ה. וְעַתָּה מי לי [מַה] [לִּי] פֹה נְאֻם יְהוָה כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם משלו [מֹשְׁלָיו] יְהֵילִילוּ נְאֻם יְהוָה וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ועתה מי לי [מה] [לי] פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו [משליו] יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ

מנוקד: וְעַתָּה מי לי [מַה] [לִּי] פֹה נְאֻם יְהוָה כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם משלו [מֹשְׁלָיו] יְהֵילִילוּ נְאֻם יְהוָה וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ.

עם טעמים: וְעַתָּ֤ה מי־ לי־ [מַה־] [לִּי־] פֹה֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה כִּֽי־לֻקַּ֥ח עַמִּ֖י חִנָּ֑ם משלו [מֹשְׁלָ֤יו] יְהֵילִ֙ילוּ֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְתָמִ֥יד כָּל־הַיּ֖וֹם שְׁמִ֥י מִנֹּאָֽץ׃

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה לי פה" - למה אני שוהא ומשהא בני כאן

"יהילילו" - מתפארים לאמר ידינו רמה

"מנואץ" - מתנאץ והרי זה דוגמת וישמע את הקול מדבר אליו (במדבר ח)