ביאור:שמות ג יד




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות ג יד.


אהיה אשר אהיה עריכה

(שמות ג יד): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה 'אֶהְיֶה, אֲשֶׁר אֶהְיֶה'; וַיֹּאמֶר 'כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם'"

- בתשובה לשאלה 'מה שמו?' אמר אלהים אל משה: 'שמי הוא אהיה, אשר (כי) אני אהיה עם בני ישראל בצרתם'; ועוד אמר: 'כך תאמר לבני ישראל: שלח אותי אליכם מי ששמו אהיה והוא יהיה אתכם בצרתכם'.

דקויות עריכה

אחרי שה' שלח את משה אל בני ישראל, משה שאל את ה' "'הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם, אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?'" ( פירוט ), וה' ענה לו ששמו הוא אהיה. מה פירושו של שם זה? ומה משמעות הביטוי אהיה אשר אהיה?

כדי לענות לשאלה יש להסביר מה המשמעות של שם ה', ולשם כך יש להסביר מה המשמעות של שם בכלל?

דעה מקובלת היא, ששמו של האדם מציין את מהותו של האדם; אך ממקורות רבים נראה ששמו של האדם אינו מציין את מהותו העצמית, אלא את מהות הקשר שבינו לבין מי שנתן לו את השם. שמו של ילד מציין את הקשר שבינו לבין הוריו; שמו של אדם מציין את הקשר בינו לבין חבריו שמכנים אותו בשם זה. גם שם ה' מציין את הקשר שבינו לבינינו: כאשר ה' מתגלה בשם מסוים, השם הזה מבטא את מהות הקשר שבינו לבינינו בהתגלות זו.

איזה קשר בין ה' לבינינו מתבטא בשם אהיה? כדי לענות לשאלה נעיין בפסוקים נוספים עם המילה אהיה:

  • (בראשית כו ג): "גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ"( פירוט )
  • (בראשית לא ג): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ"( פירוט )
  • (שמות ג יב): "וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה"( פירוט )

בכל הפסוקים הללו, הפועל אהיה מבטא נוכחות - ה' נמצא עמנו בצרתנו, עוזר לנו ומברך אותנו. אם כך, גם בפסוקנו השם אהיה מבטא נוכחות והשתתפות בצרה. והביטוי אהיה אשר אהיה עניינו "אהיה עם בני ישראל בשיעבודם, כמו שאהיה עמך".

פירושים נוספים עריכה

1. גם רש"י פירש שהשם אהיה מבטא השתתפות בצרה: "אהיה עמם בצרה זו, כמו שאהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות" (רש"י) .

  • אך אין זה ברור מדוע היה צורך להזכיר לבני-ישראל את השיעבודים שיבואו עליהם בעתיד? (וכפי שמציין גם רש"י עצמו בהמשך פירושו - " "אמר לפניו [משה]: 'רבונו של עולם, מה אני מזכיר להם צרה אחרת? דיים בצרה זו!' אמר לו [ה']: 'יפה אמרת, "כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" '" ).

2. ייתכן שה' רוצה לגלות כאן את שמו האמיתי - השם המפורש - שלא נזכר עד עכשיו, ולכן הוא רוצה להדגיש, שלמרות שינוי השם, הוא אותו שהיה ואותו שיהיה, בלי שינוי. "אהיה אשר אהיה" = אני נשאר מי שהייתי עד עכשיו, למרות שההתגלות אליכם תהיה שונה מההתגלות אל האבות (ע"פ חיים לביא) .

נראה לי שאור החיים כותב על זה שזה על אותו משקל של אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. עיין שם.

תגובות עריכה

מאת: אלכס

מספרים שכשבא ה' למשה ואומר לו לך וגאל את ישראל הוא ענה שיש עוד זמן - הוא אמר שהובטח להם שה' (בשם הוויה) יקוק יגאל אותם, ובגמטריה שם ה' 26, ו26 כפול 10 שמכרו את יוסף יוצא 260 - ולכן משה חשב שהם יצטרכו לעבוד את המצרים במשך 260 שנה.

אך ה' ענה לו ואמר "אהיה אשר אהיה", שהוא ישחרר את עם ישראל בשם אחר שלו והוא "אהיה", שבגמטריה 21, כפול 10 שווה 210 שנה שהיו במצרים.

מאת: צחי
(מתוך http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=3&topic_id=1450264 )
צחי:
  1. אבל בשום מקום אחר לא נאמר ששמו הוא 'אהיה'.
  1. למה שה' יומר את שמו בצורה של 'אהיה אשר אהיה'. זה כמו שאומר לך ששמי הוא 'צחי אשר צחי'.
  1. אי אפשר להתעלם מכך, שהמילה אהיה, הינה פועל בהטיית עתיד, ולא שם תואר.
"אראל:"
  1. שמו הוא "יהיה", אבל כאשר הוא מסביר למשה את משמעות השם, הוא מסביר בגוף ראשון "אהיה".
  2. אולי הכוונה "אהיה עם בני ישראל כמו שאהיה עמך" (לפני כמה פסוקים נאמר למשה "כי אהיה עמך", ועכשיו ה' אומר "תגיד לבני ישראל שאהיה עמם כמו שאהיה עמך").
  3. יש עוד שמות כאלה, למשל "אליכין", "יהויקים", "יגאל".


מאת:

ראו שיעור שלי על נושא זה

[1]

-- אליהו חלפון, 2010-12-19 16:45:10

מדרש מעניין ע זהיש גם

-- Adam Huber, 2012-05-20 02:10:50

זה הפרוש

מה שיהיה יהיה עליכם להקים את דברי אלהים ולבטוח בו

-- daian moshe, 2012-05-20 07:26:52

ההסבר הינו מדעי בלבד.א-גם גדולי המדענים והפילוסופים אינם יכולים להגדיר את מושג ההוייה לכן המספר המקראי רומז בשם אהיה אשר אהיה.שבעצם לא משנה מי ההויה כמו שאנחנו שואלים שאלה כלשהיא על פלוני והתשובה היא מה זה משנה יהיה מי שיהיה וכך המספר המקראי מצטרף לאנשי המדע שאינו יכל להגדיר את מושג האלהות ולכן עונה לא משנה אהיה אשר אהיה 2.והסנה איננו אובל האש הינה האנרגיה בטבע שגם היא לעולם לא נגמרת

-- Yanir Segev, 2015-10-28 19:15:12

חלק מאנשי המדע גם מסבירים מדוע אינם מסוגלים להגדיר את מושג האלוהות, אותו הם רואים בתור התשובה לעצם המנגנון שממנו עשויה המציאות. אני ממש לא רוצה להיכנס לויכוח שבין דת למדע, אלא להראות שכמו הדת, גם המדע נדרש לספק ודאות לאנשים, דרך מושגים יומיומיים שהם מסוגלים לתפוס, וזאת למעשה משימה בלתי אפשרית. אין מילים מעשיות, יומיומיות (המדע נדרש להיות מעשי בתיאוריו) שמסוגלות להכיל את המשמעות, מפני שהשפה עצמה מוגבלת על-ידי כל המושגים שאנחנו מורגלים בהם. המדען המבקש לתאר את ההויה, ונתקל בניסוי שבו חרף כל מעשיו לא להיות חלק מהניסוי, יוצא שהוא בהכרח חלק מהניסוי לא מוצא דרך שפתית לתאר את מה שקרה. יותר מאשר ״אני לא יודע איך זה קרה״ יש גם ״אין מילים היכולות לתאר את מה שקרה״. כבני אדם אנחנו מחלקים את המציאות לגורמים, ואלו בעצם המילים המבודדות כאילו חלק מהמציאות כאילו אינה מחוברת באופן שאינו ניתן לניתוק מכל יתר המציאות. לכן, המדען מצפה שתמיד תהיה דרך לבודד ניסוי. ניסוי שני הסדקים היה הפעם הראשונה שהמדע לא הצליח לבודד את הניסוי. המדען הוא שליח האנושות בניסיון לתאר בצורה הגיונית תרחיש (שהוא ניסוי מדעי!) שאינו מתיישב עם ההגיון. תרחיש שהוא סותר את כל מה שאנחנו יודעים על המציאות בד״כ. כיצד ניתן להמחיש זאת במילים? ניתן רק לנסות לתאר באופן כללי.

״אהיה אשר אהיה״ הוא ניסיון לתאר זאת בשפת בני-אדם שהיא מוגבלת ולעולם תהיה. זה מתאר את הרעיון הכללי, שלא ניתן לאפיין ולו פיסה קטנה של היקום שאינה אלוהים. בכל אשר תפנה, אתה מול אלוהים במובן שאלוהים אינו רק ״נמצא שם״, כתוכן שיצוק לתוך כלי, אלא שהמציאות בנויה כך שאלוהים הוא עצם המקום ועצם הזמן ואינו ״איפה״ או ״מתי״ אלא ״בכל מקום״ ו״תמיד״ וגם התשובה לכל ״מה״ או ״איך״ או ״כמה״ או ״למה״.

כשם שהדעת מתקשה לתאר זאת, כך כל מה שמבוסס על שפה והגיון, כגון מדע.

-- Lion Burger, 2018-07-03 09:31:00

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.

וזאת תכליתו האמיתית.

אבל תגובתו של משה איחרה לבוא ולכן התבקשה מיד במקור הבהרה נוספת כדי להפיג את המתיחות ולהסדיר את הקושי:

וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, כֹּה-תֹאמַר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם; זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר.

קרי השם הוא שם הויה: אהיה או יהוה שמשמעותו אל חי לעולם - בכל מציאות אמת וזמן - קונה שמיים וארץ וכו'. אבל הכרת השם היא סוביקטיבית בהתאם ליכולתו של האדם ואיננה שלמה לעולם כל עוד נפשו אינה "שכל נבדל".

ולכן הובאה התוספת: הרי הם לא יוכלו להבין כי הרי נפשם קצרה מעבודה מרובה, רק תאמר להם כי נגלה האל של אבותיכם אברהם יצחק ויעקב כי את קורותיהם של אבותיהם הם זוכרים ויודעים היטב.

-- bennyc, 2020-10-04 22:48:05


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אהיה אשר אהיה


מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-10.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-03-14