פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקצב ג

שולחן ערוך

לא ישיח לא התוקע ולא הצבור בין תקיעות שמיושב לתקיעות שמעומד (מיהו בענין התקיעות והתפילות אין הפסק) (מרדכי ומהרי"ל) ואם סח דברים בטלים אין צריך לחזור ולברך (טור) ואין צריך לומר שלא ישיחו בין ברכה לתקיעות אם לא בענין התקיעות:

מפרשים

מגן אברהם

(ב) לא ישיח:    ובשעת התקיעות פשיטא דאסור לשוח אפי' לרוק אסור [ע"ה]:


(ג) והתפלות אין הפסק:    ואף על גב דבסי' קס"ז ס"ו כ' דלכתל' לא ישיח כלל היינו בין ברכה להמוציא אבל בין תקיעות לתקיעו' שרי לכתחלה להשיח מעניינם:


(ד) א"צ לחזור:    ול"ד לסח בין תפילין לתפילין דהת' ב' מצות הן משא"כ הכא דכול' חדא מצוה היא [הרי"ף] וא"כ אפי' שח בין התקיעו' דמיושב עצמן א"צ לחזור ולברך [הגמ"נ ורא"ש] ועמ"ש סי' תק"ץ ס"ח:


(ה) בענין התקיעו':    צ"ע דבסי' קס"ז ס"ו פסק דלכתחלה לא יפסיק כלל ואפש' דהכא מיירי שצריך לשוח כגון שאומר להביא שופר וכיוצא בו ופשוט דאם שח בין ברכה לתקיעה מענין תפלה דצריך לחזור ולברך ול"ד למש"ל דאם שח מצרכי סעודה אף על פי שאינו צורך המוציא א"צ לברך דהתם המוציא נמי צורך סעודה הוא משא"כ כאן דמה ענין תפלה לתקיע' וכ"מ במרדכי ומ"ש רמ"א דהתפלות לא הוי הפסק היינו בין תקיעה לתקיעה אבל בין ברכה לתקיעה הוי הפסק וצריך לחזור ולברך ופשוט דאפי' השומע אם סח בין ברכה לתקיעה צריך לברך ועמ"ש סי' קס"ז ס"ו בהג"ה:

באר היטב

(ד) ישיח:    ובשעת התקיעות אפי' לרוק אסור ע' סימן תקפ"ז ס"ק ה'.


(ה) א"צ:    אפי' שח בין תקיעות דמיושב עצמן א"צ לחזור לברך. הגמ"נ מ"א.


(ו) בין:    ואם סח בין ברכה לתקיעה אפי' מענין התפילה צריך לחזור ולברך ומ"ש רמ"א דהתפילות לא הוי הפסק היינו בין תקיעה לתקיעה אבל בין ברכה לתקיעה הוי הפסק וצריך לחזור ולברך ופשוט דאפי' השומע אם סח בין ברכה לתקיעה צריך לברך. מגן אברהם.


משנה ברורה

(ח) לא ישיח וכו' - דהברכה שמברך קודם התקיעות קאי ג"כ על התקיעות דמעומד:

(ט) ולא הצבור - דהלא יצאו בברכתו והוו כאלו בירכו לעצמן:

(י) בין וכו' - ובשעת התקיעות עצמן פשיטא דאסור לשוח ואפילו לרוק אסור לפי שצריך לשמוע כל התקיעה מראשה לסופה אפילו היא ארוכה הרבה כמ"ש בסימן תק"צ וכ"ש דאסור להשמיע קול בפיהוק או בנחירת הגרון שמבלבל גם האחרים השומעים:

(יא) לתקיעות שמעומד - וה"ה בין התקיעות שמיושב וכן שמעומד גופא ג"כ אסור להפסיק:

(יב) והתפילות אין הפסק - ר"ל דבין תקיעות דמיושב למעומד שרי לכתחלה להשיח מענינם. ועיין בדה"ח שדעתו דבין הברכה עד סוף תקיעות דמיושב אסור להפסיק אפילו בתפילות לכן לא יאמר היה"ר הנדפס במחזורים בין התקיעות דמיושב רק יהרהר בלבו ואל יוציא בפיו או שיאמר היה"ר אחר גמר התקיעות דמיושב:

(יג) אין צריך לחזור ולברך - ולא דמי לסח בין תפילין לתפילין דהתם שתי מצות הן משא"כ הכא דכולה חדא מצוה היא וע"כ אפילו שח דברים בטלים בין תקיעות דמיושב עצמן א"צ לחזור ולברך [מידי דהוי מי שמדבר אחר שטעם מעט מברכת המוציא דא"צ לחזור ולברך דכולה חדא סעודה היא] ומ"מ מצדדים האחרונים דמי ששח בתשר"ת בין שברים לתרועה אף מעניני התקיעה אף שאין צריך לחזור ולברך מ"מ לא יצא וצריך לחזור ולתקוע אותו סדר:

(יד) בענין התקיעות - ואף דבסימן קס"ז ס"ו פסק דלכתחלה לא יפסיק כלל הכא מיירי שצריך לשוח כגון שאומר להביא שופר או לשכך אותו במים שלא יכול לתקוע וכיוצא בו ופשוט דאם שח בין ברכה לתקיעה מענין תפלה דצריך לחזור ולברך ומה שכתב רמ"א דתפלה לא הוי הפסק היינו בין תקיעה לתקיעה וכנ"ל אבל בין ברכה לתקיעה הוי הפסק ואף השומע אם סח בין ברכה לתקיעה צריך לברך:






▲ חזור לראש