פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים סא

סעיף אעריכה

יקרא קריאת שמע בכוונה באימה ביראה ברתת וזיע:

סעיף בעריכה

אשר אנכי מצוך היום היינו לומר בכל יום יהיו בעיניך כחדשים ולא כמי שכבר שמע אותו הרבה פעמים שאינו חביב אצלו:

סעיף געריכה

בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם מסיים שליח צבור ה' אלהיכם אמת וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם אמת.

הגה: ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו של שליח ציבור ג' תיבות אלו (בית יוסף בשם אורחות חיים). ואם היחיד רוצה גם כן לאמרם עם השליח צבור אין איסור בדבר (דברי עצמו):

ואם הוא קורא ביחיד יכוין בט"ו ווין שבאמת ויציב שעולים צ' והם כנגד ג' שמות ההויה שכל שם עולה כ"ו וד' אותיותיו הם ל'.

הגה: ויש עוד טעם אחר בדבר דט"ו ווי"ן עולין צ' והקריאה נחשבת א' הרי צ"א כמנין השם בקריאתו ובכתיבתו והוי כאילו אמר ה' אדנ"י אמת (מהרי"ק שורש מ"ב ואגור). ויש שכתבו דכל הקורא קריאת שמע ביחיד יאמר אל מלך נאמן שמע וגו' כי ג' תיבות אלו משלימין המנין של רמ"ח והוא במקום אמן שיש לענות אחר ברוך הבוחר בעמו ישראל באהבה וכן נוהגין ונראה לי מכל מקום כשקורא עם הצבור לא יאמר אל מלך נאמן רק יאמר אמן אחר השליח ציבור כשמסיים הברכה וכן נוהגין ונכון הוא:

סעיף דעריכה

נוהגין לקרות פסוק ראשון בקול רם כדי לעורר הכוונה:

סעיף העריכה

נוהגין ליתן ידיהם על פניהם בקריאת פסוק ראשון כדי שלא יסתכל בדבר אחר שמונעו מלכוין:

סעיף ועריכה

צריך להאריך בחי"ת של אחד כדי שימליך הקב"ה בשמים ובארץ שלזה רומז החטוטרות שבאמצע גג החי"ת ויאריך בדלי"ת של אחד שיעור שיחשוב שהקב"ה יחיד בעולמו ומושל בד' רוחות העולם ולא יאריך יותר מכשיעור זה ויש נוהגים להטות הראש כפי המחשבה מעלה ומטה ולד' רוחות:

סעיף זעריכה

ידגיש בדלי"ת שלא תהא כרי"ש:

סעיף חעריכה

לא יחטוף בחי"ת ולא יאריך באל"ף:

סעיף טעריכה

אסור לומר שמע ב' פעמים בין שכופל התיבות שאומר שמע שמע בין שכופל הפסוק ראשון:

סעיף יעריכה

כשקורא קריאת שמע על מטתו מותר לקרות כל הפרשה ולחזור ולקרותה ויש מי שאומר שגם בזה יש ליזהר מלומר פסוק ראשון. (הגה: ב' פעמים):

סעיף יאעריכה

האומרים באשמורת בסליחות וביום כיפור בתפילת נעילה ב' פעמים פסוק שמע ישראל יש ללמדם שלא יאמרו:

סעיף יבעריכה

ה' הוא האלהים שאומרים אותו ביום כפור בתפילת נעילה ז' פעמים מנהג כשר הוא.

הגה: יש אומרים שיש ליזהר שלא לענות על שום ברכה ב' פעמים אמן (בית יוסף בשם אוהל מועד):

סעיף יגעריכה

אחר פסוק ראשון צריך לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בחשאי:

סעיף ידעריכה

צריך להפסיק מעט בין לעולם ועד לואהבת כדי להפסיק בין קבלת מלכות שמים לשאר מצות.

הגה: ויש להפסיק בפסוק ראשון בין ישראל לה' ובין אלהינו לה' השני כדי שיהא נשמע שמע ישראל כי ה' שהוא אלהינו הוא ה' אחד (רוקח). ויש להפסיק מעט בין אחד לברוך כי עיקר קבול מלכות שמים הוא פסוק ראשון (אבודרהם):

סעיף טועריכה

צריך להפסיק בין היום על לבבך ובין היום לאהבה שלא יהא נראה היום ולא למחר:

סעיף טזעריכה

צריך להפסיק בין נשבע לה' כדי להטעים יפה העי"ן שלא תהא נראית כה"א:

סעיף יזעריכה

צריך להתיז זיי"ן של תזכרו דלא לשתמע תשקרו או תשכרו והוי כעבדים המשמשים על מנת לקבל פרס וכן צריך להתיז זיי"ן של וזכרתם:

סעיף יחעריכה

ידגיש יו"ד של שמע ישראל שלא תבלע ושלא תראה אל"ף וכן יו"ד דוהיו דלא לשתמע והאו:

סעיף יטעריכה

צריך ליתן ריוח בין וחרה לאף דלא לשתמע וחרף:

סעיף כעריכה

צריך ליתן ריוח בין תיבה שתחילתה כסוף תיבה שלפניה כגון בכל לבבך על לבבכם בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה הכנף פתיל אתכם מארץ:

סעיף כאעריכה

צריך בכל אל"ף שאחר מ"ם להפסיק ביניהם כגון ולמדתם אותם וקשרתם אותם ושמתם את וראיתם אותו (וזכרתם את ועשיתם את) שלא יהא נראה כקורא מותם מת:

סעיף כבעריכה

אף בפסוקי דזמרה ובתפלה צריך לדקדק בכך.

הגה: והוא הדין הקורא בתורה בנביאים ובכתובים יש ליזהר (בית יוסף בשם הרד"ק):

סעיף כגעריכה

צריך לדקדק שלא ירפה החזק ולא יחזק הרפה ולא יניח הנד ולא יניד הנח:

סעיף כדעריכה

צריך לקרות קריאת שמע בטעמים כמו שהם בתורה.

הגה: אבל לא נהגו כן במדינות אלו ומכל מקום המדקדקים מחמירים בכך:

סעיף כהעריכה

כשיאמר וקשרתם לאות על ידך ימשמש בתפילין של יד וכשיאמר והיו לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש וכשיאמר וראיתם אותו ימשמש בב' ציציות שלפניו (ועיין לעיל סימן כ"ד סעיף ד'):

סעיף כועריכה

יש נוהגים לקרות קריאת שמע בקול רם ויש נוהגים לקרותו בלחש.

הגה: ומכל מקום יאמרו פסוק ראשון בקול רם וכן נוהגין (כל בו):