רש"י מנוקד על המקרא/ספר קהלת/א

(א) דִּבְרֵי קֹהֶלֶת – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר דִּבְרֵי, אֵינוֹ אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹכָחוֹת: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה" (דברים א,א), "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן" (שם לב,טו); "דִּבְרֵי עָמוֹס" (עמוס א,א), "שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן" (שם ד,א); "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ" (ירמיהו א,א), "שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר" וְגוֹמֵר (שם ל,ו); "אֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד" (שמ"ב כג,א), "וּבְלִיַּעַל כְּקוֹץ מֻנָד כֻּלָּהַם" (שם,ו); דִּבְרֵי קֹהֶלֶת, "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ... כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם" (פסוק ז), כִּנָּה אֶת הָרְשָׁעִים בְּחַמָּה וּלְבָנָה וְיָם, שֶׁאֵין לָהֶם מַתְּנַת שָׂכָר. כָּךְ שְׁנוּיָה בְּסִפְרֵי. וְלָמַדְתִּי מִשָּׁם שֶׁהָעִנְיָן מְדַבֵּר בָּרְשָׁעִים, וְהִמְשִׁילָם לְתִגְבֹּרֶת הַחַמָּה, שֶׁסּוֹפָהּ שׁוֹקַעַת. [תּוֹסֶפֶת: דָּבָר אַחֵר: כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? בְּעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה נֶאֱמַר, שׁוֹטִים הַמִּשְׁתַּחֲוִים לַמַּיִם. סְבוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ, לְפִי שֶׁרוֹאִין אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁכָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים בּוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מָלֵא. וְאֵינָן יוֹדְעִין לְהָבִין כִּי אֶל הַמָּקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הוֹלְכִים – שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת, שֶׁמֵּימֵי הַנְּהָרוֹת הַהוֹלְכִים לְתוֹךְ הַיָּם, הֵם הַמַּיִם עַצְמָם שֶׁהָלְכוּ כְּבָר. הֵם נוֹבְעוֹת מִתַּחַת הַתְּהוֹם, וְהוֹלְכִים לְמַעְלָה מִן הַקַּרְקַע עַד הַיָּם וְחוֹזְרִים וְנוֹבְעִים, לְפִיכָךְ אֵין הַנְּהָרוֹת פּוֹסְקִים וְאֵין הַיָּם מָלֵא; וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ. עַד כָּאן].
קֹהֶלֶת – עַל שֵׁם שֶׁקִּהֵל חָכְמוֹת הַרְבֵּה; וְכֵן בְּמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵהוּ אָגוּר בִּן יָקֵה, שֶׁאָגַר כָּל הַחָכְמָה וֶהֱקִיאָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהָיָה אוֹמֵר כָּל דְּבָרָיו בְּהַקְהֵל.
מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם – עִיר הַחָכְמָה.

(ב) הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת – קֹהֶלֶת קוֹרֵא תִּגָּר וְאוֹמֵר עַל כָּל יְצִירַת שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁהַכֹּל הֶבֶל שֶׁל הֲבָלִים הוּא.
הֲבֵל – הֲבֵל נָקוּד חֲטָף פַּתָּח, לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק, כְּלוֹמַר: הֶבֶל שֶׁבַּהֲבָלִים. שִׁבְעַת הֲבָלִים, כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית.

(ג) מַה יִּתְרוֹן – שָׂכָר וּמוֹתָר.
תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – תְּמוּרַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא קְרוּיָה אוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְתוֹרָה אוֹר" משלי ו,כג). כָּל עָמָל שֶׁהוּא מַחֲלִיף בּוֹ אֶת עֵסֶק הַתּוֹרָה, מַה שָׂכָר בּוֹ?

(ד) דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא – כָּל מַה שֶּׁהָרָשָׁע יָגֵעַ וְעָמֵל לַעֲשֹׁק וְלִגְזֹל, אֵינוֹ מְבַלֶּה אֶת מַעֲשָׂיו, כִּי הַדּוֹר הוֹלֵךְ, וְדוֹר אַחֵר בָּא וְנוֹטֵל הַכֹּל מִיַּד בָּנָיו, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים" (איוב כ,י).
וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת – וּמִי הֵם הַמִּתְקַיְּמִים? הָעֲנָוִים הַנְּמוּכִים, הַמַּגִּיעִין עַצְמָם עַד לָאָרֶץ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ" (תהלים לז,יא). וּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא אוֹמֵר: כָּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ 'אֶרֶץ', שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ" (מלאכי ג,יב).

(ה) וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹמֵר – דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח שַׁחֲרִית וְתִשְׁקַע עַרְבִית וְתֵלֵךְ כָּל הַלַּיְלָה, שׁוֹאֶפֶת לָשׁוּב אֶל מְקוֹם אֲשֶׁר זָרְחָה אֶתְמוֹל מִשָּׁם, שֶׁתִּזְרַח שָׁם גַּם הַיּוֹם.

(ו) הָרוּחַ – רוּחוֹ שֶׁל שֶׁמֶשׁ, טלינ"ט [talent = רצון^[1]] בְּלַעַז, כְּמוֹ: "עַל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת" (יחזקאל א,יב).
וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב – גַּם מָחָר. כָּל הֶקֶּף וְסִבּוּב שֶׁסָבַב אֶתְמוֹל, הוּא מַקִּיף וְסוֹבֵב הַיּוֹם.
הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם – לְעוֹלָם בַּיּוֹם.
וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן – לְעוֹלָם בַּלַּיְלָה.
סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ – אֶל פְּנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב; שֶׁפְּעָמִים מְהַלַּכְתָּן בַּיּוֹם, וּפְעָמִים מְסַבַּבְתָּן בַּלַּיְלָה: בְּתַמּוּז מְהַלַּכְתָּן, וּבְטֵבֵת סוֹבַבְתָּן. אַף הָרְשָׁעִים, כָּל מַה שֶּׁשִּׁמְשָׁן זוֹרַחַת – סוֹפָן לִשְׁקֹעַ; כָּל מַה שֶּׁהֵם הוֹלְכִים וּמִתְגַּבְּרִים, סוֹפָם לָשׁוּב אֶל מְקוֹם צַחֲנָתָם, מִמְּקוֹם הַטִּנֹּפֶת בָּאוּ, וְלִמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת יֵלְכוּ. וְכֵן–

(ז) כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא – לְפִי שֶׁאֵינָן נִשְׁאָרִים בְּתוֹכוֹ; כִּי יָם אוֹקְיָנוֹס הוּא גָבוֹהַּ מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם" וְגוֹמֵר (עמוס ה,ח), וּמֵהֵיכָן אָדָם שׁוֹפֵךְ? מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. וְהַנְּחָלִים הוֹלְכִים בִּמְחִלּוֹת תַּחַת הֶהָרִים מֵאוֹקְיָנוֹס, וְחוֹזְרִים וְנוֹבְעִים; וְזֶהוּ אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים. אַף הָרָשָׁע, כָּל עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ.

(ח) כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים וְגוֹמֵר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן – מוּסָב עַל "מַה יִּתְרוֹן" (פסוק ג): אִם מַחֲלִיף הוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה לְדַבֵּר בִּדְבָרִים בְּטֵלִים, הֲרֵי הֵם יְגֵעִים, וְלֹא יוּכַל לְהַשִּׂיג אֶת כֻּלָּם; וְאִם בְּמַרְאִית הָעַיִן בָּא לַעֲסֹק, עֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע; וְאִם בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, אָזְנוֹ לֹא תִמָּלֵא.

(ט) מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וְגוֹמֵר – בְּכָל מַה שֶּׁהוּא לָמֵד בְּדָבָר שֶׁהוּא חֲלִיפֵי הַשֶּׁמֶשׁ, אֵין בּוֹ חִדּוּשׁ; לֹא יִרְאֶה אֶלָּא מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר, שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. אֲבָל הַהוֹגֶה בַּתּוֹרָה – מוֹצֵא בָהּ תָּמִיד חִדּוּשֵׁי טְעָמִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (משלי ה,יט); מָה הַדַּד הַזֶּה, כָּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ – מוֹצֵא בּוֹ טַעַם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵּן. וְכֵן מָצִינוּ בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה (ראו בדף י"ד ע"ב), שֶׁאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס דְּבָרִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָתַן אֹזֶן, בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה.

(י) יֵשׁ דָּבָר – בָּא לְיָדְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁיֹּאמַר לְךָ הָאוֹמֵר עָלָיו: "רְאֵה זֶה, דָּבָר חָדָשׁ הוּא"; וְאֵינוֹ חָדָשׁ, שֶׁכְּבָר הָיָה בָּעוֹלָמִים שֶׁעָבְרוּ לְפָנֵינוּ, אֶלָּא שֶׁאֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים, לְכָךְ דּוֹמֶה לִהְיוֹת חָדָשׁ.

(יא) וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ – לְאַחֲרֵינוּ, לֹא יִהְיֶה לָהֶם זִכְרוֹן בַּדּוֹרוֹת שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרוֹנָה לָהֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרְשׁוֹ כְּנֶגֶד אִבּוּד זֵכֶר עֲמָלֵק, וְסוֹפוֹ לִמָּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו" (עובדיה א,יח).

(יב) אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ – עַל כָּל הָעוֹלָם. וְלִבְסוֹף עַל יִשְׂרָאֵל, וְלִבְסוֹף עַל יְרוּשָׁלַיִם לְבַדָּהּ, וְלִבְסוֹף עַל מַקְלִי; שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר: הָיִיתִי מֶלֶךְ... בִּירוּשָׁלָיִם, אֲבָל עַכְשָׁיו אֵינִי מֶלֶךְ.

(יג) וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ – בַּתּוֹרָה, הִיא הַחָכְמָה, וּלְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ עַל כָּל הַמַּעֲשֶׂה הָרַע הָאָמוּר לְמַעְלָה הַנַּעֲשֶׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. וּבִינוֹתִי בָּהּ, שֶׁהוּא הָעִנְיָן הָרָע אֲשֶׁר נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵי בְּנֵי הָאָדָם: "אֶת הַחַיִים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הָמָּוֶת וְאֶת הָרָע" (דברים ל,טו).
עִנְיָן רָע – מִנְהָג רַע לָהֶם.
לַעֲנוֹת בּוֹ – לְהִתְנַהֵג בּוֹ. עִנְיָן – יֵשׁ לְפָתְרוֹ לְשׁוֹן מָעוֹן וְדִירָה, וְיֵשׁ לְפָתְרוֹ לְשׁוֹן עִיּוּן וּמַחֲשָׁבָה; וְכֵן לַעֲנוֹת בּוֹ.
נָתַן אֱלֹהִים – הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם.

(יד) וּרְעוּת רוּחַ – שֶׁבֶר רוּחַ, כְּמוֹ: "רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ" (ישעיהו ח,ט). רוּחַ – טלינ"ט [talent = רצון]. סוֹף הַמַּעֲשֶׂה בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב.

(טו) מְעֻוָּת – בְּחַיָּיו, לֹא יוּכַל לִתְקֹן מִשֶּׁמֵּת; מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת, יֹאכַל בְּשַׁבָּת. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (חגיגה ט' ע"א) עַל הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מַמְזֵר, אוֹ עַל תַּלְמִיד חָכָם הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה יָשָׁר מִתְּחִלָּתוֹ וְנִתְעַוֵּת.
וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת – זֶה שֶׁחִסֵּר עַצְמוֹ מִמִּנְיַן הַכְּשֵׁרִים, לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת עִמָּהֶם בְּקִבּוּל שְׂכָרָם.

(טז) דִּבַּרְתִּי אֲנִי עִם לִבִּי – עַכְשָׂיו שֶׁיָּרַדְתִּי מִגְּדֻלָּתִי, אֲנִי נוֹתֵן לִבִּי לֵאמֹר: מִי יֹאמַר עָלַי שֶׁאָבֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ? אֲנִי הִנֵּה הִגְדַּלְתִּי וְגוֹמֵר.

(יז) וָאֶתְּנָה –  עַכְשָׁיו אֶת לִבִּי לָדַעַת אֶת טִיב הַחָכְמָה מַה סּוֹפָהּ, וְאֶת טִיב הַהוֹלֵלוֹת וְהַסִּכְלוּת.
הֹלֵלוֹת – שִׁעֲמוּם וְטֵרוּף הַדַּעַת; לְשׁוֹן 'עִרְבּוּב', כְּמוֹ: "מָהוּל בַּמָּיִם" (ישעיהו א,כב).
וְשִׂכְלוּת – שְׁטוּת.
יָדַעְתִּי –  עַתָּה, שֶׁגַּם הַחָכְמָה יֵשׁ בּוֹ שֶׁבֶר רוּחַ.

(יח) כִּי בְּרֹב הַחָכְמָה – אָדָם סוֹמֵךְ עַל רֹב חָכְמָתוֹ, וְאֵינוֹ מִתְרַחֵק מִן הָאִסּוּר, וּבָא רָב כָּעַס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲנִי אָמַרְתִּי: 'אַרְבֶּה סוּסִים, וְלֹא אָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרָיְמָה', וּבַסּוֹף הֱשִׁיבוֹתִי. אֲנִי אָמַרְתִּי: 'אַרְבֶּה נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבִי', וַהֲרֵי נִכְתָּב עָלַי: "נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ" (מל"א יא,ד). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, שֶׁעַל רֹב חָכְמָתוֹ הוּא סָמַךְ וְעָשָׂה כַּמָּה דְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל" (משלי ל,א וברש"י שם).

רש"י מנוקד על חמש מגילות

רש"י מנוקד על חמש מגילות מבוסס על מהדורת "מצודת אברהם", מאת הרב אברהם דייויס והרב יעקב פופקו (לייקווד, תשס"א). באתר ספריא הכינו באדיבותם מהדורה דיגיטלית על פי מהדורה זו, ובעלי זכויות היוצרים אישרו להם לשחרר אותה ברשיון CC-BY. חוץ מזה עדכנו בה את הפיסוק, תיקנו לעתים אף את הניקוד, פיתחנו ראשי תיבות, הוספנו הסברים ללעזים, והוספנו מראה מקומות למקורות רש"י בסוגריים.

הערות

1. רש"י מסביר, שמדובר בשמש, בהמשך לפסוק הקודם; והיא הולכת וסובבת לפי רצונה.