פתיחת התפריט הראשי

מגן אברהם על אורח חיים תקפט

סעיף אעריכה

במהרי"ל קורא תגר על המביאים קטנים לבה"כ שמבלבלים דעת השומעים אך שהנשים יקחו אותם אצלם דהם פטורי':

סעיף בעריכה


(א) אבל שומע:    ואפי' אחר יכול לברך והוא תוקע (ב"ח), סומא חייב בתקיעה ואם היה מוחזק לתקוע בכל שנה וסלקוהו מפני שחששו לסברת רי"ו אם לא ימצא בקי כמוהו יחזירוהו למינויו, ולכתחל' אין לסלקו מפני שהוא סומא אף על פי שנמצ' בקי כמוהו [רדב"ז ח"א נ"ט כ"ה]:

סעיף דעריכה


(ב) את מינו:    אבל לא את שאינו מינו. (גמ') ורי"ף פי' דאע"פ שחבירו ג"כ אנדרוגינוס אם באותו פעם שהוא נקבה הוי חבירו זכר אינו מוציאו:

סעיף ועריכה


(ג) יכולות לתקוע:    ולא אמרי' דיש בו משום שבות וה"ה קטן אין מוחין בידו אבל לחרש ושוט' מוחין לתקוע שאינן באין לידי חיוב בשום פנים (ב"ח) ודבריו צ"ע דהא אין ב"ד מצווין להפרישו אפי' אוכל נבילות כדאית' ביבמות פי"ד ע"ש ועיין סי' רס"ו ס"ה ועיין סי' שמ"ג ולכן נ"ל דנקט קטנים ונשים לרבותא דאע"ג דבני דעת נינהו רשאין לתקוע עיין סי' תקצ"ו:


(ד) כבר יצאו כו':    לכן יתקע להם קוד' שישמע התקיעות בבה"כ (לבוש) אבל במ"צ כתב בשם מהרי"ל שלא יתקע בג' ראשונות משום דמיפקד דינא כמ"ש סי' תקצ"א, לכן יתקע להם אחר תקיעת בה"כ עכ"ל לא יוכל לברך להם לכן נ"ל דאם יש לו שופר אחר יתקע בשעת תקיע' בה"כ דאז אפי' הוא תוך ג' ראשונו' אין לחוש כמ"ש שם ואם לאו יכוין בלבו שלא לצאת בתקיעת בה"כ ואז יוכל לברך להם עיין סוף סי' ו' אך בזה יש לדקדק אם הליכה מביתו לבה"כ חשיב הפסק ויצטרך לברך שנית על התקיעות ששומע בבה"כ על סדר הברכות כמ"ש סי' ח' סי"ג ומ"מ נ"ל דא"צ לברך כמ"ש סי' תקצ"ב ס"ג ול"ד לציצית שב' מצות הן משא"כ הכא דכולה חדא מצוה כמ"ש הרי"ף סוף ר"ה ע"ש, מי שבא לבה"כ לצאת י"ח עם הצבור אע"פי שבשעה ששמע לא כוון לבו אלא סתמא יצא אבל הבא לבה"כ בסתמא לא יצא (רדב"ז ח"א ק"ס):

סעיף טעריכה


(ה) מהלך בדרך כו':    ירושלמי ל"ש אלא בעובר אבל בעומד חזק' כוון (ר"ן) וצ"ע הלא הוא יודע אם כוון אם לאו ואפשר דמיירי אם שכח אם כוון אם לא: