קטגוריה:תהלים כב א
למנצח על אילת השחר מזמור לדוד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר
מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לַ֭/מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַ/שַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְ/דָוִֽד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
רש"י
"אילת השחר" - שם כלי שיר ד"א על כנסת ישראל שהיא אילת אהבים הנשקפה כמו שחר (שיר השירים ז י') ורבותינו דרשוהו באסתר ומנחם פתר אילת לשון מעוז כמו אילותי לעזרתי חושה (סימן זה)
"השחר" - לשון שחרית ומנחם פתר לשון בקור כמו שוחר טוב יבקש רצון (משלי י"א) וכמו לשחר פניךאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
למנצח על אילת השחר - כאשר יראה כח עלות השחר. ויש אומרים: כי הוא שם כלי ניגון וידענו כי יו"ד איילותי, כגבר אין איל בלא דגש, על כן הוא רחוק להיות אילת נגזרת מזאת הגזרה.
והנכון בעיני: כי הוא תחלת פיוט נעשה על דרך דברי חשק, כמו: אילת אהבים וזה המזמור על נועם ניגונו.שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט
• [[שפת יתר על תהלים כב|לפירוש "שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט" על כל הפרק]] •
"אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר" -
- אמר הגאון, כטעם (תהלים פח ה): "כְּגֶבֶר אֵין-אֱיָל";
- ויאמר ר' אדונים, שהוא כמו (משלי ה יט): "אַיֶּלֶת אֲהָבִים"; ולא הזכיר לפירושו טעם.
- ולדעתי הוא תחילת פיוט בדברי חשק, או דרך משל כשיר השירים, והוא טעם (תהלים כב ה): "בך בטחו".
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אילת השחר" - שם כלי זמר ידוע אז אצלםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"למנצח", מזמור זה נחלק לשני חלקים, חלק א' (עד סוף פסוק י"ז) מצייר מעוף צוקה ואפלה מנודח, מצייר מעמד המלך או העם בתכלית השפלות, נעזבים מה', נתונים לחרפה ולבוז, מתיאשים מכל תקוה, חלק ב' (מן פסוק י"ז עד גמירא) מציין אילת השחר, שהוא האור העולה ממזרח ומאיר את האופל, מציין חוזק הבטחון, גודל ההשגחה והנס, לכן קרא את המזמור בשם אילת השחר, והנקודה המצרנית בין החשך והאור, בין הצרה והתשועה, היאוש והבטחון, הרפיון והגבורה:
ביאור המילות
"אילת". שם לכוכב הבוקר:הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "תהלים כב א"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.