ביאור:פרע
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
פרע = פרץ את המחסומים ופרק את המעצורים
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: פרעהשורש פרע משמעו הסיר את המגבלות. השורש דומה לשורשים פרא, פרד, פרט, פרכ, פרמ, פרס, פרצ, פרק, פרר, פרשׂ, שלכולם יש משמעות של שבירה, פתיחה ושחרור. משמעות זו מתבטאת בכמה מילים בלשון ימינו:
- התפרע - התנהג בצורה חסרת-רסן;
- שיער פרוע - ללא סדר וגבול;
- מעשי- פרעות - הרג ורצח ללא מעצורים.
- גם הפועל הפריע מציין פריצת גבולות, כניסה לתחומו של הזולת באופן שפוגע בפעילותו הרגילה.
וגם בלשון המקרא:
שער פרוע = שער משוחרר לגדול ללא מעצורים, או שער גלוי:
- (יחזקאל מד כ): "וראשם לא יגלחו, ופרע לא ישלחו; כסום יכסמו את ראשיהם"- שער פרוע הוא שער משולח, שער שמשחררים אותו לגדול בלי הגבלה; הכהנים לא יגלחו את ראשם לגמרי, אך גם לא יגדלו שער "פרע", אלא יסתפרו כך שהשער שלהם יהיה בגודל ממוצע.
- (ויקרא כא י): "והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים - את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם"- גם בתורה נאסר על הכהן הגדול לשחרר את שערו ולתת לו לגדול "בפראות".
- (ויקרא י ו): "ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו: 'ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו...'"- משה אסר על אהרן ובניו להתאבל; פריעת שער (=גידול שער ללא הגבלה) הוא מנהג אבלוּת ידוע המקובל גם היום.
- (ויקרא יג מה): "והצרוע אשר בו הנגע, בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא"- גם כאן זהו מנהג אבלות.
- (במדבר ו ה): "כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו; עד מלאת הימם אשר יזיר לה' קדש יהיה, גדל פרע שער ראשו"
- (במדבר ה יח): "והעמיד הכהן את האשה לפני ה' ופרע את ראש האשה, ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים"- כאן, ע"פ חז"ל "פריעת הראש" משמעה הסרת כיסוי-הראש המגביל את השער, במטרה לבזות את האישה ולהראות לכולם שהיא אינה צנועה.
עַם פרוע = עם שפרק עול:
- (שמות לב כה): "וירא משה את העם כי פָרֻע הוא, כי פְרָעֹה אהרן לשמצה בקמיהם"אהרן, שעשה את העגל, גרם לעם "להתפרע", לפרוק מעליהם את עול המצוות ולהתנהג בצורה חסרת-מעצורים (ראו שמצ ).
פריעה = פריקת עול:
- (משלי ד טו): "פרעהו, אל תעבר בו, שטה מעליו ועבור!"- פרוק את עול הלחץ החברתי הלוחץ עליך להצטרף לרשעים ( פירוט ).
- (משלי כט יח): "באין חזון יפרע עם, ושמר תורה אשרהו"- כשאין נביא הרואה חזונות, האנשים מתנהגים בצורה פרועה ופורקים עול ( פירוט ).
- (שופטים ה ב): "בפרע פרעות בישראל, בהתנדב עם - ברכו ה'"- בזמן שרוב בני-ישראל פרקו מעליהם את עול השירות בצבא ולא רצו לבוא למלחמה, יש לברך את ה' על כך שלפחות חלק מהעם התנדב (ההתנדבות לבוא למלחמה היא אחד הנושאים המרכזיים בשירת דבורה).
- (יחזקאל כד יד): "אני ה' דברתי באה ועשיתי, לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם; כדרכיך וכעלילותיך שפטוך, נאם ד' ה'"- לא אפרוק את העול שאני רוצה לתת עליכם (והמפרשים פירשו: לא אבטל את הגזירה).
הפרעה = גרימה לפריצת מסגרות ופריקת עול:
- (שמות ה ד): "ויאמר אלהם מלך מצרים 'למה, משה ואהרן, תפריעו את העם ממעשיו? לכו לסבלתיכם!'"- פרעה חושש, שדיבוריהם של משה ואהרן על שיחרור יגרמו לבני-ישראל "להתפרע", כלומר - לפרוק מעליהם את עול עבודתם, ולהתנהג כבני חורין.
- (דברי הימים ב כח יט): "כי הכניע ה' את יהודה בעבור אחז מלך ישראל, כי הפריע ביהודה ומעול מעל בה'"- אין הכוונה שאחז פטפט והרעיש בשיעורי תנ"ך והפריע למורים ללמד, אלא שהוא התיר את כל העבירות, פרץ את כל הגבולות וגרם לבני ישראל "להתפרע".
פרעות = התנהגות חסרת-מעצורים:
- (דברים לב מב): "אשכיר חצי מדם, וחרבי תאכל בשר; מדם חלל ושביה, מראש פרעות אויב"- ה' ייקח את דמם ובשרם של האויבים, כנקמה על דם חללי-ישראל ושבוייהם שהם שפכו, וכנקמה על התנהגותם הפרועה וחסרת-המעצורים כאויבי-ישראל (ראו רש"י) . ואולי גם:
- (שופטים ה ב): "בפרע פרעות בישראל, בהתנדב עם - ברכו ה'"- כשהאויבים הרגו בפראות את עם ישראל, יש לברך את המתנדבים להגן על ישראל.
ראו גם: פריעת מוסר = פריקת עול המוסר, שילוח דברי-המוסר "לכל הרוחות", התעלמות מוחלטת מדברי ביקורת .
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-09-10.
תגובות
עריכה
מאת: הפרעתוני
[מתוך http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=7&topic_id=1334303 ]
לגבי 'הפרעה' - הרי שהיא 'גרימה לסטייה מהרצוי' (כמו "תפריעו את העם ממעשיו", וכמו שכתבת שם), ואם כן היא מתאימה דווקא למובן המודרני.
ו"בפרוע פרעות" (וכן "מראש פרעות אויב") הרי הוא "בפרוץ פרצות", כלומר, כאשר האויב פרץ במחנה ישראל ("פרץ ה' את מעשיך"; "בעל פרצים"; וכו'), במובן של הפרעה מהדרך הנורמלית. אם כן אין צורך להידחק ולומר שזה כשעם ישראל "התפרע".
"אראל: איך זה מסתדר עם "ראשו יהיה פרוע" ועם "גדל פרע שער ראשו", והרי במקרים אלה דווקא שער ארוך הוא המצב הרצוי?
לגבי "בפרוע פרעות בישראל" - נראה לי שהפירוש "כשעם ישראל התפרע" מתאים יותר, שהרי כל הפסוק עוסק בהתנהגותו של עם ישראל, וגם חלק גדול מהשירה עוסק בנושא זה - השתמטות לעומת התנדבות."
הפרעתוני: לא טענתי שהמשמעות המקורית שלה היא כזו. מסתבר ש"פרע" אכן פירושו כמו "פרץ", יצא מהגדר. גם שער "פרוע" הוא שער ארוך יותר מהמקובל, יוצא מגדרו. רק מתוך משמעות זו, המקורית, נגזרה המשמעות המופשטת יותר, של כל סטייה מן התקן.
לגבי "בפרוע פרעות בישראל" - ה-ב' של "בישראל" מטה יותר לכיוון שזה דבר שנעשה לישראל, ולא משהו שישראל עשו (אם כי זה לא מוחלט). בכלל, זה לא מתאים שדבורה תפתח את שירתה בדבר כה שלילי, ומייד תאמר "בהתנדב עם ברכו ה'". לא נראה סביר.
זה גם מתאים עם "מראש פרעות אויב". ראה את מבנה הפסוק (כפי שמעמידנו על כך ראב"ע):
"אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר
מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב".
אם כן, פרעות האויב, שמהם ה' יאכל בשר, אינם אי-סדרים, כי אם מקבילה ל"חלל ושביה" של האויב עצמו - כלומר, ה"פוגרומים" (במובן המודרני של פרעות) שנערכו בו.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פרע - פרץ את המחסומים ופרק את המעצורים
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/pra