• לדף התרגום על כל הפרק •

(ישעיהו מ כו): "שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ, מִי בָרָא אֵלֶּה, הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם? לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא, מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ, אִישׁ לֹא נֶעְדָּר."

ישעיהו הנביא אומר לשומעיו להסתכל למעלה, למרום. מדוע?

1. מהפסוק עצמו נראה, שההתבוננות בשמיים, ובמיוחד בכוכבים ("צבא השמיים"), גורמת לנו לשאול: מי ברא אלה?, ומתוך כך אנו מבינים את גדולת הבורא. וכך נאמר גם ב (תהלים יט ב): "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ": השמיים, בעצם יופיים וצבאם הרב, מספרים ומגלים לאדם את כבוד האל שברא אותם. וכן כתב הרמב"ם: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: "צמאה נפשי לאלוהים לאל חי" ( תהלים מב ג ). וכשמחשב בדברים האלו עצמן, מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד: "כי אראה שמיך... מה אנוש כי תזכרנו" ( תהלים ח ד - ה )." (רמב"ם הלכות יסודי התורה ב א-ב) .  וראו גם: מי הטיעון האנתרופי / חגי הופר .

2. הפסוקים הקודמים מדברים על אפסותם של הגויים, (ישעיהו מ טו): "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי, וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ... וְגַם נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ, וּסְעָרָה כַּקַּשׁ תִּשָּׂאֵם". ההתבוננות בכוכבים הרבים והעצומים גורמת לנו להבין עד כמה האדם הוא קטן וחסר-השפעה לעומת ה' (והמסקנה המעשית היא, שאין לפחד מהגויים המעכבים את שיבת עם ישראל לארצו). וכך נאמר גם ב (תהלים ח ד): "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ, מַעֲשֵׂי אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה - מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ, וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ?"

3. מטרת הפרק כולו היא לנחם את עם ישראל ואת ירושלים, ולהבטיח להם שיחזרו לתפארתם, (ישעיהו מ א): "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי, יֹאמַר אֱלֹהֵיכֶם; דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַים וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ, כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ, כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ". המבט אל הכוכבים מזכיר את דברי ה' לאברהם אבינו, (בראשית טו ה): "וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים, אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם? וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ". בני ישראל נמשלו לכוכבים. הכוכבים נצחיים, וה' סופר אותם ומוודא שאף אחד מהם לא ייעדר; כך יהיו גם בני ישראל, שנקראו, (שמות יב מא): "כָּל צִבְאוֹת ה'". ה' יוציא אותם מהגלות במספר, ויוודא שאף שבט משבטי ישראל לא ייעדר.

4. הפרק מדבר על חזרת עם ישראל מהגלות. אבל כדי שזה יקרה, צריך לתקן את החטא שגרם לגלות, דברים ד יט: " "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם, אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם..." "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן" ". אומר הנביא לבני ישראל: אבותיכם נשאו את עיניהם למרום, ראו את הכוכבים, ועבדו אותם; אתם שאו מרום עיניכם, ואל תראו את הכוכבים, אלא ראו את מה שמעבר לכוכבים - ראו מי ברא אלה.

זה לענ"ד המסר העיקרי של הנבואה, וזה המפתח ליציאה מהגלות: לא לראות את המציאות השטחית, אלא לראות את מה שמעבר לה - את מי שברא אותה. לראות את יד ה', הבורא ומשגיח ו" מוציא במספר צבאם ".

כאשר ארים ראשי מול השמים, אראה את פלא הבריאה ואשאל מי ברא בריאה אין סופית שכזו?

-- Rami Nir, 2022-09-22 01:12:09