שולחן ערוך אורח חיים תקפט ו
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקפט · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אף על פי שנשים פטורות, יכולות לתקוע. וכן אחֵר שיצא כבר, יכול לתקוע להוציאן. אבל אין מברכות, ולא יברכו להן.
- הגה: והמנהג שהנשים מברכות על מצוַת עשה שהזמן גרמא, על כן גם כאן מברכות לעצמן. אבל אחרים לא יברכו להן, אם כבר יצאו ואין תוקעין רק לנשים; אבל אם תוקעין לאיש המחוייב, מברכין לו אף על פי שכבר יצאו, כמו שנתבאר סימן תקפ"ה סעיף ב' הגה א' (דעת עצמו).
מפרשים
מגן אברהם
(ג) יכולות לתקוע: ולא אמרי' דיש בו משום שבות וה"ה קטן אין מוחין בידו אבל לחרש ושוט' מוחין לתקוע שאינן באין לידי חיוב בשום פנים (ב"ח) ודבריו צ"ע דהא אין ב"ד מצווין להפרישו אפי' אוכל נבילות כדאית' ביבמות פי"ד ע"ש ועיין סי' רס"ו ס"ה ועיין סי' שמ"ג ולכן נ"ל דנקט קטנים ונשים לרבותא דאע"ג דבני דעת נינהו רשאין לתקוע עיין סי' תקצ"ו:
(ד) כבר יצאו כו': לכן יתקע להם קוד' שישמע התקיעות בבה"כ (לבוש) אבל במ"צ כתב בשם מהרי"ל שלא יתקע בג' ראשונות משום דמיפקד דינא כמ"ש סי' תקצ"א, לכן יתקע להם אחר תקיעת בה"כ עכ"ל לא יוכל לברך להם לכן נ"ל דאם יש לו שופר אחר יתקע בשעת תקיע' בה"כ דאז אפי' הוא תוך ג' ראשונו' אין לחוש כמ"ש שם ואם לאו יכוין בלבו שלא לצאת בתקיעת בה"כ ואז יוכל לברך להם עיין סוף סי' ו' אך בזה יש לדקדק אם הליכה מביתו לבה"כ חשיב הפסק ויצטרך לברך שנית על התקיעות ששומע בבה"כ על סדר הברכות כמ"ש סי' ח' סי"ג ומ"מ נ"ל דא"צ לברך כמ"ש סי' תקצ"ב ס"ג ול"ד לציצית שב' מצות הן משא"כ הכא דכולה חדא מצוה כמ"ש הרי"ף סוף ר"ה ע"ש, מי שבא לבה"כ לצאת י"ח עם הצבור אע"פי שבשעה ששמע לא כוון לבו אלא סתמא יצא אבל הבא לבה"כ בסתמא לא יצא (רדב"ז ח"א ק"ס):
משנה ברורה
(ח) יכולות לתקוע – ולא אמרינן דכיוון דפטורות, יש חילול יום טוב בתקיעתן; דקיימא לן, גדול המצוּוֶה ועושה ממי שאינו מצוּוֶה ועושה, אלמא דמי שאינו מצוּוֶה ועושה נמי שכר יש לו.
- והוא הדין קטן יכול לתקוע אף לכתחילה, כדי שיתחנך, וכדאיתא לקמן בסימן תקצ"ו בהג"ה.
(ט) וכן אחר שיצא כבר – רוצה לומר, אף שיצא. ולא אמרינן דכיוון שהוא עצמו אינו צריך עתה לתקוע, תו עובר משום שבות כשתוקע בשבילן, דמכל מקום קצת מצווה יש להן בתקיעתן כנזכר לעיל.
(י) אבל אין מברכות וכו' – דמהו "וציוונו" בדבר שאינה מחוייבת לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים? דאשה במצוות עשה שהזמן גרמא פטורות אף מדרבנן.
(יא) אם כבר יצאו – ועל כן יש אומרים דיתקע להם קודם שישמע התקיעות בבית הכנסת. אבל במגן אברהם מסיק בשם מהרי"ל שלא יתקע בשלוש שעות ראשונות, משום דאז מיפקד דינא ואין כדאי לתקוע ביחידות. אלא יתקע להן אחר תקיעות בית הכנסת, והן יברכו לעצמן; או שיכוין בלבו שלא לצאת בתקיעות בית הכנסת, ואז יוכל אחר כך גם כן לברך בשבילן.