רי"ף על הש"ס/עירובין/פרק ב

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק ב

(דף רי"ף ה:)

עושין פסין לביראות ארבעה דיומדין נראין כשמונה דברי רבי יהודה ר' מאיר אומר שמונה נראין כשנים עשר ארבעה דיומדין וארבעה פשוטין גבהן עשרה טפחים ורחבן ו' ועביין כל שהוא וביניהם כמלא שתי רבקות של שלש שלש בקר דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר של ארבע ארבע קשורות ולא מותרות אחת נכנסת ואחת יוצאת:

מותר להקריב לבאר ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה מבפנים ושותה ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסים ר' יהודה אומר (דף רי"ף ו.) עד בית סאתים אמרו לו חכמים לא אמרו בית סאתים אלא בגנה וקרפף אבל אם היה דיר או סהר או חצר או מוקצה אפילו בית חמשת כורין מותר ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:

גמ' אמר ר' יצחק בר אדא לא הותרו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד והתניא לא הותרו פסי ביראות אלא לבהמה בלבד מאי בהמה בהמת עולי רגלים אבל אדם מיטפס ועולה מיטפס ויורד:

מתני' רבי יהודה אומר אם היתה דרך רשות הרבים מפסקתה יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים אינו צריך:

אחד באר הרבים ואחד בור הרבים ואחד באר היחיד עושין לו פסין אבל בור היחיד עושין לו מחיצה גבוהה י' טפחים דברי רבי עקיבא רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד ולשאר עושין חגורה ובלבד שיהא גבוה עשרה טפחים:

גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בבא ואמר רב יהודה אמר שמואל לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד וצריכא דאי אשמועינן הלכה כרבי יהודה בן בבא הוה אמינא דרבים ואפילו מכונסין והאי דקתני באר הרבים לאפוקי מדר' עקיבא אתי קמ"ל דלא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים ואי אשמועינן דלא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים הוה אמינא לא שנא דרבים ולא שנא דיחיד כדר' עקיבא קמ"ל דהלכה כר' יהודה בן בבא:

אמר רב ירמיה בר אבא אין בורגנין ולא פסי ביראות לא בבבל ולא בשאר ארצות בורגנין בבבל לא דשכיחי בדקי דמיא בשאר ארצות נמי לא דשכיחי גנבי פסי ביראות בבבל לא דשכיחי מיא ובחוצה לארץ נמי לא דלא שכיחי מתיבתא א"ל רב חסדא למר בריה דרב הונא בריה דרב ירמיה (דף רי"ף ו:) בר אבא אמרי קא אתיתון מברניש לבי כנישתא דדניאל תלתא פרסי בשבתא אמאי קא סמכיתו אבורגנין הא אבוה דאבוך משמיה דרב אמר אין בורגנין בבבל נפק אחוי ליה הנהו מתאותא דמיבלען בשבעים אמה ושירים:

מתני' ועוד א"ר יהודה בן בבא הגנה והקרפף שהיא שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים מוקפת גדר גבוה י' טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור שיח ומערה מטלטלין בתוכה רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחד מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד שלא תהא אלא שבעים אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים (בס"י אי' כאן וכמה הם סאתים כחצר המשכן) רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יותר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה ר' יוסי אומר אפי' ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה:

גמ' רבי עקיבא היינו תנא קמא איכא בינייהו דבר מועט דתניא רבי יהודה אומר דבר מועט יש על ע' אמה ושיריים ולא נתנו בו חכמים שיעור וכמה הם סאתיים כחצר המשכן:

ר"א אומר וכו'. והתניא ר"א אומר אם היתה ארכה יתר על פי שנים ברחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה אמר רב ביבי בר אביי כי תנן נמי מתני' יתר משנים ברחבה תנן אי הכי היינו רבי יוסי איכא בינייהו ריבוע דרבנן פי' הא דתנן עגולות דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס וחכמים אומרים מרובעות בטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות לר' אליעזר דאמר אם היה ארכה יתר על שנים ברחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה משח ליה באלכסון וכי הוה אלכסונה יתר על שנים ברחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה דסבר לה כרבי חנינא בן אנטיגנוס דאמר בעינן תחום שבת עגולות ולא מרובעות ולרבי יוסי משח לה בריבוע דסבר לה כרבנן דאמרי מרובעות הלכך אם היה ארכה פי שנים ברחבה כחצר המשכן דכתיב ארך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים מטלטלין בתוכה ואם יתר על זה אין מטלטלין בתוכה וטעמא דרבי חנינא בן אנטיגנוס וטעמא דרבנן בהאי פלוגתא מיפרש' בפרק מי שהוציאוהו נכרים (דף נא.) דילפינן לאלפים אמה תחום שבת בגזירה שוה מהאי קרא ומדותם מחוץ לעיר וגו' אלפים אמה ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר זה יהיה לכם מגרשי הערים לזה אתה נותן פאות ואי אתה נותן פאות לשובתי שבת ורבנן סברי זה כזה יהיו כל שובתי שבת:

איתמר אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי ורב ביבי אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כר' עקיבא ותרוייהו לקולא וצריכא דאי אשמעינן הלכה כרבי יוסי הוה אמינא עד דאיכא שומירה או בית דירה קמ"ל הלכה כר"ע ואי (דף רי"ף ז.) אמר הלכה כר"ע הוה אמינא אריך וקטין לא קמ"ל הלכה כר' יוסי דאפי' אריך וקטין:

אמר רב נחמן אמר שמואל קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לשם דירה כיצד הוא עושה פורץ בו פרצה יתר מעשר אמות וגודרו ומעמידו על עשר לשם דירה ודיו דדמי כאילו הוקף כולו לדירה ומותר לטלטל בכולו דהויא ליה כחצר:

מתני' אמר ר' אלעאי שמעתי מרבי אליעזר אפילו היא בית כור וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו אבל להם מותר וכן שמעתי ממנו יוצאים בעקרבלין בפסח וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי:

גמ' וכן שמעתי ממנו אנשי חצר וכו':

והתניא (צ"ל והתנן וכ"ה בגמרא דף כו.) ביתו אסור להכניס ולהוציא לו ולהם אמר רב הונא בר חיננא לא קשיא הא ר"א הא רבנן:

אמר רב ששת כשתמצא לומר לדברי ד"א המבטל רשות חצרו רשות ביתו בטיל לדברי חכמים המבטל רשות חצרו רשות ביתו לא בטיל וחמשה ששרויין בחצר אחת ושכח אחד מהן ולא עירב לר"א כשהוא מבטל רשות א"צ לבטל רשות לכל אחד ואחד לרבנן כשהוא מבטל רשות צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד ואי גלי דעתיה ואמר בטלית רשות חצרי ורשות ביתי אפילו לרבנן כיון דגלי גלי והוו מבוטלין: