מ"ג תהלים קג טו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱנוֹשׁ כֶּחָצִיר יָמָיו כְּצִיץ הַשָּׂדֶה כֵּן יָצִיץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱ֭נוֹשׁ כֶּחָצִ֣יר יָמָ֑יו
כְּצִ֥יץ הַ֝שָּׂדֶ֗ה כֵּ֣ן יָצִֽיץ׃

"אנוש", וגם ישקיף ברחמיו על שחיי האדם קצרים, והמה מהבל יחד מהשיג את שלימותו, מצד שני ענינים,

א) כי "אנוש כחציר ימיו", שהחציר מתיבש לפני כל העשבים, וכן חיי האדם קצרים ואין לו זמן לקנות שלמות,
ב) כי "כציץ השדה כן יציץ", כמו שהציץ אין בו ממש גם בעודהו באבו כן גם בחייו עניניו הבל ותהו:

"כחציר, כציץ". עיין מה שכתבתי בישעיהו מ ו:

"כציץ" - כמו פרחי השדה הכלים במעט זמן כן הוא פריחת האדם והצלחתו

"אנוש" - ר"ל עם כי ימי האדם חולפים מהרה כחציר המתייבש מהר מחום השמש