ט"ז על יורה דעה רמא

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף דעריכה

אע"פ שיוצאים ליהרג. בגמרא ובטור איתא דאחר שהכה וקלל למי שנגמר דינו אף על פי שעשה תשובה פטור מעונש לאו הואיל והולך למיתה אבל בנו חייב אף לאחר מיתה בקללה ואף בהכאה דפטור בלאחר מיתה הוא מטעם דאין חייב בהכאה אלא בעושה חבורה ואין חבורה לאחר מיתה אבל כאן שייך חבורה על כן חייב:

סעיף זעריכה

מי שנתחייב שבועה כו'. בתשובת הגאונים סי' ש' שאלה אם יכול הבן לתבוע מאביו. תשובה לא אשכחן ראיה להפקיע תביעתו של בן שלא להשביע אביו אלא רגילין ב"ד לומר לבן הקנה תביעתך לאחר שלא תבא לידי מקלל אביו וכי הווייהו לאחר לא אתי הבן להאי מילתא עכ"ל:

סעיף חעריכה

בנו מהשפחה כו'. דכל במעי השפחה או במעי כותית כבמעי בהמה דמי: