מלבי"ם על תהלים קג
<< · מלבי"ם על תהלים · קג · >>
פסוק א
"ברכי נפשי את ה'", יאמר אל נפשו הרוחנית שהיא בת אלהים וחלק אלוה ממעל, שתברך את ה' על החסדים שעושה עמה, וכל קרבי, הוא הגוף שהוא לבוש אל הנפש, "יברכו את שם קדשו", כי הגוף החומרי לא ישיג את ה' בעצמו כמו שתשיגהו הנפש הרוחניית, רק כשומע את שמו מרחוק, ויברך את פרסום שמו מרחוק:
ביאור המילות
"ה', שם קדשו". השם יבוא לרוב בשאינו מכיר הדבר עצמו רק לשמע שמו מרחוק, עי' למעלה (ט' י"ח, ס"ו ד', ע"ו ב') ובכ"מ:פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
ונגד מה שאמר "המעטרכי רחמים", מפרש "תתחדש כנשר נעורייכי", שבעת תצא מן הגוף תתחדש כנשר, אשר ימרטו נוצותיו ויתחדש בנוצות וכנפיים חדשים, בם יגביה עוף לשמיים; כן, אחר שתפשוט גופה העפרורי, תלבש מחלצות, בם תעוף אל מעונה ואל בית אביה.
ביאור המילות
"עדיך". מלשון עוד, מציין המציאות שהיא עודה בעולם:פסוק ו
ביאור המילות
"צדקות ומשפטים", הבדלם מבואר בכ"מ עי' ישעיה נ"ט:פסוק ז
ביאור המילות
"דרכיו, עלילותיו". דרך הוא המנהג, ועלילה היא הפעולה ששרשה מתכונת נפשיית (כמ"ש ירמיה י"ח א'), וזה המבדיל בין עלילה ובין מעשה ופעולה, וגם ר"ל למשה הודיע דרכיו הפנימים, ובני ישראל ישיגו עת יצא מכח אל הפועל וידעו הכחות ע"י הפעולות:פסוק ח
פסוק ט
ביאור המילות
"לעולם, לנצח, יריב, יטור". עי' ירמיה ג':פסוק י
ביאור המילות
"כחטאינו, כעונותינו". הבדלם מבואר בכ"מ.
"עשה, גמל". כ"מ שנאמר גמול נקשר עמו הפעליות אהבה או איבה, עי' למעלה י"ח כ"א:פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
- א) כח היצר שתנועתו חזקה מאד ושולט על כחות הנפשיות,
- ב) יודע עצלות התנוה העצמיית של הנפש, מפני "כי עפר אנחנו", והעפר מכביד על הנפש וקשה לה להניע אותו, ר"ל שנקל מאד אל הנפש לחטוא, מפני שיצר הרע כחו רב ותנועותיו וציוריו ממהרות קודם לציורי הנפש אל הטוב, וקשה לה לעשות מעשים טובים שהיא תנועתה העצמיית כי כבד עליה העפר והחומר העכור:
ביאור המילות
"זכור". דבר זה זכור לפניו תמיד:פסוק טו
- א) כי "אנוש כחציר ימיו", שהחציר מתיבש לפני כל העשבים, וכן חיי האדם קצרים ואין לו זמן לקנות שלמות,
- ב) כי "כציץ השדה כן יציץ", כמו שהציץ אין בו ממש גם בעודהו באבו כן גם בחייו עניניו הבל ותהו:
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יט
פסוק כ
ביאור המילות
(כ-כא) "מלאכיו, משרתיו". המלאך הוא ההולך בשליחות נכבד. והונח על המלאכים שישלחם ה' לענינים נכבדים אל עשיית הפלאים והגעת הנבואה לנביאים וכדומה, והמשרת עומד לשרת תמיד, ועי' לקמן (ק"ד ד'), וצבאיו הם החיל ובא על צבא הכוכבים העומדים במשמרתם כפי רצון ה':פסוק כא
פסוק כב
<< · מלבי"ם על תהלים · קג · >>
- ^ בדפוסים נכתב בטעות שמתפלל, וצ"ל שמתפעל, וכן הוא בכ"י המלבי"ם