רש"י על שמות ג
<< · רש"י על שמות · ג · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"אחר המדבר" - להתרחק מן הגזל שלא ירעו בשדות אחרים
"אל הר האלהים" - על שם העתידפסוק ב (כל הפסוק)
"בלבת אש" - בשלהבת אש לבו של אש כמו לב השמים (שמואל ב יח) בלב האלה ואל תתמה על התי"ו שיש לנו כיוצא בו (יחזקאל טז) מה אמולה לבתך
"מתוך הסנה" - ולא אילן אחר משום עמו אנכי בצרה
"אכל" - נאכל כמו לא עבד בה אשר לקח משםפסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"של" - שלוף והוצא כמו (דברים יט) ונשל הברזל כי ישל זיתך
"אדמת קודש הוא נב" - המקוםפסוק ז (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"מי אנכי" - מה אני חשוב לדבר עם המלכים
"וכי אוציא את בני ישראל" - ואף אם חשוב אני מה זכו ישראל שתעשה להם נס ואוציאם ממצריםפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"זה שמי לעלם" - חסר וי"ו לומר העלימהו שלא יקרא ככתבו (ש"ר)
"וזה זכרי" - למדו היאך נקרא וכן דוד הוא אומר ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודורפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
"ושמעו לקולך" - מאליהם מכיון שתאמר להם לשון זה ישמעו לקולך שכבר סימן זה מסור בידם מיעקב ומיוסף שבלשון זה הם נגאלים יעקב אמר ואלהים פקוד יפקוד אתכם יוסף אמר להם (בראשית נ) פקוד יפקוד אלהים אתכם
"אלהי העבריים" - יו"ד יתירה רמז לי' מכות ברש"י ישן)
"נקרה עלינו" - לשון מקרה וכן (במדבר כג) ויקר אלהים ואנכי אקרה כה אהא נקרה מאתו הלוםפסוק יט (כל הפסוק)
"לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך" - אם אין אני מראה לו ידי החזקה כלומר כל עוד שאין אני מודיעו ידי החזקה לא יתן אתכם להלוך
"לא יתן" - לא ישבוק כמו (בראשית כ) ע"כ לא נתתיך (שם לא) לא נתנו אלהים להרע עמדי וכולן לשון נתינה הם וי"מ ולא ביד חזקה ולא בשביל שידו חזקה כי מאז אשלח את ידי והכיתי את מצרים וגו' ומתרגמינן אותו ולא מן קדם דחיליה תקיף משמו של רבי יעקב ברבי מנחם נאמר ליפסוק כב (כל הפסוק)
"ומגרת ביתה" - מאותה שהיא גרה אתה בבית
"ונצלתם" - כתרגומו ותרוקנון וכן (שמות יב) וינצלו את מצרים (שמות לג) ויתנצלו בני ישראל את עדים והנו"ן בו יסוד ומנחם חברו במחברת צד"י עם (בראשית לא) ויצל אלהים את מקנה אביכם אשר הציל אלהים מאבינו ולא יאמנו דבריו כי אם לא היתה הנו"ן יסוד והיא נקודה בחיר"ק לא תהא משמשת בלשון ופעלתם אלא בלשון ונפעלתם כמו (דברי' כח) ונסחתם מן האדמה ונתתם ביד אויב (ויקרא כו) ונגפתם לפני אויביכם (יחזקאל כב) ונתכתם בתוכה ואמרתם נצלנו לשון נפעלנו וכל נו"ן שהיא באה בתיבה לפרקים ונופלת ממנה כנו"ן של נוגף נושא נותן נושך כשהיא מדברת לשון ופעלתם תנקד בשו"א בחטף כגון (בראשית מה) ונשאתם את אביכם (במדבר לב) ונתתם להם את ארץ הגלעד ונמלתם את בשר ערלתכם לכן אני אומר שזאת הנקודה בחיר"ק מן היסוד הוא ויסוד שם דבר נצול והוא מן הלשונות הכבדים כמו דבור כפור למוד כשידבר בלשון ופעלתם ינקד בחיר"ק כמו (במדבר כ) ודברתם אל הסלע (יחזקאל מה) וכפרתם את הבית (דברים יא) ולמדתם אותם את בניכם
<< · רש"י על שמות · ג · >>