תשובות ריב"ש/קפט
עוד בפרק זה (מח:) וסמפונא דאינקיב לחבריה טרפה ופירש רש"י ז"ל דכיון דדופן של חבירו קשה הוא עומד לעצמו ואינו סותם הנקב אבל ניקב אחר פצולו ברחוק הבשר נכנס ומגין וכ' הרמב"ם ז"ל (פ' עשירי מהל' שחיטה) אחד מסמפוני הריאה שנקב ואפי' לחבירו טרפה נראה מדבריו דבכל ענין טרפה. וקשי' ליה למר א"כ מחט שנמצאת בריאה דכשרה בבדיקה ומחטא דאשתכח בכבדא דאמרינן (שם) אי קופא לגאו כשרה משום דסמפונא נקט ואתאי למה לא יטרפו והא אפי' דרך סמפונות נכנסה אי אפשר לה בלא נקיבת הסמפון ובכל ענין טרפה עכ"ד. ובאמת שזו קושיא גדולה על הרמב"ם ז"ל אם היתה כוונתו לאסור בכל מקום שניקב הסמפון ובגמרא מבואר הפך זה גבי ההיא מחטא דאשתכח בחיתוכא דריאה דאמרי' התם אלא טעמא דליתא הא איתא ולא מינקבה כשרה והאמר רב נחמן סמפונא דאינקיב לחבריה טרפה ומתרצינן ההוא ניקב לחבריה איתמר. הנה מבואר שאינה טרפה אלא בניקב לחבירו וכבר השיג הרב רבי משה הכהן ז"ל על הר"ם ז"ל בזה בהשגותיו וז"ל לא הבנתי מאי אפילו ובגמרא מפרש נקב לחבירו טרפה אבל אם נקב לבשר הריאה כשרה ואם מדבר הוא מסמפון הריאה קודם שיכנס בבשר ובזה שייך למימר אפילו היה לו לפרש עכ"ל. והדבר ברור שאם היה מדבר הר"ם ז"ל בסמפון הריאה קודם שיכנס לבשר לא היה לו לומר בלשון ההוא אלא נראה שהוא מדבר בסמפונות שהם תוך הריאה אלא שמדבר בשאין בשר מגין כגון ריאה שנשפכה כקיתון דבעינן דקיימי סמפונהא וכן כשנמצא בה אבעבוע מלא ליחה שכתב הוא ז"ל (בפ' ז' ובפ' י"א) חוששין שמא ניקב הסמפון שתחתיו וצריך בדיקה וזהו לפי שאין שם בשר מגין או אינו ראוי להגין ולזה כתב ז"ל אפי' לחבירו כלומר אין צריך לומר כשניקב ואין שם דבר מגין אלא אפילו נקב לחברו אין חברו מגין. זה אפשר לדחוק לדברי הר"ם ז"ל. ומיהו מאי דאייתי מר במילתיה מחטא דאשתכח בכבדא לאקשויי על הר"ם ז"ל הוא כפי סברתו שכתב בפ' עשירי קני הכבד והם המזרקים שבהן הדם מתבשל אם ניקב אחד מהן במשהו טרפה וכו' אבל אין דינו אמת שלא אמרו סמפונא דאינקיב לחבריה טרפה אלא בריאה ולא בכבד והלא אפי' נטל כל הכבד ולא נשתייר בה אלא כזית כשרה (נד.) אין צריך לומר אם ניקבו או אם נחתכו הסמפונות. ומה שאמרו בגמרא (מה:) תלתא קני הוו חד פריש לריאה וחד פריש לליבא וחד פריש לכבדא ואיכא מאן דאמר התם דכבדא בריאה כלומר שאוסר בנקב במשהו היינו קודם שיכנס בבשר הכבד דהוי בכלל נקב הקנה למטה מן החזה אבל משנכנס לכבד לכולי עלמא הרי הוא ככבד וכבר השיג הראב"ד ז"ל על הר"ם ז"ל בזה. וגם הרשב"א ז"ל כתב כן. ומה שאסרו במחט הנמצאת בכבד דאי קופא לבר נקובי נקב ואתאי רוצה לומר שנכנס דרך הושט ונקב הדקין ויצא ונכנס בכבד ואי קופא לגאו דרך סמפונא נקט ואתא רוצה לומר כיון דקופא לגאו אם היה בא דרך הושט לא היה נוקב אלא ודאי דרך הקנה בא אע"פ שהוא דבר רחוק ואף אם ניקב הכבד כשרה וכמו שפירש כן הרב רבינו נסים ז"ל *( עי' ב"י יו"ד סי' ל"ו ד"ה ומ"ש. וב"ח ד"ה ניקב מ"ש ב"ה:):