קטגוריה:שמות לג יד
נוסח המקרא
ויאמר פני ילכו והנחתי לך
וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ.
וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ׃
וַ/יֹּאמַ֑ר פָּנַ֥/י יֵלֵ֖כוּ וַ/הֲנִחֹ֥תִי לָֽ/ךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר שְׁכִינְתִי תְּהָךְ וַאֲנִיחַ לָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר אַמְתֵּן עַד דִּיהֲכוּן סְבַר אַפִּין דְּרוּגְזָא וּמִן בָּתַר כְּדוֹן אָנוּחַ לָךְ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
והניחחותי לך: אלך עמך לכבוש את הארץ עד שאניח לך מכל אויביך מסביב כדכתיב עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם, והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך וגו', והמפרש והניחותי לך נחת רוח אעשה כמה שאעשה בקשתך שטות הוא, וכי בכל הדברים שהיה הקב"ה מתרצה לבקשת משה יאמר לו והניחותי לך? והלא ייתור לשון הוא בלא צורך כלל ואינו לשון חכמה:
רמב"ן
וטעם "אם אין פניך הולכים":
- על דעת רש"י, "בזה אני חפץ, כי על ידי מלאך אל תעלנו מזה". וחלילה שיאמר "אם אין פניך הולכים" אחרי שהבטיחו "פני ילכו"!
- ורבי אברהם פירש (בשמות לג כא), כי ה' אמר למשה: אני בעצמי אלך, והניחותי לך לבדך, כי עמך לבדך אלך; ומשה השיב "אם אין פניך הולכים עם הגוי כלו, אל תעלנו מזה", ולכך אמר "תעלנו" בלשון רבים. גם זה איננו מתוקן, כי משה אמר תחלה "לא הודעתני את אשר תשלח עמי" בלשון יחיד, והנה גם בעת הרצון קודם החטא אמר (שמות כג): "הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך ולהביאך", ואם ידבר עם ישראל, גם זה בעבורם יאמר כן. ועוד: אם כן, היה משה מבקש שיודיענו מי המלאך שישלח עמו, והנה היה רוצה במלאך, שנאמר בו (שמות כג כא): "כי שמי בקרבו", והשם ענהו בטובה כפולה ומכופלת יותר ממה ששאל, שילך הוא בעצמו!
אבל הפרשה הזאת אי אפשר להולמה למי שלא שמע בסתרי התורה, וכך הוא הענין על דרך האמת: כי משה אמר "ואתה לא הודעתני מי המלאך אשר תשלח עמי", וביקש שיקיים לו שני דברים שאמר לו:
- האחד - ידעתיך בשם, כלומר, שאיוודע בשמי בעבורך; ויתכן שיהיה "ואתה אמרת" זה ממה שאמר לו (שמות ו ג): "ושמי ה' לא נודעתי להם", כאשר פירשתי (עי' ריש וארא).
- והדבר השני - וגם מצאת חן בעיני, שיהיה מוצא חן, והוא דבקות הדעת, ואמר "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך, במדת הדין, הודיעני נא נתיבות הדרכים, כאשר אתה נודע בשמך, ואדעך ליחדך למען אמצא החן הגדול, וראה כי עמך הגוי הזה - אתה אביהם והם בניך". ולזה יתכוון אונקלוס, שאומר "אודעני כען ית ארח טובך, ואדע רחמך".
אז ענה לו הקב"ה: "פני ילכו" - מלאך הברית אשר אתם חפצים, שבו יראו פני, שעליו נאמר (ישעיהו מט ח): "בעת רצון עניתיך", כי שמי בקרבו, והניחותי אותו לך, שלא אתנהג עמך במדת הדין עזה אלא במדה כלולה במדת הרחמים, מלשון (דברים כה יט): "והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך", והוא כענין שנאמר (יחזקאל ה יג): "וכלה אפי והניחותי חמתי בם".
אז ענה משה: "אם אין פניך" בעצמך ובכבודך "הולכים - אל תעלנו מזה", שתהיה עמנו פנים בפנים, כי כן היו התנאין בפרשת וארא (לעיל ו ו-ח), וכן הזכיר למעלה (שמות לב יא): "בכח גדול וביד חזקה". והנה, יבקש שיעלה אותם אל הארץ בכח גדול וביד חזקה כאשר הוציאם בהם ממצרים.
וטעם "ונפלינו אני ועמך", שיהא חלקנו במופלא, ואין כן לכל העם אשר על פני האדמה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ונחה, כמו נחה רוח אליהו על אלישע (מ"ב ב'), ומנוחה לא מצאתי (ירמיה מה), ויהי כנוח עליהם הרוח (במדבר יא) ועז"א פני ילכו והנחתי לך ר"ל לענין שאניח לך היינו שתנח עליך
רוח הנבואה שאניחהו עליך, לענין זה פני ילכו בעצמי שלא על ידי מלאך ואמצעי, כי המלאך לא ילך רק לענין ירושת הארץ בלבד:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונתכוין עוד לומר לו שינוח אור עליון עליו ולא יפסק ממנו מה שנח עליו עד עתה מן הרוח, אלא שלבחינת ישראל תהיה השכינה הולכת לפניהם, ובחינה זו בחינת דין הוא והשם יגיד עליה אדני, ועל זה השיב משה ואמר אם אין וגו':
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות לג יד.
פניי ילכו, והניחותי לך
(שמות לג יד): "וַיֹּאמַר 'פָּנַי יֵלֵכוּ, וַהֲנִחֹתִי לָךְ.'"
ענה ה' למשה: ' פניי (אני עצמי) אלך לפניך, ואעזור לך להנחות את ישראל אל המנוחה '.
דקויות
בפסוק זה, ה' עונה לבקשתו של משה בפסוקים 12-13; מה בדיוק התשובה, ואיך היא מתייחסת לבקשה של משה? נסביר קודם את המילים ואז את הפסוק כולו.
מה זה פניי ילכו ?
פָּנִים מייצגים נוכחות. פניי ילכו הכוונה "אני בעצמי אלך, ולא אסתפק בשליחת מלאך" ( רש"י , אבן עזרא) . וכן פירשו את דברי חושי לאבשלום ב (שמואל ב יז יא): "וּפָנֶיךָ הֹלְכִים בַּקְרָב"- אתה בעצמך תלך איתנו בקרב (אמנם לדעתי פירושו אחר ) . וכן ברוב התרגומים לאנגלית : "My presence".
מה זה והנחתי לך ?
1. מלשון מנוחה = חניה במדבר, כמו ב (במדבר י לג): "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה ". ה' מבטיח, שהוא בעצמו יילך עם משה, ויתור לו מנוחה.
2. מלשון מנוחה = שלום בארץ, כמו ב (דברים ג כ): "עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ ה' לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם"וב (דברים יב ט): "כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"( פירוט ). ה' מבטיח, שהוא בעצמו יילך עם משה, עד שיגיע אל המנוחה ואל הנחלה בארץ ישראל (רשב"ם, ספורנו) .
3. מלשון הנחיה (בשינוי ניקוד), כמו ב (שמות טו יג): "נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ", ב (שמות לב לד): "וְעַתָּה לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ, הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ". נחה בבניין קל, הנחה בבניין הפעיל; משה צריך לִנְחוֹת את העם, וה' מבטיח לְהַנְחוֹת אותו - כלומר לעזור לו לִנְחוֹת את העם.
מה התשובה לבקשת משה?
משה אמר, (שמות לג יב): "רְאֵה, אַתָּה אֹמֵר אֵלַי 'הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה', וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֶת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי; וְאַתָּה אָמַרְתָּ 'יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם, וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי'. וְעַתָּה, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִעֵנִי נָא אֵת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ, לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה'": אמרת לי להוביל את העם אל ארץ כנען, ואמרת לי שתשלח מלאך שיגרש את הכנענים, אבל לא אמרת את מי תשלח להנחות אותי בדרך, ואיך אדע לאן ללכת? לכן אני מבקש שתודיע לי באיזה דרך אתה הולך, כדי שאדע איך ללכת אחריך.
ה' קיבל את בקשתו של משה, ואמר לו "אני עצמי אלך לפניך, אתור לך מנוחה, ואעזור לך להנחות את בני ישראל עד שיגיעו אל המנוחה בארץ כנען".
פירושים נוספים
פָּנִים מסמלים גם כעס, כמו (שמואל א א יח): "וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל, וּפָנֶיהָ לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד"(אבן עזרא בשם ר' סעדיה גאון) , וכן (תהלים לד יז): "פְּנֵי ה' בְּעֹשֵׂי רָע, לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם". פניי ילכו הכוונה "חכה עד שיחלוף כעסי, ואז אעשה בקשתך". וכן בתרגום יונתן: "אַמְתֵּן עַד דִּיהֲכוּן סְבַר אַפִּין דְּרוּגְזָא".
לפירוש מבנה הדיון בין משה לה', ראו הויכוח על הליכת פני ה' עם ישראל .
הקבלות
1. פני ה' נזכרו גם בהמשך הפרשה, (שמות לג כ): "וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי , כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", (שמות לג כג): "וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי, וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ"( פירוט ).
2. מלאך ופני ה' נזכרו גם ב ישעיהו סג ט: "בְּכָל צָרָתָם לא[לוֹ] צָר, וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם; בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם, וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם". ולפי זה פירש רמב"ן, שהמלאך שנזכר בשמות כג הוא "מלאך הפנים" של ה', מלאך המראה על קרבה מיוחדת אל ה'; והמלאך שנזכר בשמות לג הוא מלאך אחר, ברמה נמוכה יותר - כמו השרים שיש לכל האומות (ראו הרב אורי שרקי, שבת בשבתו, כי תשא ה'תשע"ג ) .
תגובות
ירמיהו ג יב:
"הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם יהוה לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם יהוה לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם"
יהוה לא יפיל פניו בישראל כי אם בְּעֹשֵׂי רָע בלבד ככתוב בספר תהלים לד יז: "פְּנֵי יהוה בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם"
לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם [אך] פְּנֵי יהוה בְּעֹשֵׂי רָע
דברים ז י: "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ"
-
דברים ז ט: "וְיָדַעְתָּ כִּי יהוה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מצותו[מִצְותָיו] לְאֶלֶף דּוֹר"
דברים ז י: "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ"
- -- DAIAN SHEM, 2022-10-14 01:03:37
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-10-16.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות לג יד"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.