַצִּיל, אַף שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה, שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַצִּיל.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(שמות כב יב): "יביאהו עד" - קצת מאיברי הטריפה לעדות, כדכתיב (עמוס ג יב): "כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעיים או בדל אוזן".

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם טרף יטרף" - על ידי חיה רעה יביאהו עד יביא עדים שנטרפה באונס ופטור זה לשון רש"י ויש לתמוה למה הצריך הכתוב בכאן עדים ולמעלה אמר שבועת ה' תהיה בין שניהם והדין בהם שוה הוא שאם יש לו עדים יפטר במת ונשבר ונשבה וכן בנטרף ואם אין לו עדים נשבע על כלן ואינו משלם ושמא כי דבר הכתוב בהווה שהשור כשימות באבוס בעליו או יעלה לצוק ונשבר אין רואה בו וכן הנשבה בליסטים מזויין שבא עליו ונטלו מן העדר והלך לו אבל האריה והדוב כאשר יטרוף יקרא עליו מלא רועים ולכן יאמר שיביא אותם לב"ד ויפטר או שנפרש שבא הכתוב ללמד על דינו של איסי בן יהודה שאומר (ב"מ פג) אין רואה (לעיל פסוק ט) פטור הא יש רואה יביא עדים ויפטר ופירושו שאם אירע האונס במקום שהאנשים מצויין שם כל היום אין סומכין על שבועתו וצריך להביא העדים ודרך הטרפה שתהיה כן כאשר אמרנו ולכן הצריך בה הכתוב שיביא העדים ור"א אמר יביאהו עד שיביא קצת הנטרף שתי כרעים או בדל אוזן להיות לו לעד וכן ראיתי במכילתא דרבי שמעון בן יוחאי אבא שאול אומר יביא עדידה שנאמר (עמוס ג יב) כה אמר ה' כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים וגו'

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יביאהו עד" כבר אמרו (שם) כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים ואמר אם כן אם טרוף יטרף על ידי חיה רעה שסתמה יש רואה, כי יקרא עליה מלא רועים, הנה אז יביא את הנטרף ואיזה זוג עדים שיעידו שזו היא שנטרפה באונס:

" הטרפה" באונס:

" לא ישלם" אבל אכלוה חיות מחסרון שמירה ישלם, כאמרם זל (מציעא פרק השואל) זאב אחד אינו אונס כלב אחד אינו אונס ואין צריך לומר חתול ונמיה ודומיהם שיכול להציל:

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

קסב. אם טרוף יטרף (זה (עדר) [עדד]) דברי רבי יאשיה. ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר. שנאמר כה אמר ה' כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן וכו' (עמוס ב). רבי יוחנן בר' יאשיה אומר, אם טרוף יטרף יביאהו עד, יביא עדים שנטרפה ויהא פטור מלשלם. ר' יונתן אומר, יביאהו עד הטרפה, יוליך הבעלים אצל טרפה ויהא פטור מלשלם. (או אף על פי כן יהא חייב, והדין נותן. הואיל והאבדה חסרון שמירה וטרפה חסרון שמירה. אם למדת על אבדה שחייב לשלם, אף טרפה חייב לשלם. (לא,) אמרת [לא] ממשמע שנאמר) הטרפה לא ישלם, יש טרפה שהוא משלם ויש טרפה שאינו משלם. ואי זה טרפה שחייב לשלם, כגון טרפת חתול שועל ונמיה. (ומתוך שאמרה תורה (תלמוד לומר) אם טרוף יטרף. מה טרפה מיוחדת שאפשר לו להצילה חייב לשלם, אף כל דבר שאפשר להצילו חייב לשלם.) ואי זו היא ,טרפה שהוא פטור מלשלם, כגון טרפת הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש. ומחוך שאמרה תורה ומת, מה מיתה מיוחדת שאי אפשר לו להצילה פטור מלשלם, אף כל דבר שאי אפשר לו להצילה, פטור מלשלם. (והטרפה לא ישלם.) 


<< · מ"ג שמות · כב · יב · >>