תוספות רי"ד על הש"ס/עירובין/פרק ז

על ש"ס: תוספות רי"ד | ראשונים | אחרונים

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

מהדורא תניינא

דף עו עמוד ב

ר"י אמר כי דיינא דקיסרי וב' ריבוע' דנפיק מגו עיגולא פלגא ק"ל טובא מ"ט דדייני דקיסרי והא קחזינן בעיינין רלא הוי הכי דכיון דיהבת לי' מורשא דקרנאתא שכל האלכסון של מרובע יחקק בתוכו אמאי בעי' טפי בשביסר נכי חומשא סגי שהן פחות מששה על ששה טפחים ואמאי אמר ר' יוחנן צריך שיהא בהקיפו כ"ד טפחים שהן שמנה על שמנה מה טעם הי' בדבר הנראה לעינים ואע"פ שהאלכסון הוא יותר מעט משני חומשים דבר מועט הוא אותו היתרון ואין אדם יכול לשערו ואם הוא ששה על ששה שיש בהקיפו י"ח טפחים שהוספתה עליו טפח וחומש כל האלכסון ימצא שם ויותר. עיין במהדורא תליתאה:

פיסקא כותל שבין שתי חצירות אשרה שאיסור דבר אחר גרם לה לישתרי קשיא לי אטו באשרה נמי ליכא איסור שבת ואמאי אמר ר' יוחנן כל שאיסור דבר אחר גורם לו מותר ויש לומר כוגן שנתלשה דתו ליכא איסור שבת:

דף עט עמוד ב

פיסקא ומזכה להן ע"י בנו ובתו הגדולים. וע"י עבדו ושפחתו העברים וע"י אשתו בפ' בתרא דנדדרים מוקי לה רב אשי בשיש לה חצר באותו מבוי עסקינן דמיגו דזכיא לנפשה זכיא לאחרים אבל אם אין לה שם חצר מייתינן התם מתניתא דתני אלו שזכין להן בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו הכנעני ואשתו ועיין בפ' יו"ט במהדור בתרא:

פיסקא אמר ר' יהודא כו'. אבל אם יש לו אומנ ות באל היא ה"ז כשר פי' דקסבר ר' יהודא אין זו אסמכתא דלא קנאי שאיזהו תקרא אסמכת' כגון אם לא אפרעך מכאן ועד שלש שנים הרי הוא שלך ההיא ודאי הויא אסמכתא שהוא סומך בלבו שיפרענו ולא יחליט לו שדהו אבל הקובאי כולם הוא יכול לסמוך בלבו שינצח ספק הוא אם ינצח אם יפסיד וכיון שמשים מעותיו בספק אם מפסיד קנאם הלה קנין גמור דמספיק' אדם מקנה מעותיו אבל ר' טרפון פליג ואמר דמספיק' לא גמר ומקני והלכך גזל הן ביד חבירו:

דף פב עמוד א

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.