רי"ף על הש"ס/עירובין/פרק ז

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק ז

חלון שבין שתי חצרות ד' על ד' בתוך י' מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד פחות מד' על ארבע או למעלה מעשרה מערבין שנים ואין מערבין אחד:

גמ' תנו רבנן כולו למעלה מעשרה ומקצתו בתוך עשרה או כולו בתוך עשרה ומקצתו למעלה מעשרה מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד ואם חלון עגול הוא צריך שיהא בהיקפו שיבסר נכי חומשא דקיימא לן כל שיש בהיקפו ג' טפחים יש בו רוחב טפח הלכך בעינן למהוי ביה היקף דהאי חלון שיבסר נכי חומשא כי היכי דלהוי ביה רוחב ה' טפחים וג' חומשי טפח דכי בצרת מיניה שמונה חומשין דאינון תרי חומשי דארבע' טפחים כדקי"ל כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונה הוי רוחב חלון בריבוע ארבע' על ארבע' לא פחות ולא יותר:

פחות מארבעה על ארבעה וכו':

אמר רב נחמן לא שנו אלא חלון שבין שתי חצרות אבל חלון שבין שני בתים אפילו למעלה מעשרה נמי אם רצו מערבין א' מאי טעמא ביתא כמאן דמלי דמי וכן הלכה בעא מיניה רבא מרב חסדא לול הפתוח מן הבית לעלייה צריך סולם להתירו או לא כי אמרי' ביתא כמלי דמי הני מילי מן הצד אבל באמצע לא או דילמא לא שנא אמר ליה לא צריך סבור מיניה סולם קבוע הוא דלא צריך אבל סולם עראי צריך אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן אחד סולם קבוע וא' סולם עראי אינו צריך:

מתני' כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה נפרץ הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין א' מפני שהוא כפתח יתר מכאן מערבין א' ואין (דף רי"ף כד:) מערבין שנים:

גמ' אין בו ארבעה מאי אמר רב אויר שתי רשויות שולטת בו ולא יזיז בו אפילו כמלוא נימא ורבי יוחנן אמר אלו מעלין מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין והא תנן היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין עולין אין מעלין לא הכי קאמר יש בו ארבעה עולין אין מעלין לא אין בו ארבעה אפילו מעלין ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דכי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו והאי דקתני ובלבד שלא יורידו למטה אוקימנא בפרק כל גגות למטה בבתים אבל לחצר מורידין דקי"ל כר"ש דאמר גגות וחצרות רשות אחת הן ודאמרינן הכא ובלבד שלא יחליפו אוקימנא בפרק כיצד משתתפין (דף פז:) ברשויות דאורייתא כגון רשות היחיד ורשות הרבים אבל רשויות דרבנן כגון כותל שבין שתי חצרות שגבוה י' ואינו רחב ד' מותר לכתף ולהחליף וכן הלכה אמר רבה בר רב הונא א"ר נחמן כותל שבין שתי חצרות גבוה י' טפחים וצדו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ מאי טעמא משום דהוה ליה לזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה וכל לזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה נותנין אותו לזה שתשמישו בנחת:

אמר רב שיזבי אמר רב נחמן חריץ שבין שתי חצרות עמוק י' טפחים ורחב ארבע וצדו אח' שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ דהוה ליה לזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקושי ונותנין אותו לזה שתשמישו בנחת:

מתני' חריץ שבין ב' חצרות עמוק י' ורחב ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד ואפילו מלא קש או תבן מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין ב' נתן עליו נסר רחב ד' טפחים רצו מערבין אחד פחות מד' מערבין ב' ואין מערבין א' וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו מערבין (כ"ה ברא"ש ובס"י הגירסא שנים ואם רצו מערבין אחד וכ"ה בגמ' וכ"נ דברי הרר"י ) א' ואין מערבין שנים פחות מכאן מערבין שנים ואין מערבין א':

גמ' אמר רבא ל"ש (דף רי"ף כה.) אלא שנתן ארכו של נסר לרחבו של חריץ אבל נתן ארכו של נסר לארכו של חריץ ואפי' אין ברחבו של נסר אלא משהו מערבין א' שהרי מיעטו לחריץ מארבעה:

וכן שתי גזוזטראות וכו':

אמר רבא לא שנו אלא זו כנגד זו אבל זו שלא כנגד זו או זו למעלה מזו לא ולא אמרן אלא שיש ביניהן ג' טפחים אבל אין ביניהן שלשה גזוזטרא עקומה היא ושרי:

מתני' מתבן שבין ב' חצרות גבוה י' ורחב ד' מערבין ב' ואין מערבין אחד אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן נתמעט התבן מי' טפחים מערבין אחד ואין מערבין שנים:

גמ' מתבן שבין שתי חצרות וכו':

אמר רב הונא ובלבד שלא יתן לתוך קופתו ויאכיל:

ולאוקמי שרי והאמר רב יהודה אמר ר' חנינא מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים בשבת ואין מעמידין אותה על גבי מוקצה בשבת דקאי לה באפה ואזלה היא ואכלה:

מתני' כיצד משתתפין במבוי מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני המבוי ומזכה להן ע"י בנו ובתו הגדולים וע"י עבדו ושפחתו העבריים ועל ידי אשתו אבל לא ע"י בנו ובתו הקטנים ועל ידי עבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו:

גמ' אמר רב יהודה חבית של שתופי מבוי צריך להגביה מן הקרקע טפח אמר רבא הני תרי מילי סבי דפומבדיתא אמרינהו חדא הא ואידך המקדש אם טעם מלא לוגמיו יצא ואם לאו לא יצא אמר רב יהודה אמר שמואל החולק את עירובו אין עירובו עירוב כמאן כבית (דף רי"ף כה:) שמאי דתניא חמשה שגבו את עירובן ונתנוהו בשני כלים ב"ש אומרים אין עירובן עירוב וב"ה אומרים עירובן עירוב אימתי בזמן ששניהם בבית אחד אבל בשני בתים אינו עירוב אפי' תימא ב"ה ע"כ לא פליגי ב"ה אלא דמלייה למנא ואייתר אבל פלגי מפלג לא:

אמר שמואל בית שמניחין בו עירוב אין צריך ליתן את הפת:

גרסינן בסוכה (דף ג.) תנו רבנן בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה ואינו מטמא בנגעים ואינו נחלט בבתי ערי חומה ואין חוזרין עליו מעורכי המלחמה ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו מאי טעמא הנך כולהו בית כתיב בהו והאי לאו בית הוא ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב דלא חזי לדירה והאי עירוב דאין מניחין בו עירובי חצרות אבל שיתוף מבוי מניחין בו דלא גרע מחצר שבמבוי ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואפילו בבורגנין לא משוינן ליה מאי טעמא בורגנין חזו למילתיה והאי לא חזי למילתיה:

(מכילתין פ.) אמר ר"נ נקטינן אחד עירובי תחומין ואחד עירובי חצרות וא' שיתופי מבואות צריך לזכות:

בעי רב אשי עירובי תבשילין צריך לזכות או לא א"ל רב יוסף מאי תיבעי לך האמר שמואל צריך לזכות ההוא טורזינא דהוה בשבבבותיה דר' זירא א"ל אוגר לן רשותך לא אוגר להו אתא אמרו ליה מהו למיגר מדביתהו אמר להו הכי אמר רשב"ל משמיה דגברא רבה ומנו רבי חייא אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו הכי נמי אמרו אשתו של נכרי משכרת שלא מדעתו אמר שמואל אחד מבני מבוי שרגיל להשתתף עם בני מבוי ולא נשתתף בני מבוי נכנסים לתוך ביתו ונוטלים ממנו שיתוף כעל כרחו:

מתני' נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע נתוספו עליהם מוסיף ומזכה וצריך להודיע:

גמ' סוגיא דשמעתא אם האוכל מין אחד ואפילו כלה מוסיף ומזכה וא"צ להודיע ואם שני מינין ונתמעט ואינו כלה מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע ואם כלה צריך להודיע ואוקימנא לקמן בחצר של שני מבואות שמתוך שאתה מתירו במבוי זה אתה אוסרו במבוי אחר אבל בחצר שבמבוי א' א"צ להודיע מאי טעמא דזכות הוא (דף רי"ף כו.) לו וזכין לו לאדם שלא בפניו:

מתני' כמה הוא שיעורו בזמן שהן מרובין מזון שתי סעודות לכולן ובזמן שהן מועטין כגרוגרת לכל אחד ואחד אמר רבי יוסי בד"א בתחלת עירוב אבל שיורי עירוב כל שהוא לא אמרו לערב בחצרות אלא כדי שלא לשכח את התינוקות:

גמ' וכמה הן מרובין אמר רב יהודה אמר שמואל משמנה עשר בני אדם ואילך ומאי שנא שמונה עשר דנקט אמר רב יצחק בריה דרב יהודה לדידי מיפרשא לי משמיה דאבא כל שאילו מחלקין ואין כגרוגרת לכל אחד ואחד הן הן מרובין ואם לאו הן הן מועטין ואגב אורחיה קא משמע לן דשתי סעודות הויין שמונה עשרה גרוגרות:

מתני' בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר (בס"י איתא בכיכר כיכר העירוב כו') ככר הוא העירוב ואפילו מאפה סאה והוא פרוסה אין מערבין בו ככר כאיסר והוא שלם מערבין בו:

גמ' תנו רבנן בכל מערבין ערובי תחומין ובכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא עירובי חצירות בלבד וסוגיין כרבי יהושע דאמר אין מערבין ערובי חצרות אלא בפת ואין מערבין אלא בפת שלימה ואפילו כאיסר ואין מערבין בפת פרוסה ואפילו הוא מאפה סאה מאי טעמא אין מערבין בפרוסה משום איבה:

ירושלמי מפני מה אמרו מערבין בחצרות מפני דרכי שלום ומעשה באחת שהיתה לה דבובה עם חברתה ושלחה עירובה ביד בנה וגפפתיה ונשקתיה אתא ואמר לאמיה אמרה הכין רחמין ליה מתוך כך עשו שלום הדא הוא דכתיב וכל נתיבותיה שלום אמר שמואל מערבין בפת אורז ואין מערבין בפת דוחן אמר רב מערבין בפת עדשים:

מתני' נותן אדם מעה לחנוני או לנחתום כדי שיזכה לו בעירובו דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו(דף רי"ף כו:)

ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו שאין מערבין לו לאדם אלא מדעתו אמר רבי יהודה בד"א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין לו בין מדעתו בין שלא מדעתו שזכין לו לאדם בין בפניו בין שלא בפניו ואין חבין לו לאדם אלא בפניו:

גמ' נותן אדם מעה וכו' ומודים בשאר כל אדם שקנו לו מעותיו מאן שאר כל אדם אמר רב בעה"ב וכן אמר שמואל בעל הבית דאמר שמואל לא שנו שלא זכו לו מעותיו אלא נחתום אבל בעל הבית קנה ולא שנו בנחתום דלא קנה אלא דאמר ליה זכי אבל אמר ליה ערב לי זכה ולא שנו דא"ל זכי לי דלא קנה אלא במעה אבל כלי קנה:

א"ר יהודה בד"א בעירובי תחומין :

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה ולא עוד אלא כל מקום ששנה ר' יהודה בעירובין הלכה כמותו א"ל רב חנא בגדתאה לרב יהודה אמר שמואל אפי' במבוי שניטלה קורתו או לחייו א"ל בעירוב אמרתי לך ולא במחיצות א"ר יהושע בן לוי כל מקום ששנה רבי יהודה אימתי ובמה אינו אלא מפרש דברי כמים ורבי יוחנן אמר אימתי לפרש קא אתי ובמה לחלוק הוא דקא אתי:

סליקו להו חלון