בראשית רבה צט

מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה צט

בראשית רבה פרשה צט פיסקא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

א. [ עריכה ]
א (תהלים סח) למה תרצדון הרים גבנונים ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא רבי יוסי הגלילי פתר קרא בהרים בשעה שבא הקב"ה ליתן תורה בסיני היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו זה אומר עלי התורה ניתנת וזה אומר עלי התורה ניתנת תבור בא מבית אלים וכרמל מאספמיא הה"ד (ירמיה מו) חי אני נאם ה' וגו' כי כתבור בהרים זה אומר אני נקראתי וזה אומר אני נקראתי אמר הקדוש ברוך הוא למה תרצדון הרים וגו' כולכם הרים אלא כולכם גבנונים היך מד"א (ויקרא כא) או גבן או דק כולכם נעשה עבודת כוכבים על ראשיכם אבל סיני שלא נעשה עבודת כוכבים עליו (תהלים סח) ההר חמד אלהים לשבתו (שמות יט) וירד ה' על הר סיני אף על פי כן אף ה' ישכון לנצח בבית עולמים רבי עקיבא פתר קרא בשבטים בשעה שאמר שלמה לבנות ב"ה היו השבטים רצים ומדיינים אלו עם אלו זה אומר בתחומי יבנה וזה אומר בתחומי יבנה אמר להם הקב"ה שבטים למה תרצדון כולכם שבטים כולכם צדיקים אלא גבנונים מהו גבנונים גנבים כולכם הייתם שותפין במכירתו של יוסף אבל בנימין שלא נשתתף במכירתו של יוסף (תהלים סח) ההר חמד אלהים לשבתו וכן אתה מוצא שקודם לארבע מאות ושבעים שנה בני קרח מתנבאין עליה שהיא עתידה להיות בתוך חלקו של בנימין הה"ד (תהלים פד) נכספה וגם כלתה נפשי וכן הוא אומר (תהלים קלב) הנה שמענוה באפרתה וגו' ר' יהודה אומר ביהמ"ק נבנה בתוך חלקו של יהודה דכתיב (שמואל א יז) אפרתי מבית לחם יהודה רבי שמעון אומר בתוך של מי שמתה באפרתה ומי מתה באפרתה רחל יכול בתוך חלקו של יוסף שהוא מבניה ת"ל (תהלים קלב) מצאנוה בשדי יער בתוך חלקו של מי שנמשל כחית היער ומי נמשל כחית היער בנימין דכתיב בנימין זאב יטרף:

ב. [ עריכה ]
ב (עמוס א) כי לא יעשה ה' אלהים דבר וגו' יעקב זיווג שנים כנגד שנים ומשה זיווג שנים כנגד שנים יהודה כנגד מלכות בבל זה נמשל באריה וזה נמשל באריה זה נמשל באריה גור אריה יהודה וזה נמשל באריה קדמייתא כאריה ביד מי מלכות בבל נופלת ביד דניאל שהוא בא משל יהודה בנימין כנגד מלכות מדי זה נמשל בזאב וזו נמשלה בזאב זה נמשל בזאב בנימין זאב יטרף וגו' וזו נמשלה בזאב (דניאל ז) וארו חיוא אחרי תנינא דמיה לדוב רבי חנינא אמר לדב כתיב דב היה שמה היא דעתיה דרבי יוחנן דא"ר יוחנן (ירמיהו ה) על כן הכם אריה מיער זו בבל זאב ערבות ישדדם זו מדי ביד מי מלכות מדי נופלת ביד מרדכי שהוא בא משל בנימין לוי כנגד מלכות יון זה שבט שלישי וזו מלכות שלישיה זה אותיותיו משולשין וזו אותיותיה משולשין אלו תוקעי קרנים ואלו תוקעי סולפירים אלו לובשי כובעים ואלו לובשי קיסים אלו לובשי מכנסים ואלו לובשי פמלליא אלו מרובים באוכלסין ואלו מועטין באוכלסין באו מרובים ונפלו ביד מועטין באיזו זכות מברכתו של משה שאמר (דברים לג) מחץ מתנים קמיו ביד מי מלכות יון נופלת ביד בני חשמונאי שהם משל לוי יוסף כנגד מלכות אדום זה בעל קרנים וזה בעל קרנים זה בעל קרנים (שם) בכור שורו הדר לו וזה בעל קרנים (דניאל ז) ועל קרניא עשר די בראשיה זה פירש מן הערוה וזה נדבק בערוה זה חס על כבוד אביו וזה ביזה על כבוד אביו זה כתיב בו (בראשית מב) את האלהים אני ירא וזה כתיב בו (דברים כה) ולא ירא אלהים ביד מי מלכות נופלת ביד משוח מלחמה שהוא בא משל יוסף רבי פנחס בשם רבי שמואל בר נחמן מסורת הוא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל הה"ד (ירמיה מט) אם לא יסחבום צעירי הצאן ולמה הוא קורא אותן צעירי הצאן שהן צעיריהן של שבטים:

ג. [ עריכה ]
ג בנימין זאב יטרף מדבר בשופטיו מה הזאב הזה חוטף כך חטף אהוד לבו של עגלון הה"ד (שופטים ד) ואהוד בא אליו והוא יושב בעיליתא קרירתא ויאמר דבר סתר וגו' א"ל כן א"ל מריה דעלמא נסיב חד חרבא וניתננה בגו מעיך (שופטים ד) ויצא הפרשדונה פרתיה ויצא אהוד המסדרונה ר' יודן אמר ערפלא טורא אמר רבי ברכיה ששם ישבו מלאכי השרת מסודרין ד"א מדבר במלכותו מה הזאב הזה חוטף כך חטף שאול את המלוכה שנאמר (שמואל א יד) ושאול לכד את המלוכה על ישראל בבקר יאכל עד (שם) וילחם סביב בכל אויביו ולערב יחלק שלל (דברי הימים א י) וימת שאול במעלו אשר מעל מדבר במלכותו מה זאב חוטף כך אסתר חוטפת המלוכה הה"ד (אסתר ב) ותלקח אסתר וגו' בבקר יאכל עד (שם ח) ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן ולערב יחלק שלל ותשם אסתר את מרדכי על בית המן מדבר בארצו מה הזאב הזה חוטף כך היתה ארצו של בנימין חוטפת את פירותיה בבקר יאכל עד זו יריחו שהיתה מבכרת ולערב יחלק שלל זו בית אל שהיא מאפלת ר' פנחס פתר קריא במזבח מה הזאב הזה חוטף כך היה המזבח חוטף את הקרבנות בבקר יאכל עד (במדבר כח) את הכבש אחד תעשה בבקר ולערב יחלק שלל (שם) ואת הכבש השני תעשה בין הערבים:

ד. [ עריכה ]
ד אלה שבטי ישראל שנים עשר וגו' כבר כתיב ויברך אותם ומה ת"ל איש אשר כברכתו ברך אותם אלא לפי שבירכן יהודה באריה דן בנחש נפתלי באילה בנימין בזאב חזר וכללן כולן כאחד ועשאן אריות ועשאן נחשים תדע שהוא כן יהי דן נחש והוא קורא אותו אריה הה"ד (דברים לג) דן גור אריה לקיים מה שנאמר (שיר השירים ד) כולך יפה רעיתי ומום אין בך:

ה. [ עריכה ]
ה (לישנא אחרינא) ויקרא יעקב אל בניו למה קרא להם לגלות להם את הקץ כתיב (איוב יב) מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח ומי הם נאמנים וזקנים יצחק ויעקב אהרן ומשה במשה כתיב (במדבר יב) בכל ביתי נאמן הוא וכן אהרן (מלאכי ב) תורת אמת היתה בפיהו ומפני שאמרו (במדבר כ) שמעו נא המורים נידונו בשפתותיהם (שם) לכן לא תביאו את הקהל הזה הוי מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח זה יצחק ויעקב יצחק היה מחבב את עשו שהיה הקדוש ברוך הוא שונא אותו ואמר לו (בראשית כז) ועשה לי מטעמים ובקש לברכו ולגלות לו את הקץ מה עשה הקב"ה העביר טעמו הימנו ולא ידע אלא התחיל חרד שנאמר (שם) ויחרד יצחק וגו' כיון שלא מצא מה לומר אמר (שם) גם ברוך יהיה ואף יעקב בקש לגלות לבניו את הקץ שנאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא וגו' והעלים הקדוש ברוך הוא ממנו והתחיל אומר ראובן בכורי אתה הרי טעם זקנים יקח:

ו. [ עריכה ]
ו האספו ואגידה לכם שמינה אותן זקנים כמו שנאמר (במדבר יא) אספה לי שבעים איש מזקני ישראל נאמר האספו ונאמר הקבצו ושמעו אלא הודיען שהן גולין שתי פעמים ראובן בכורי אתה אתה הוא בכורי אתה הוא דומה לי אני עשיתי פ' שנה אפילו טיפת קרי לא ראיתי כחי וראשית אוני אתה היית טיפה ראשונה שלי יתר שאת ויתר עז שלשה כתרים היו בידך הכהונה והמלכות ובכורה הכהונה דכתיב יתר שאת ואין שאת אלא כהונה דכתיב (ויקרא ט) וישא אהרן את ידיו והמלכות דכתיב ויתר עז ואין עז אלא מלכות דכתיב (שמואל א ב) ויתן עוז למלכו הבכורה דכתיב ראובן בכורי אתה ואיבדת אותן מי גרם לך פחז כמים אל תותר ומהו נוטריקון רבי אליעזר אומר פחז"ת השלכת עול מעל צואריך ז"ע יצרך עליך ר' יהושע אומר פחז"ת חטא"ת זני"ת ר' לוי אמר פחז סרסהו זע"ת חרד"ת פר"ח חט"א מעליך ד"א פחז פסע"ת על דת חלל"ת בכורתך ז"ר נעשית כמים מהו כמים אם יהא ביד אדם קיתון של מים והוא נשפך אינו משתייר בו כלום אבל אם היה של שמן או של דבש משתייר בו לכך אומר כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך בשעה שהבאת דודאים והיתה אמך אומרת לאחותה (בראשית ל) המעט קחתך את אישי את עלית משכבי וחללת יצועי ומפני שחללת אותו הוי מרחוק עד שיבא משה שכתוב בו (שמות יט) ומשה עלה ויתר אותך ויקרבך הה"ד (דברים לג) יחי ראובן יצא ראובן ואזניו מקוטפות התחיל קורא שמעון ולוי אחים אחים דפחתא אמר להם אחים הייתם בדינה דכתיב (בראשית לד) ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ולא אחים ליוסף שמכרתם אותו א"ר שמלאי בראובן כתיב (שם לז) למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו הרי ראובן לא היה במכירתו של יוסף ואף יהודה אומר להן (שם) מה בצע הללו הם הגדולים נמצאת ששניהם מכרו אותו תדע לך שבשעה שירדו למצרים לא לקח מאתם אלא שמעון שנא' (שם מב) ויקח מאתם את שמעון לכך קרא לשניהם כאחת כלי חמס מהו כלי חמס אמר להם גזולים הם בידכם אינן שלכם של עשו הן שנא' בו (שם כז) ועל חרבך תחיה כליו של חמס הן ואין חמס אלא עשו שנאמר (עובדיה א) מחמס אחיך יעקב מכורותיהם א"ר יוחנן לשון יוני הוא מכירין (פי' קורין לחרבות מכירין) וי"א מכורותיהן מגורותיהם כד"א (יחזקאל טז) מכורותיך ומולדותיך בסודם אל תבא נפשי כשיעמוד זמרי ויעשה אותו מעשה בכזבי אל יזכר שמי שם שנאמר (במדבר כה) ושם איש ישראל המוכה וגו' בקהלם אל תחד כבודי כשיקהיל קרח את עדתו לחלוק לא יתיחד שמי עליהם אלא (שם טז) ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ולא אמר בן יעקב כי באפם הרגו איש וכי איש אחד הרגו והרי כתיב (בראשית לד) ויהרגו כל זכר אלא שלא היו כולם לפני הקב"ה אלא כאיש אחד וכן הוא אומר (ישעיה מ) הן גוים כמר מדלי וגו' ומהו הן לשון יוני הן אחד וכן הוא אומר (שופטים ו) והכית את מדין כאיש אחד כיוצא בו (שמות טו) סוס ורוכבו רמה בים כסוס אחד ורוכבו ארור אפם לא קלל אלא אפס וכן בלעם הרשע אומר (במדבר כג) מה אקוב לא קבה אל ומה אם בשעת הכעס לא קלל אלא אפם ואני בא לקללן אחלקם ביעקב כיצד כ"ד אלף נפלו משבטו של שמעון בזמרי והיו אלמנותיו כ"ד אלף ונחלקו שני אלפים לכל שבט ושבט שנאמר אחלקם ביעקב וכל מי שמסבב על הפתחים משבטו של שמעון אמר הקב"ה אף לוי יהא מסבב מה עשה הקדוש ברוך הוא האכילו פרנסתו בנקיות ונתקיימה גזירת יעקב גידלו הקב"ה ונתן לו א' מעשרה והוא מסבב ואומר תנו לי חלקי לכך נאמר אחלקם ביעקב:

ז. [ עריכה ]

ז הרי שמעון ולוי יצאו אף הם פניהם מכורכמות והיה מתירא יהודה שלא יזכור לו מעשה תמר. התחיל קורא לו: "יהודה! אתה יודוך אחיך!". אמר לו הקדוש ברוך הוא: אתה הודית במעשה תמר; יודוך אחיך להיות מלך עליהם.
"ידך בעורף אויביך" זה דוד שהוא עומד ממנו דכתיב ביה (שמואל ב כב) ואויבי תתה לי עורף.
"ישתחוו לך בני אביך" יצחק א"ל ליעקב בני אמך, שלא היתה לו אלא אשה אחת, רבקה; אבל יעקב, שהיה לו ארבע נשים, אמר לו ליהודה "בני אביך".
"גור אריה יהודה מטרף בני עלית" מטרפו של יוסף, שאמרת (בראשית לז) מה בצע. ד"א: "מטרף" - מטרפה של תמר, שהצלת ד' נפשות: עצמך ותמר ושני בניה; א"ל הקב"ה: אתה הצלת ד', אף אני אציל ד' מבני בניך: דניאל, חנניה, מישאל ועזריה. וקרא לו ד' שמות: גור אריה יהודה כרע שכב כאריה וכלביא.
"לא יסור שבט מיהודה": זה כסא מלכות (תהלים מה) כסאך אלהים עולם ועד שבט מישור. אימתי? "ומחוקק מבין רגליו" כשיבא אותו שהמלכות שלו; שכתוב בו: (ישעיה כח) ברגלים תרמסנה עטרת וגו'. "עד כי יבא שילה" מי שהמלכות שלו. "ולו יקהת עמים" מי שמקהה שיני כל האומות, שנאמר (מיכה ז) ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה. ד"א: "ולו יקהת עמים" מי שאו"ה מתקהלין עליו, שנאמר: (ישעיה יא) "שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושו אוסרי לגפן עירה" - משיכניס כל ישראל, שנקראו גפן, שנאמר: (תהלים פ) "גפן ממצרים תסיע ולשרקה בני אתונו"; זה שכתוב בו (זכריה ט) "עני ורוכב על חמור וגו'". ד"א: "ולשרקה בני אתונו" - מי שנוטע כל ישראל כשורק; שנאמר: (ירמיה ב) "ואנכי נטעתיך שורק". והיאך הוא עושה? (יחזקאל לו) "וזרקתי עליכם מים טהורים".

"כבס ביין לבושו" - שהיין הרבה בגבולו.
"ובדם ענבים סותה" - ואין סותה אלא טעות, כדכתיב (דברים יג) כי יסיתך אחיך וגו'; אם יטעו בהלכה תהא מתכבסת בתחומו.
"חכלילי עינים מיין" - מכאן אתה למד שהיין הרבה בתחומו; כאדם שאומר לחבירו: מזוג לי ושנה לי שחיכי ערב לי חיך לי לי.
"ולבן שינים מחלב" בזכות התורה (ישעיה א) "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו":

ח. [ עריכה ]
ח זבולן לחוף ימים ישכון הרי זבולן קדם ליששכר שכן מייחסן יששכר זבולן ולמה כן אלא שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה וזבולן בא ומאכילו לפיכך קדמו עליו אמר הכתוב (משלי ג) עץ חיים היא למחזיקים בה יששכר כונס וזבולון מביא באניות ומוכר ומביא לו כל צרכו וכן משה אומר (דברים לג) שמח זבולון בצאתך למה שיששכר באהליך שלך הן שאת מסייעו לישב בהן:

ט. [ עריכה ]
"יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם" יששכר מביא בחמור וזבולון באניות שנאמר "וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם" חמור גרם אותו וכי מנין היתה לאה יודעת שבא יעקב אלא נהק החמור ושמעה קולו ויצאת לקראתו.
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "יִשָּׂשׂכָר חֲמֹר גָּרֶם" כשם שהחמור טוען את המשא כך יששכר טוען את התורה.

"רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" אלו התלמידים שיושבים בארץ לפני חכמים שנאמר (תהלים סח) אם תשכבון בין שפתים וירא מנוחה כי טוב זו תורה דכתיב (משלי ד) כי לקח טוב נתתי לכם ויהי למס עובד מהו מס זו הלכה שהיו טועים בה היו מבקשים מידם וכן הוא אומר (שופטים ה) בעמק שלח ברגליו בעומקה של הלכה:

י. [ עריכה ]
י דן ידין עמו כמיוחד שבשבטים זה יהודה ד"א כאחד כיחידו של עולם שאינו צריך סיוע במלחמה שנאמר (ישעיה סג) פורה דרכתי לבדי כך שמשון העומד מדן אינו צריך אחרים שיסייעו אותו בלא חרב אלא בלחי חמור יהי דן נחש עלי דרך שפיפון כל החיות מהלכות זוגות זוגות והנחש אינו מהלך בדרך אלא יחידי ד"א יהי דן נחש עלי דרך כשם שהנחש נקמן כך היה שמשון שנאמר (שופטים טז) ואנקמה נקם אחת כיון שראה אותו יעקב אמר לישועתך קויתי ה' אין זה מביא את הגאולה אלא מגד שנאמר גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב לאותו שהוא בא בעקב (מלאכי ג) הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא שהוא משבט גד לכך נאמר והוא יגוד עקב:

יא. [ עריכה ]

יא מאשר שמנה לחמו שבנותיו נאות שנאמר (בראשית ל) כי אשרוני בנות וכן הוא אומר יהי רצוי אחיו בבנותיו והוא יתן מעדני מלך שבנותיו ראויות למלכות שנאמר (שמואל ב א) המלבישכן שני עם עדנים נפתלי אילה שלוחה זו בקעת גנוסר שהיא ממהרת את פירותיה כאילה הנותן אמרי שפר שארצו מתברכת שנאמר (דברים לג) נפתלי שבע רצון וגו' והם מבכרין מפירותיהם למלכים ומשפרים דבריהם ואם היה בלבן עליהן היו מתרצין להן בן פורת יוסף וכי פורת לית הוא יוסף אלא מהו בן פורת שעל ידי פרות נתגדל:

<< · בראשית רבה · צט · >>

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.