שולחן ערוך אורח חיים י ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

והיו לה יבג' כנפות ועשה בהם והיגג' ציציות ושוב עשה לה כנף ד' ועשה גם בו ציצית פסולה ידמשום תעשה וולא מן העשוי:

מפרשים

באר הגולה

(ו) היו לה - שם.



ט"ז

(ו) ולא מן העשוי — פירש רש"י, שג' הראשונות עשויות מתחלה שלא כמצותן, וכי הדר מתקנה איכא מן העשוי בפסול. ונראה לי דאם שכח ועבד ה' ציצית בבעלת ה', דשפיר יוכל לבטל אחר כך ולחתוך א', דמכל מקום האחרים לא נעשו בפסול. וכן יש ללמוד מהטיל ציצית דבסמוך:

מגן אברהם

(ו) ג' ציציות — לאו דוקא שעשה ג' ציציות בפיסול, דהיינו קודם שנעשית בת ד', שנעשה הרוב בפיסול, אלא אפילו לא קשר אלא קשר א' בפסול ואחר כך השלים הד' כנפות – נמי פסול, וצריך להתיר הקשר או הציציות שנעשית בפיסול קודם שיעשה שאר הציציות. אבל אם השלים הטלית והציציות קודם שהתיר הקשר או הציציות שנעשו בפסול, ואחר כך התיר הפסול וחוזר וקשרו – לא מתכשר בכך, שהרי כל הציציות נעשו בפסול ובאיסור תעשה ולא מן העשוי (לבוש). ולא ידעתי למה, דהא האחרים נעשו בכשרות, דאטו משום דציצית א' פסולה יפסלו כלם? וכן כתב בספר לחם רב, וכן משמע סימן טו סעיף ד:

באר היטב

(ה) ג' ציציות:    ל"ד שעשה ג' ציצית בפיסול דהיינו קודם שנעשית בת ד' שנעשה הרוב בפיסול אלא אפילו לא קשר אלא קשר אחד ואח"כ השלים הארבע כנפות נמי פסול וצריך להתיר הקשר או הציצית שנעשית בפיסול קודם שיעשה שאר הציצית ואם השלים הטלית וציצית קודם שהתיר הקשר או הציצית שנעשה בפסול ואחר כך התיר הפסול וחזר וקשרו כשרה. מ"א דלא כהלבוש ע"ש. אם שכח ועבד ה' ציצית בבעלת ה' יכול לבטל אחר כך ולחתוך אחת דמ"מ האחרים לא נעשו בפיסול. ט"ז.

שערי תשובה

משנה ברורה

(יב) ג' כנפות - אפילו אם מתחלה היו לה ד' כנפות עם ציצית ואח"כ נחתך כנף אחד ונעשה עגול אף שאותו הכנף תיקן אח"כ מ"מ אלו הג' ציצית ממילא נתבטלו כדמוכח לקמן בסימן ט"ו ס"ג וצריך להתירם ולחזור ולקשרם:

(יג) ג' ציציות - ל"ד שעשה ג' ציצית שנעשו הרוב בפסול דהיינו קודם שנעשית בת ד' אלא אפילו לא קשר אלא קשר אחד עם חוליתו ואח"כ השלים הד' כנפות נמי פסול אותו הקשר וצריך להתירו ולחזור ולקושרו:

(יד) משום תעשה - ר"ל דכתיב גדילים תעשה לך על ארבע כנפות וגו' משמע שיהיו הכנפות עשויות ארבע קודם שנעשו הציצית לא שנעשו הציצית קודם הכנפות והוי ליה תעשה ולא מן העשוי ופסולים ע"כ צריך להתירם ולחזור ולקשרם ודוקא הג' ציצית ראשונים שעשייתן היה בפסול אבל הציצית שעשה בכנף הד' א"צ להתיר כיון שנעשה בהכשר ואין פסול הראשונים פוסלין אותה:

ביאור הלכה

כף החיים

(יג) סעיף ה: היו לה ג' כנפות ועשה בהם ג' ציציות וכו' — לא דוקא שעשה ג' ציציות קודם שנעשה הטלית בת ד' כנפות, שהוא פסול מפני שהרוב נעשה בפיסול, אלא אפילו לא קשר אלא קשר בפיסול ואחר כך השלים ד' כנפות והשלים הציצית – הוי נמי בכלל "תעשה ולא מן העשוי", וצריך להתיר ממנו אותו הקשר או הציצית שעשה בפסול קודם שיעשה שאר הציצית ולחזור ולקשור ולהשלימם. אבל אם השלים הטלית והציצית קודם שהתיר הקשר הראשון ואחר כך התיר הקשר וחזר וקשרו, לא נתכשר בכך, שהרי כל הציצית נעשו בעוד הטלית היה פסול ונשארו בפסול "תעשה ולא מן העשוי". לבוש, והביאו מגן אברהם ס"ק ו, וכתב וזה לשונו: ולא ידעתי למה, דהא האחרים נעשו בכשרות, דאטו משום דציצית א' פסולה יפסלו כולם? וכן כתב בספר לחם רב וכן משמע סימן טו סעיף ד, עד כאן לשונו. וכן כתב עטרת זהב בשם לחם רב להכשיר, ר' זלמן אות יב. אמנם האליה רבה ס"ק ה הסכים לדברי הלבוש, וכן המחצית השקל כתב על דברי מגן אברהם הנ"ל דאין זה דיוק גמור, עיין שם. ועיין פרי מגדים אשל אברהם ס"ק ו. ולכן יש להחמיר כדברי הלבוש.


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן