פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) חייבת:    ויש פוטרין לכן אין לעשות בת ה'. ב"ח ובבה"ז פ"ב דזבחים נוטה ג"כ לדעת זה מ"א. וע"ת חולק על הב"ח.

סעיף בעריכה


(ב) ועשאו ב':    וה"ה אם היה לה תחלה ג' וחתך א' לשנים נעשית בעלת ד'. ט"ז וה"ה אם חתך ב' נעשית בעלת ו'. ב"ח.

סעיף געריכה


(ג) לא נפטרה:    דסופה לחזור למעלה.

סעיף דעריכה


(ד) פטורה:    דאזלינן בתר רוב בגד. ואם הטלית של בגד ועור תחתיו חייב וה"ה איפכא פטור שתחתיו נופל לעיקר הבגד. מ"א.

סעיף העריכה


(ה) ג' ציציות:    ל"ד שעשה ג' ציצית בפיסול דהיינו קודם שנעשית בת ד' שנעשה הרוב בפיסול אלא אפילו לא קשר אלא קשר אחד ואח"כ השלים הארבע כנפות נמי פסול וצריך להתיר הקשר או הציצית שנעשית בפיסול קודם שיעשה שאר הציצית ואם השלים הטלית וציצית קודם שהתיר הקשר או הציצית שנעשה בפסול ואחר כך התיר הפסול וחזר וקשרו כשרה. מ"א דלא כהלבוש ע"ש. אם שכח ועבד ה' ציצית בבעלת ה' יכול לבטל אחר כך ולחתוך אחת דמ"מ האחרים לא נעשו בפיסול. ט"ז.

סעיף ועריכה


(ו) על ציצית:    עיין מ"ש העטרת זקנים ע"ז ואישתמיטתיה ליה מ"ש המחבר בסי' י"א סעיף י"ב ע"ש ובב"י.


(ז) הראשונות:    ולהרא"ש אפי' חתך הב'. עמ"א וט"ז וע"ת: (ובס' אליהו רבה העלה והכשיר בין כוון לבטלו ובין כוון להוסיף רק צריך לחתוך או קמאי או בתראי דלא כט"ז ע"ש).

סעיף זעריכה


(ח) סתום:    ואם עשה בו ציצית ואח"כ פתח רובו פסולים כמ"ש ס"ה.


(ט) בציצית:    ואין מברכין עליו. לבוש ע"ת מ"א וע"ל סי' ט' ס"ק ו' מש"ש.


(י) בשבת:    נ"ל אפי' לכרמלית נמי אסור. מ"א דלא כע"ת.

סעיף חעריכה


(יא) לעשותה כסתומה:    לכן אין לעשות בט"ק קרסים למטה מהחגור דהוי כסתומה ובת"ה סי' רצ"ו כ' דקרסים לא חשיבי חיבור אם לא שנכפפין מאוד שא"א להתירן אלא ע"י מעשה. ואפשר דמ"מ אסור משום מראית עין מ"א וכ' הב"י יש לדקדק במלבושים שלנו שיש להם ב' כנפות סמוך לארץ למה אין מטילין בהם ציצית ותי' הד"מ דמאחר דמצות ציצית הוא שיחזור ב' לפניו וב' לאחריו ומלבושים שלנו הם כל הד' כנפות לפניו וא"א להלבישן בענין אחר אין חייבין בציצית לכן נהגו להקל. ומלבוש שקורין רא"ק שמחובר למעלה חתיכת בגד מרובעת ומונח על כתפו מאחוריו שקורין קאלנ"ר. פשוט הוא דפטור דהרי לצד מעלה אין לו כנפים רק כנפות חקאלנ"ר המונחין לו קצת מאחוריו ואין זה קרנות הואיל ואין חב' קרנות שמאחוריו מכוונים כנגד חכנפות שלפניו עכ"ל ד"מ. וכ' המ"א ומ"מ ירא שמים יעשח קרן אחת עגולח כמ"ש ב"י בשם חזקנים.

סעיף יעריכה


(יב) ולא כסות ראש:    ומח שעושין עטרת לטלית לא מפני שעיקרה נעשה לכיסוי הראש אלא משום היכר שציצית העליונים לא יתחלפו למטה וע"ל סי' ח' ס"ק ד' כתבתי שהאריז"ל לא היה מקפיד ע"ז.

סעיף יבעריכה


(יג) ב' לפניהם:    ואיזה אנשים מקפלין חלק אחד מהטלית מאוד עד שנעשה דק ואינו מכסה כלל רק הצואר וכוונתם שיהיו ב' ציצית לאחוריהם אין זה מן המובחר דא"כ אין כאן כיסוי גוף אלא כיסוי ראש ויותר טוב כמנהג התוגרמים שהיד מפסקת בחצי הטלית באופן שמב' חצדדים יהיה אחד מהציצית לפניו וחלק לאחוריו ט"ז. ובתשו' בית יעקב סי' צ"ב לא כ"כ ע"ש.