שולחן ערוך אורח חיים י ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

דדכפל קרנות טליתו וקשרם או תפרם ודומה כאלו קיצען ואין לה כנפות דאף על פי כן גחלא נפטרה:

מפרשים

באר הגולה

(ד) כפל קרנות טליתו - שם.



ט"ז

(ד) אף על פי כן לא נפטרה — שסופה לחזור למעלה:

מגן אברהם

(ד) כפל — משמע בתוס' פרק הקומץ, דאם כפל הקרנות ותפרם בענין שנשאר בו הקרן והטיל ציצית על הכפל, שרי, כמו שכתוב סעיף ו:

באר היטב

(ג) לא נפטרה:    דסופה לחזור למעלה.

שערי תשובה

משנה ברורה

(ח) לא נפטרה - דאי לא מיבעי ליה הכנפים, לפסוק ולישדייה, אלא ודאי דסופו להתיר את התפירה, הלכך נחשב כאלו כבר התיר התפירות וחייבת בציצית. ומטעם זה יוכל להטיל עתה הציצית בכפל אף למטה מקשר אגודל, אם כשיתפשט יהיה למעלה מקשר אגודל. וכל זה בשכפלו ותפרו בעיגול, אבל אם כפל ותפר בריבוע, כיון שגם עתה יש כנף, דעת הלבוש והמ"א דרשאי להטיל שם הציצית בכפל אף על פי שהוא יותר מג' אצבעות משפת הקרן, כיון דתפרה שרי, וכמו בסעיף ו' בכפל הטלית דמהני התפירה. ורבים חולקין על זה וסבירא להו דגם בזה לא מהני התפירה, ושאני ההיא דסעיף ו', דמיירי שכפלה כולה, וכן דרך מלבוש; מה שאין כן בזה שלא כפל רק מקצת הבגד.

ביאור הלכה

(*) ואין לה כנפות וכו':    עיין בארה"ח שמסתפק באם היה הבגד עגול וכפל מקצת משפתו עליו ותפרו עד שנעשה מרובע אם אמרינן דלא מהניא התפירה גם להקל ומסיק דתליא ד"ז בפלוגתא ע"כ יטיל בו ציצית ולא יברך ועיין לקמיה מה שכתבנו בזה:.

(*) לא נפטרה:    עיין במ"ב באם עשה הכנף גם עתה מרובע יש דעות בין האחרונים אם מהני התפירה. ואם הכניס שפת הבגד לפנים ותפרו עד שאינו ניכר כלל הכפל למעלה כדרך שהחייטים עושים נראה דלכ"ע מהני תפירה זו ולא שייך בזה הטעם דאי לא מיבעי וכו' כי כן דרך האומנים וא"כ גם בההיא דארה"ח שכתבנו אם עשה באופן זה צריך להטיל בו ציצית ולברך ואפשר עוד דאפילו להקל כההיא דהש"ע מהני תפירה כזו:.


כף החיים

(ח) סעיף ג: כפל קרנות טליתו וכו' — כתב מגן אברהם ס"ק ד: משמע בתוס' פרק הקומץ, דאם כפל הקרנות ותפרם בעניין שנשאר בו הקרן, והטיל ציצית על הכפל, שרי כמו שכתוב סעיף ו. וכן כתב ר' זלמן אות ו' וכן משמע בלבוש. אבל במרדכי בהלכות קטנות כתב דהכא אינו דומה להאי דסעיף ו, וזה לשונו: האי דסעיף ו מיירי שכפלה כולה, להכי חייבת דכן דרך מלבוש, עד כאן לשונו. והביאו מחצית השקל ס"ק ד' וכתב וזה לשונו: ואם כן הדבר במחלוקת שנויה, עד כאן לשונו. ורוצה לומר, דלדעת מגן אברהם יניח ציצית על הכפל, ולדעת המרדכי יניח הציצית על קרן העיקרית שהיתה קודם הכפל. ועיין פרי מגדים אשל אברהם ס"ק ד' שכתב, דלכאורה נראה דעת מרן ז"ל שהשוה קשרן לתפרן, כמו קשרן – אפילו יש קרן שקשר באלכסון ודאי אינו מטיל בכפל אם הוא יותר משלש אצבעות, כמו כן תפרן, עיין שם. ולכן צריך ליזהר שלא לכפול כנפות הטלית אפילו בעניין שיעשה קרן במקום התפירה, כדי להנצל מפלוגתא. אבל אם כופל מעט כמו שעושין אימרא בשפת הבגד, אין בכך כלום. אבל צריך ליזהר שיהא הנקב שמניחים בו הציצית בתוך ג' אצבעות לשפת הבגד שהיה מתחילה שהוא עתה כפול ולמעלה מקשר גודל ממקום הכפל, עיין סימן יא סעיף ט.

(ט) שם: אף על פי כן לא נפטרה — על כן צריך להשגיח בקצת בגדים שיש להם ד' כנפות, לחתוך קרן א' דוקא שיהא עגול, דאם יתפור קרן א' לעשותו עגול לא מהני, דכל כמה דלא חתכו עדיין מכלל בגד הוא. וכן כתב קיצור שולחן ערוך סימן ט אות כא. ועל כן פה ירושלם עיה"ק ת"ו אשר יש אנשים מניחים בגד מרובע וכפול על כתפיהם וגופם, צריך לחתוך קרן אחת בעיגול משני צדדין, רוצה לומר אחר שכפל הבגד לשנים יחתוך קרן אחת עם הכפל שתחתיה כדי להנצל מפלוגתא, עיין לעיל אות ח ולקמן אות טו.


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן