מ"ג שמואל א א יב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את פיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֙ כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְעֵלִ֖י שֹׁמֵ֥ר אֶת־פִּֽיהָ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַהֲוָה מִדְאַסְגִיאַת לְצַלָאָה קֳדָם יְיָ וְעֵלִי אוֹרִיךְ לָהּ עַד דְתִפְסוֹק:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שומר את פיה" - מצפה מתי תפסיק כך תרגמו יונתן ועלי אוריך לה עד דתפסוק

"שומר" - לשון המתנה כמו (בראשית לז יא) שמר את הדבר (איוב יד טז) לא תשמור על חטאתי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (יב - טז) מדוע חשבה עלי לשכורה מה בכך שהרבתה להתפלל, ומה בכך שקולה לא ישמע והלא כן דרך להתפלל בלחש כי ה' יודע תעלומות לב? ואם שהיה אז הדרך להתפלל בקול רם והיה התלונה ששנתה המנהג, מדוע המתין עד שהרבתה להתפלל, הי"ל לאמר תיכף שתתפלל בקול והיא היה לה להשיב למה מתפללת בלחש? ומדוע כפלה דבריה שאחר שאמרה כי אשה קשת רוח אנכי וכו' חזרה לאמר אל תתן את אמתך לפני בת בליעל וכו'? שהם דברי מותר:

"והיה". מבואר אצלי במק"א שיש בענין התפלה שתי מדרגות, יש המתפלל ע"י אמצעי, והוא שמבקש שתעשה בקשתו ע"י המלאכים ומליצים מזכירים זכיותיו וע"י הזכיות אשר בהם יצטדק, וכן יבקש העזר והתשועה ג"כ ע"י אמצעי. ויש המתפלל בלי אמצעי, כמ"ש חז"ל אל תהי צווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו. ויש שני

הבדלים ביניהם בסידור תפלתם, א] המתפלל לה' בלי אמצעי א"צ להאריך בתפלתו, כי אחר שאינו מבקש להצטדק ע"י זכיותיו וטענותיו בדרך משפט רק בתורת חסד וחנינה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שומר את פיה" - רצה לומר היה מסתכל לשמור מוצא שפתיה לשמוע מדבריה

מצודת ציון

"הרבתה" - מלשון רבוי