'דבר אלהים לי אליך' - יש שפירשו, שאהוד אמר את הדברים כתחבולה, כדי לגרום למלך מואב לקום: " "דבר אלהים - ומהראוי אם כן לעמוד בעת תשמענה; וכונתו היה להטרידו בקימה לבל ירגיש" " ( מצודות , ע"פ רש"י, רלב"ג) . לפי זה, יש לפרש -

ויקם מעל הכיסא = מלך מואב חשב שאהוד מתכוון להעביר לו מסר חשוב מה', וקם מהכיסא כדי לכבד את  ה'. ואהוד אכן העביר לו מסר מה' - אבל לא את המסר שהתכוון אלא מסר קטלני; יש רואים בכך דוגמה של ציניות בתנ"ך . מלך מואב אמנם נהרג, אבל ה' גמל לו על כך שקם לכבודו - רות, בתו של מלך מואב, נישאה לבועז וזכתה שאחד מצאצאיה היה דוד מלך ישראל (ע"פ רות רבה ב ט , בבלי סנהדרין ס א ) .

אולם בפירוש זה ישנן כמה בעיות:

• לא מסתבר שאהוד, השופט שה' שלחו כדי להושיע את ישראל, עבר על האיסור החמור ב שמות כ ו: " "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא..." ", והזכיר את שם ה' רק בתור תחבולה צבאית.
• לא מסתבר שאהוד ניצל לרעה את הכבוד שמלך מואב רחש לה' כדי להרוג אותו; והרי לפי דברי חז"ל הנ"ל, יש לגמול טובה לאנשים שמכבדים את ה', ולא לנצל אותם לרעה.
• " "וקושי נוסף יש בה, שאין היא תואמת את הסיטואציה המתוארת בסיפור... מלך מואב, עובד האלילים, לא ציפה לשליח אלהי ישראל, שיביא לפניו דבר אלהים - דבר מעין זה לא היה מקובל ולא יכול היה לעלות על דעתו. הוא ציפה, כאמור, לאהוד עבדו, שיגלה לפניו את דבר הסתר. והנה, לא פירש אהוד "דבר סתר" מהו, אלא אמר דבר אחר... ועגלון הכיר, שכוונה אחרת עם אהוד, ומפניה קם מעל הכיסא" " (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 51)  

לכן מסתבר יותר, כפי שפירשנו, שאהוד אמר את הדברים בכנות, כדי להכריז על מרד בשם ה'. בכך קיים אהוד את הפסוק משלי יח י: " "מגדל עז שם ה', בו ירוץ צדיק ונשגב" " ( פירוט ).