כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תְּ֭בוֹאֵנִי רֶ֣גֶל גַּאֲוָ֑ה
וְיַד־רְ֝שָׁעִ֗ים אַל־תְּנִדֵֽנִי׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אל תבואני רגל גאוה" - אל תבוא עמי רגל הרשעים הללו בעת קבול שכר להיות חלקם עם הצדיקים (ל' חלק אהלא פרט"יאה בלע"ז סא"א)
"
ויד רשעים אל תנדני" - ממקומי בבואי לירש משנה חלקי וחלקו (של רשע) בטובה כענין שנאמר (
ישעיהו ס"א) לכן בארצם משנה יירשו ואז שם נפלו פועלי און שם יבינו במפלתם ושם דוחו ולא יכלו קום
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
אל - הטעם אל תבואני רגל אנשי גאוה.
והטעם על דרך ישכבנה, כאילו אמר שלא יתחברו עמו בבית השם.
ויד - הזכיר הרגל והיד.
וטעם אל תנידני מדשן ביתך – למקום אחר.
רד"ק
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
אל תבואני אל תבוא לי; וכן תבואהו שואה (תהלים לה ח): תבוא לו.
בקש: לא תבוא לי
רגל גאוה רגל האויבים הבאים בגאוה לטרדני במלחמה, ולא אהיה פנוי לעבודת האל.
ויד רשעים אל תנדני: ממקומי שאני מתבודד בו לדעת דרכיך.
וזכר ה
רגל וה
יד, כי היו באים ב
רגלם ונלחמים ב
ידם.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"
אל תבואני" - אל תבוא אלי רגל אנשי גאוה להצר לי והרשעים לא ינדדו אותי ממקומי ביד חזקה
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
אל תבואני", ולכן אני מבקש בל אכשל בטענות הפשע בשני אלה בין בעיון בין במעשה, נגד העיון מבקש "
אל תבואני רגל גאוה", שהגאוה היא סבת הכשלון בעיונים במה שאחר הטבע וכ"ש בחכמת אלהית, במה שיתגאה שאין דבר נעלם מהשגתו, ולא ידע שיש דברים הסגורים בפני שכל האדם, שיש גבול להשגתו ואא"ל שישיג בדברים מופשטים מחומר, כמבואר בחכמת בקור התבונה, וכמ"ש דוד המלך ע"ה ה' לא גבה לבי, ונגד המעשה אמר "
ויד רשעים אל תנדני", היד מציין הפעולות, בל ינידהו ידי רשעים לפעול פעולת רשע:
ביאור המילות
"
תבואני". היה ראוי לאמר אל תבוא אלי, רק שמצייר גאות עצמו כעצם מופשט, והיא אינה באה מן החוץ אליו רק היא התפעליות עצמו, ופי' אל תבא אותי היינו בנפשי:
