שולחן ערוך אורח חיים י ד
<< · שולחן ערוך אורח חיים · י · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(ה) טלית של בגד - שם מ"ז כרבא.
(ה) וכנפיה של עור — לשון הגמרא: מאי טעמא? עיקר בגד הוא. פירוש, דקרא כתיב "על כנפי בגדיהם", והכא העיקר הוא הבגד:
(ה) חייבת — דאזלינן בתר עיקר הבגד. משמע בסעיף ז, דאם רוב הטלית של בגד והשאר של עור, דחייבת, והוא הדין איפכא דאזלינן בתר רובא. ונראה לי דאם הטלית של עור ותחתיו תפור בבגד, דפטורה, והוא הדין איפכא דחייבת, דהא שתחתיו טפל לעיקר הבגד, ועיין בית יוסף סוף סימן זה וסוף סימן יא, דאם תפר עור על הכנף, שרי, עיין שם דמשמע כדברי:
(ד) פטורה: דאזלינן בתר רוב בגד. ואם הטלית של בגד ועור תחתיו חייב וה"ה איפכא פטור שתחתיו נופל לעיקר הבגד. מ"א.
(ט) של בגד וכו' - דכתיב אשר תכסה בה ואין אדם מתכסה אלא בעיקר הבגד הלכך אזלינן בתריה ואפילו אם מקום הבגד כולו עגול ואין שם כנף רק שמחוברין אליו כנפות של עור חייב דבתר עיקר הבגד אזלינן:
(י) וכנפיה של עור - וה"ה אם היה רוב הטלית בגד והשאר עור חייבת:
(יא) וכנפיה של בגד - וה"ה אם רק רוב הטלית של עור אע"ג שגם במיעוט הבגד יש בו שיעור טלית פטור מציצית דכיון שעיקר המלבוש אינו של בגד לא קרינן ביה על כנפי בגדיהם. ועור פטור אפילו מדרבנן דאינו כלל בכלל בגד. וכן הדין בטלית שתחתיו תפור בעור חייבת ואם העליון של עור פטורה כי התחתון הוא הטפל להעליון שהוא עיקר הבגד:
(י) סעיף ד: טלית של בגד וכו' — זהו סברת רבא בפרק התכלת דף מ ע"ב דעיקר בגד בעינן, וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, ומרן כותייהו. מיהו רב אחאי פליג וסבר דבתר כנף אזלינן, ויש מן הגאונים שחששו לדבריו, עיין בית יוסף. ואף על גב דכתב מרן ז"ל בבית יוסף: אין לנו לחוש לדברי החוששין להחמיר, היינו לפום דינא, אבל כל ירא שמים יחמיר לעצמו לכתחילה אם נקרע הכנף או נתבלה, שלא לעשות כנף אלא ממין הבגד, כדי לצאת אליבא דכולי עלמא. אבל מה שמשימין על הכנף חתיכת עור או בגד כדי לחזק, שרי אפילו למאן דאמר בתר כנף אזלינן, עיין בית יוסף בזה הסימן ובסוף סימן יא. והגם דיש מחמירין, מכל מקום כבר נהגו להקל כסברת המתירין, כמו שכתב מרן שם בשולחן ערוך.
(יא) שם: טלית של בגד וכו' — ואם רוב הטלית של בגד והשאר של עור, חייבת, והוא הדין איפכא, דאזלינן בתר רובא. מגן אברהם ס"ק ה, עטרת זהב, אליה רבה ס"ק ד, ר' זלמן אות ח, חיי אדם כלל י"א אות ו'.
(יב) שם: טלית של בגד וכו' — ואם הטלית של עור ותחתיו תפור בבגד – פטורה, והוא הדין איפכא חייבת, דמה שתחתיו טפל לעיקר הבגד, מגן אברהם שם, אליה רבה שם, ר' זלמן אות ט, חיי אדם שם. אמנם המור וקציעה מסתפק בזה עיין שם, וכתב וזה לשונו: ואלו היה בא מעשה לידי, בשניהם הייתי מטיל ציצית, בין בבגד תפור מתחתיו עור או איפכא, ולא יברך עליהם גם יחד, עד כאן לשונו, ועיין פרי מגדים אשל אברהם ס"ק ה.