שולחן ערוך יורה דעה רמא
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן רמא | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור יורה דעה ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט
סעיף א עריכה
המקלל אביו או אמו, אפילו לאחר מיתתן – חייב סקילה אם הוא בעדים והתראה. אחד האיש ואחד האשה שקללו. במה דברים אמורים? שקללום בשם מהשמות המיוחדים. אבל קללם בכינוי – אינו חייב אלא בלאו, כמו המקלל אחד מישראל.
- הגה: וכן המכה אביו או אמו בחייהם, בין איש בין אשה – חייבים חנק. ודווקא אם עשו בהם חבורה, אבל אם לא עשו חבורה – אינו אלא בלאו, כמו מי שמכה אחד מישראל (טור).
סעיף ב עריכה
הכהו על אזנו וחרשו – חייב מיתה. שאי אפשר שיעשה חרש בלא חבורה, דטיפת דם יוצא מבפנים באוזן, ועל זה נתחרש.
סעיף ג עריכה
היה קוץ תחוב לאביו – לא יוציאנו, שמא יבוא לעשות בו חבורה. וכן אם הוא מקיז דם, או רופא – לא יקיז דם לאביו ולא יחתוך לו אבר, אף על פי שמכוין לרפואה.
- הגה: במה דברים אמורים? בשיש שם אחר לעשות. אבל אם אין שם אחר לעשות והוא מצטער – הרי הוא מקיזו וחותך לו כפי מה שירשוהו לעשות (גם זה בטור ורמב"ם פרק חמישי מהלכות ממרים).
סעיף ד עריכה
היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה, אפילו נגמר דינם להריגה ויוצאים ליהרג – אסור לו להכותם ולקללם. ואם הכה אותם או קללם – פטור. ואם עשו תשובה – הרי זה חייב ונהרג עליהם, אף על פי שיוצאין ליהרג.
סעיף ה עריכה
עבר אביו או אמו עבירה שלוקים עליה, והיה הבן שליח לדיינים – לא יכה אותם. וכן אם נתחייבו נידוי – לא יהא שליח לנדותם. ולא ירדוף ולא יכה אותם בשליחות בית דין, אף על פי שראויים לכך ולא עשו תשובה.
סעיף ו עריכה
כל המבזה אביו ואמו, אפילו בדברים, אפילו ברמיזה – הרי זה בכלל ארור מפי הגבורה, שנאמר (דברים כז, טז): "ארור מקלה אביו ואמו". ויש לבית דין להכות על זה מכת מרדות, ולענוש כפי מה שראוי.
- הגה: מי שנתחייב שבועה לבנו בבית דין – אינו משביע בשבועה שיש בה אלה, שהרי זה בא לקלל אביו. אלא משביעו שבועה שאין בה אלה (טור בשם הרמב"ם).
סעיף ז עריכה
שתוקי (פירוש: שתוק לקרוא את אביו, כמו שאמרו בפרק "עשרה יוחסין": איזהו שתוקי? כל שמכיר את אמו ואינו מכיר את אביו) חייב על הכאת וקללת אמו, ואינו חייב על אביו אף על פי שנבדקה אמו ואמרה: "בן פלוני הוא" – אינו נענש על פיה.
סעיף ח עריכה
בנו מהשפחה או מהכותית – אינו חייב לא על אביו ולא על אמו. וכן מי שהיתה הורתו שלא בקדושה, אף על פי שלידתו בקדושה.
סעיף ט עריכה
גר – אסור לקלל אביו העובד כוכבים ולהכותו. ולא יבזהו, שלא יאמרו: "באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה." אבל עבד שנשתחרר – אין לו יחוס, והרי הוא כמי שאינו אביו לכל דבר.