שולחן ערוך אבן העזר יז ה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · יז · ה · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
כבר אמרנו שהעד שאמר שמעתי שמת פלוני, אפילו שמע מאשה ששמעה מעבד, הרי זה כשר לעדות אשה ומשיאין על פיו:
- הגה: ואפילו לא אמר ממי שמע אלא אמר סתם ששמע, כשר ולא חיישינן שמא הראשון פסול היה.
אבל אם אמר העד או האשה או העבד: מת פלוני ואני ראיתיו שמת, שואלים אותו היאך ראית ובמה ידעת, אם העיד בדבר ברור נאמן, ואם העיד בדברים שרובן למיתה אז אין משיאין את אשתו, שאין מעידים על האדם שמת אלא בשראוהו שמת ודאי ואין בו ספק:
- הגה: שמע קול מקוננות שהוזכרוהו בין המתים וספדוהו אותו, משיאין אשתו (כ"כ המ"מ בשם התוספתא) ולכן יש למחות בנשים שלא לספוד אדם על פי אומדנות המוכיחות שמת, ולא יספידו אותו עד שיודעין שמת, וכן אשתו אסורה להספידו או ללבוש שחורים כל זמן שאין כאן עדות שהוא כראוי להשיאה (ס"ה כ"כ הריב"ש סי' קפ"ט). וכן אין לשום בית דין ליתן שטר עדות לאשה מה שהעידו עדים לפניהם, אם אין באותו עדות כדאי להתירה, אם לא שכתבו בפירוש הטעם שלא התירו אותה על עדות זו, דחיישינן לקלקולא מבית דין שאינן מומחים (שם בתשובת הרא"ש):
מפרשים
(טז) ולא חיישינן וכו': כ"כ בד"מ בשם תשו' בנימין זאב ובש"ג סוף יבמות פסק דשואלין אותו שמא שמע ממי דאינו ראוי להעיד:
(יז) שואלים אותו איך ראית: אף על גב אם אמר דשמע מאחר אין אנו יודעים ממי ששמע הראשון אין דנין אפשר משאי אפשר דהיכא דאפשר לשאול אותו שואלין אותו אף על גב דא"צ דרישה וחקירה בעדות אשה מ"מ צריכה לשאול איך ידע כ"כ המגיד פ"ג ונראה אם אמר ששמע ששואלים לו ג"כ ממי שמע כמ"ש בסמוך בשם הש"ג דהא אפשר לברר ומ"ש בהג"ה אם אמר סתם ששמע כשר היינו דא"א לברר אף על גב דלא משמע כן מלשונו מ"מ יש להחמיר בזה וכ"כ בט"ז ועיין בק"ע סימן קל"ט קמ"ח רל"ג:
(יח) שיודע שמת: ואם אומרים שהיה בעלה גוסס זה ג' ימים אמרי' בודאי מת כ"כ הראשונים והמ' ואגודה ועיין ביורה דעה סימן של"ט והא דגרושה יכולה להתאבל על בעלה כמ"ש בסימן קמ"ה דשם אין חשש בדבר ב"ה:
שהזכירוהו בין המתים נראה דהאי מלת' דוק' היא אבל מה שראו את אשתו מספדת על בעלה מזה אין להבי' ראיה להשיאה אלא אם היא ספדה ע"פ הוראות מורה שיודע הדין שיש למחות בנשים שלא לספוד אדם כמ"ש אח"כ מדאיצטריך להזהיר אחר כך שלא לספוד כו' ש"מ דלאו איסור ברור הוא וא"כ שמא אשה א' ספדה מעצמה בלי שאלת הרב הבבקי בדין זה וא"ל דא"כ לא נצטרך למחות לה לספוד כיון שלא יתירו אותה אלא שיודע שההספד ההו' ע"פ המורה וכיוצ' בזה אמרינן בי"ד סי' פ"ו בהג"ה דבמקום שאין נוהגים היתר בפת עם הביצים דמותר למכור לגוי ביצה טריפה ל"ד לכאן דהתם פשוט לכל שאין נוהגים היתר בזה לקנות מהם אבל הכא חיישינן לב"ד טועין כנ"ל פשוט וברור:
(יט) פסול הי': ובש"ג סוף יבמות פסק דשואלין אותו שמא שמע ממי דאינו ראוי להעיד וכתב ב"ש היכ' דאפשר לשאול אותו שואלין וכ"כ ט"ז. ועיין בקע"ד סי' קל"ט קמ"ח.
(כ) עד שיודעין שמת: ואם אומרים שהיה בעלה גוסס זה ג' ימים אמרינן בודאי מת הרא"ש ועיין ביורה דעה סי' של"ט.
(כא) שחורים: ויש למחות לבניו שלא יאמרו קדיש אפילו אי ליכ' שאר אבילים ולא לחתום הכ"מ או הי"ד ז"ל שבות יעקב ח"א סי' ק"ב וח"ב סי' קי"ד. והא דבגרושה יכולה להתאבל על בעלה כמ"ש סי' קמ"ה סעיף ט' בהג"ה דשם אין חשש בדבר בה"י.