ביאור:איוב ח יא
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שורשים עוזרים להתמודד עם ייסורים
עריכה
כשאדם מחובר לשורשים שלו, למסורת הדורות הקודמים, קל לו יותר להתמודד עם צרות וייסורים. זהו אחד הרעיונות המרכזיים במענה של בלדד השוחי לאיוב, פרק ח:
(איוב ח ח): "כִּי שְׁאַל נָא לְדֹר רִישׁוֹן, וְכוֹנֵן לְחֵקֶר אֲבוֹתָם. כִּי תְמוֹל אֲנַחְנוּ וְלֹא נֵדָע, כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ. הֲלֹא הֵם יוֹרוּךָ יֹאמְרוּ לָךְ, וּמִלִּבָּם יוֹצִאוּ מִלִּים"- במקום לבכות ולהתלונן על הייסורים שאתה סובל, שאל ובקש להתחבר אל הדורות הקודמים, כונן והשתתף בבניה של עבודת החקר והלימוד הנמשכת מאבות אבותינו ועד אלינו. אנחנו נמצאים כאן רק מאתמול, רק זמן קצר החולף כמו צל, וכאשר אנחנו מתמקדים רק בעצמנו, לא נדע, אין לנו כל אפשרות לצבור ידע משמעותי. אבל כשאנחנו מתחברים אל הדורות הקודמים, הם מורים ומלמדים אותנו דעת, וכך אנחנו מתחברים ומשתתפים בתהליך הצמיחה של האנושות.
(איוב ח יא): "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה, יִשְׂגֶּה אָחוּ בְלִי מָיִם? עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף, וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ"- גומא ו אחו הם עשבים ירוקים ויפים, אך השורשים שלהם דלים, ולכן הם חייבים לגדול בביצה, ליד מאגר מים. ברגע שמאגר המים שלהם מתייבש, הם מתייבשים מייד (בניגוד לעץ בעל שורשים עמוקים, שיכול לשרוד גם בתקופות של יובש).
יגאה = ישגה = יגדל; היגאה גומא בלא ביצה = האמנם יוכל עשב הגומא לגדול כאשר אינו צמוד לביצה רטובה? ישגה אחו בלי מים = האמנם יוכל עשב האחו לגדול כאשר אינו צמוד למאגר מים?
באיבו = בתחילת הבשלתו (ראו אביב ). עודנו באיבו לא ייקטף, ולפני כל חציר ייבש = כשאין ביצה ואין מים, גם אם העשב נמצא בתחילת הבשלתו ועדיין לא נקטף, הוא יתייבש לפני כל שאר הצמחים, הוא ימות מייד ובמקום. [[ביאור:]]
(איוב ח יג): "כֵּן אָרְחוֹת כָּל שֹׁכְחֵי אֵל, וְתִקְוַת חָנֵף תֹּאבֵד"- כך גם האנשים השוכחים את ה' ומתנתקים מהשורשים שלהם: הם עשויים להצליח לזמן מה, אך ברגע שמקור ההצלחה שלהם מתייבש, הם מתייבשים מייד, אין להם שורשים שבעזרתם הם יכולים להחזיק מעמד ולצלוח את תקופת היובש.
מקורות ופירושים נוספים
עריכהכי שאל נא לדור רישון
עריכהמלבי"ם, בהקדמתו לפירוש ספר איוב , הסביר את ההבדלים בין שלושת רעיו של איוב, ובין השאר כתב: " "מלבד שהיה לכל אחד מן המתווכחים האלה שיטה מיוחדת בגוף הדרוש אשר התווכח עליו נבדל מזולתו, שאב כל אחד את דבריו ממקור מיוחד נבדל מזולתו, עד כי הנהר היוצא מעדן חכמתם התפרד והיה לארבעה ראשים: אליפז שאב מי חכמתו... על-ידי הופעה ממרום וחלום נבואי... בלדד ... מבאר חפרוה שרים, כרוה זקני ימי קדם... צופר ממבועי התבונה והפילוסופיא... ועל יסודות ההשגה המופשטת על-ידי הבחינה והניסיון מן המאוחר אל הקודם... אליהוא מתהום רבה... מן המחשבות השתולים בנפש ממקור מחצבתה..." ". לפי מלבי"ם, בלדד השוחי מביא טיעונים המסתמכים על מסורת הדורות הקודמים. הטיעון העיקרי שלו בפרק ח הוא, שייסורי הצדיק הם זמניים, וכנגד הייסורים, הוא יקבל כבוד רב יותר באחריתו: " "הודיעו ששיטה זו, שייסורי הצדיק הם על-דרך התמורה להרבות כבודו באחריתו, קיבלה בקבלה מדור ראשון, שהם קיבלוהו מאבותיהם אשר חקרו ועיינו בדבר הזה" " (מלבי"ם על פסוק ח) .
לפי פירושנו, מסורת הדורות הקודמים היא לא רק המקור לשיטתו של בלדד, אלא היא השיטה עצמה - הקשר עם מסורת הדורות הקודמים הוא שעוזר לאדם לשרוד ולהתמודד עם הצרות והייסורים שעוברים עליו.
היגאה גומא... בלי מים?
עריכה1. פירשנו שהגומא והאחו, עשבים בעלי שורשים דלים, הם משל לרשעים, המנותקים מהשורשים שלהם בדורות הקודמים. רשעים נמשלו לעשבים גם ב (תהלים צב ח): "בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ עֵשֶׂב, וַיָּצִיצוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן, לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי עַד". פירשנו גם שהמים הם משל לשפע והצלחה חומריים. כך פירשו פרשני הפשט, למשל: " "כן ארחות כל שוכחי אל - שהם דומים כמו הגומא והאחו, אשר ישבעו בתענוגים ובמותרות, וראשיתם צלחה למצוא כן משאלות עיניים, והם דומים גם בזה כהאחו, כי תקוות חנף תאבד, ולא תתמיד הצלחתו זמן רב" " ( מלבי"ם על איוב ח יג ) .
2. ויש שדרשו, שהגומא והאחו הם משל לעם ישראל, והמים הם משל לתורה: " "היגאה גמא בלא בצה וגו' - וכי אפשר לגומא זה להתגדל בלא בצה ובלא מים? וכי אפשר לאחו זה להיות בלא מים? כך אי אפשר לישראל להיות אלא אם כן עוסקים בתורה. ולפי שפרשו מדברי תורה, לכך בא השונא עליהן, שאין השונא בא אלא על חטא ועל עבירה; לכך נאמר ויבוא עמלק" " (ר' יהושע ור' חסמא, ילקוט שמעוני פרשת בשלח ) .
לפי שני הפירושים, המסר העולה מהפסוקים דומה: חיבור לשורשים הוא הכרחי כדי להתמודד ולהינצל מצרות.
עודנו באיבו לא ייקטף
עריכההמילה בְּאִבּוֹ היא מילה נדירה, וגם שורשה - אבב - הוא שורש נדיר למדי (ראו אביב ). המפרשים פירשו את המילים בכמה דרכים:
1. אבב = עץ; באיבו = כאשר הוא עדיין מחובר לקנה שלו: " "עודנו בְּאִבּוֹ לא יקטף - פירוש: שהגמא בעצו, שעדיין אינו נקטף, ייבש. ואין לתמוה שכנה הגמא בלשון עץ, ואף על פי שהוא ממין הדשא, כי כל דבר שיעלה בקנה יקרא בלשון עץ... וכן בדברי רבותינו ז"ל (חולין נח, א): "קישות שהתליעה באביה אסורה", כלומר: בעציה, שלא נקטפה" "עדיין" " ( רד"ק, ספר השורשים, אבב ) . לפי זה, כוונת הפסוק היא: כשאין מים, העשבים מתייבשים במהירות רבה, מהר יותר מכל חציר, למרות שהם עדיין מחוברים לקנה ואינם נקטפים.
2. אבב = לחלוחית, באיבו = כאשר הוא עדיין רך ולח: " "באבו - בליחלוחו ובפריו, לא יקטף - לא ישבר ולא ינתק... ולפני כל חציר ייבש - קודם כל חציר ויבש, כשהמים כלים והביצה חריבה" " ( רש"י ) , " "והנה, בעת אשר עודנו באיבו, בעוד לא נס ליחה, לא ייקטף, כי הוא חזק מאד, ומכל מקום, רוב שפע הליחות והמימיות אשר בו, זה עצמו הוא גורם ש לפני כל חציר ייבש, כי כשייפסק יניקת הליחות בשפע או בהשתנות חום הקיץ ייבשו ויכלו, מה שאין כן החציר, שאינו צריך ליחות כל-כך, יתקיים זמן ארוך יותר" " ( מלבי"ם ) , " "עודנו באבו - כשהוא עדיין בלחלוחו הראוי הנה אז לא ישבר, אבל כאשר פסקה הלחלוחית דרכו להתייבש טרם כל חציר, כי רב הלחלוחית שבו היא סבה להתייבש מהר כאשר תסור ממנו" " ( מצודות ) . לפי זה, כוונת הפסוק היא: כשיש לחות, העשבים מחזיקים מעמד, אך כשאין לחות, הם מתייבשים מהר יותר מכל חציר.
- טיולים | צימרים | קברי צדיקים גומא : פעם נוספת נזכר הגומא בספר איוב (חֲ´, יאֲ´) "היגאה גומא בלא בצה ישגה אחו בלי מים ". שם טוען בלדד כלפי איוב כפי שלא יתכן גומא בלי ביצה, כך לא יתכן עונש שלא על ... ( cache )
- הספרייה הוירטואלית של מטח - מחרוזת של משלי שאלה: עמוס ג' [ג-ח] : עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש . כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד". אך בעוד שבמשלים אלה מספרות החכמה המקראית מלווה השאלה המשלית הכפולה במסקנה או בלקח ... ( cache )
- shar xitsoni ivrit anglit : מוצאים תמונה דומה " ולפני כל חציר ייבש "). 161. כך למשל שטראוס, 1900, עמ' 51. 162. אבינרי (תשל"ו, עמ' 109) מדגיש את ההתלבטות של החוקרים השונים בנוגע לניקודה ...
תגובות
עריכהגם שורשים של צמחים עוזרים להתגבר על יסורים לכן באה האמונה שפקעת שורש שום עוזרת נגד מחלות ועין הרע
ובספר הנביא ישעיהו פרק ב כתוב:
(י) בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהֹוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ:
(יט) וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהֹוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ:
באו במחילות עפר לאמור אכלו את השורשים של הצמחים כי מי שבאמת פוחד מיהוה יודע שאין להסתתר ממנו
ככתוב בספר הנביא עמוס:
ספר עמוס פרק ט
(א) רָאִיתִי אֶת אֲדֹנָי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיֹּאמֶר הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים וּבְצָעַם בְּרֹאשׁ כֻּלָּם וְאַחֲרִיתָם בַּחֶרֶב אֶהֱרֹג לֹא יָנוּס לָהֶם נָס וְלֹא יִמָּלֵט לָהֶם פָּלִיט:
(ב) אִם יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם וְאִם יַעֲלוּ הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם אוֹרִידֵם:
(ג) וְאִם יֵחָבְאוּ בְּרֹאשׁ הַכַּרְמֶל מִשָּׁם אֲחַפֵּשׂ וּלְקַחְתִּים וְאִם יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי בְּקַרְקַע הַיָּם מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת הַנָּחָשׁ וּנְשָׁכָם:
- -- daian moshe, 2010-06-20 09:49:41
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שורשים עוזרים להתמודד עם ייסורים
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-06-25.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/eyov/yv-08-1112