קטגוריה:תהלים קג טו
אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אֱ֭נוֹשׁ כֶּחָצִ֣יר יָמָ֑יו
כְּצִ֥יץ הַ֝שָּׂדֶ֗ה כֵּ֣ן יָצִֽיץ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אֱ֭נוֹשׁ כֶּ/חָצִ֣יר יָמָ֑י/ו כְּ/צִ֥יץ הַ֝/שָּׂדֶ֗ה כֵּ֣ן יָצִֽיץ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
מלבי"ם (כל הפרק)
"אנוש", וגם ישקיף ברחמיו על שחיי האדם קצרים, והמה מהבל יחד מהשיג את שלימותו, מצד שני ענינים,
- א) כי "אנוש כחציר ימיו", שהחציר מתיבש לפני כל העשבים, וכן חיי האדם קצרים ואין לו זמן לקנות שלמות,
- ב) כי "כציץ השדה כן יציץ", כמו שהציץ אין בו ממש גם בעודהו באבו כן גם בחייו עניניו הבל ותהו:
ביאור המילות
"כחציר, כציץ". עיין מה שכתבתי בישעיהו מ ו:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים קג טו.
אנוש כחציר ימיו
(תהלים קג טו): "אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו, כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ"
"ימי האדם חולפים מהרה, כחציר המתייבש מהר מחום השמש; וכמו ציץ (פרחי) השדה הכלים במעט זמן, כן הוא פריחת האדם והצלחתו" ( מצודות ) .
חציר הוא עשב הצומח בהרים אחרי הגשם ומתייבש במהירות כשהגשמים מסתיימים . גם ציץ הוא פרח המופיע בשדה במהירות ונעלם במהירות. כך הם ימיו של בן- אנוש: הוא קם בבוקר פורח ורענן, ועד הערב הוא עלול לחלות להתייבש ולנבול, כמו ב תהלים צ ה-ו: " "זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ, בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף." "בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף, לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ" ".
(תהלים קג טז): "כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ"
כשרוח חמה נושבת בשדה, החציר מתייבש ונעלם. ולא יכירנו עוד מקומו - אף אחד לא "שומר לו מקום"; צמחים חדשים תופסים את מקומו. אף אחד גם לא זוכר שבמקום הזה היו פעם עשבים. כך הוא גם בן-אנוש: ברגע אחד הוא נעלם מהמציאות ואיננו. המקום שהיה בו לא מכיר אותו ולא זוכר אותו - יש שם אנשים אחרים היורשים אותו ונהנים מהבית שהיה פעם שלו. החיים נמשכים בלעדיו.
אבל לא כולם נשכחים ונעלמים.
(תהלים קג יז): "וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו, וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים"
חסד ה' הוא נצחי - הוא נמשך מעולם (עוד לפני הבריאה) ועד עולם (עד אחרי סיום הבריאה. והחסד הזה הוא על יראיו. יראי ה' מתחברים אל הנצח. גם לאחר מותם, ה' ממשיך להנחות בצדק את בניהם ואת בני-בניהם.
(תהלים קג יח): "לְשֹׁמְרֵי בְרִיתוֹ וּלְזֹכְרֵי פִקֻּדָיו לַעֲשׂוֹתָם"
בן-אנוש רגיל הוא כמו עשב - לא יכירנו עוד מקומו ואף אחד לא זוכר אותו לאחר מותו - הוא לא משאיר שום חותם רוחני בעולם. אבל ירא ה', השומר וזוכר את ברית ה' ואת פיקודיו (מצוותיו), אינו בן-אנוש רגיל. ה' זוכר אותו, וגם ההשפעה הרוחנית שהשפיע על-פני האדמה נשארת לעולם.
הקבלות
עוד על חשיבות השורשים ראו ב (איוב ח יב): "עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף, וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ"( פירוט ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-04-03.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "תהלים קג טו"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.