מ"ג ישעיהו מ כה



<< · מ"ג ישעיהו · מ · כה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶל־מִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְאֶשְׁוֶ֑ה יֹאמַ֖ר קָדֽוֹשׁ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּלְמַן תְּדַמוּן קֳדָמַי וּתְשַׁווּן יֵימַר קַדִישָׁא:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תדמיוני" - מלשון דמיון 

מצודת דוד

"יאמר קדוש" - ר"ל האל הקדוש יאמר אל מי וגו'

"ואל מי תדמיוני" - ר"ל הואיל וכל אלה בי א"כ אל מי תדמיוני להיות שוה לי באמת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואל מי", אומר הנה כל מה שהתוכחתי עמכם עד הנה במ"ש ומה דמות תערכו לו הפסל נסך חרש, כאילו יצוייר לתת לו דמות, רק שהדמות אשר תערכו לו, לא ידמה אליו, וכן מה שדמיתיו כנשגב יושב בשמים או על המרכז, כ"ז דברתי לפי קוצר שכלכם, אשר לא יצייר כח מופשט מחומר, ולא יצייר נבדל, רק לפי מה שהורגלו חושיו וכח דמיונו, שלפ"ז ידמה גם האין סוף כיושב ושוכן וחונה ומעתיק במקום וממקום, כאילו לו כלי הגוף ומשיגי התנועה, אבל באמת "הקדוש" והנבדל מכל גשם ומכל דמיון, הוא מצד עצמו "יאמר "אל מי תדמיוני ואשוה"", הלא אין לי דמות ודמיון כלל, ויש הבדל בין ההדמות וההשואה, כי ידמו גם הדברים הבלתי שוים, כמו שיאמר דומה דודי לצבי, שר"ל בקלות מהירותו. וגם זאת רק בדמיון להמשיל ולהסביר. אבל ההשואה היא בדברים השוים בכמה או באיך. יאמר ה', התוכלו לדמות אותי אל דבר ואשוה לו באמת, הלא אומר אני נסו נא.

ביאור המילות

"תדמיוני ואשוה". הדימוי הוא רק במקצת הדבר, וההשואה היא בכל תוארי הדבר, פן תשוה לו גם אתה (משלי כו) וע"ל (א' י') ולק' (מו ה'):
 

<< · מ"ג ישעיהו · מ · כה · >>