רש"י על ישעיהו מ
<< · רש"י על ישעיהו · מ · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"כי מלאה צבאה" - ת"י עתידה דתיתמלי מעם גלוותהא כמו כי מלאה מצבאה ויש פותרין צבאה כמו (איוב ז) הלא צבא לאנוש עלי ארץ
"נרצה" - נתפייס
"כי לקחה וגו'" - ארי קבילת כס תנחומין מן קדם ה' כאילו לקת על חד תרין בכל חטאתהא ולפי פשוטו יתכן לפרש כי לקחה פורענות כפלים וא"ת היאך מדתו של הקב"ה לשלם לאדם כפלים בחטאו מצינו מקרא מלא (ירמיהו טז) ושלוותי ראשונה משנה עוונם וחטאתםפסוק ג (כל הפסוק)
"קול" - רוח הקודש קורא במדבר דרך ירושלים
"פנו דרך ה'" - לשוב גליותיה לתוכהפסוק ד (כל הפסוק)
"כל גיא ינשא" - וההר ישפל הרי דרך חלקה ושוה ונוחה
"והרכסים" - הרים הסמוכים זה לזה ומתוך סמיכתן מורד שביניהם זקוף ואינו מעוקם שיהא נוח לירד ולעלות (הרכסים מתורגם גדודים ל' גובה כמו גדודי הנהר)
"הרכסים" - כמו וירכסו את החשן (שמות כח)
"לבקעה" - (קפנייא בלע"ז) ארץ חלקה ושוהפסוק ו (כל הפסוק)
"קול" - מאת הקב"ה אומר אלי קרא
"ואמר" - רוחי אליו מה אקרא והקול משיבו זאת קרא כל הבש' חציר כל המגביהי' תהפך גדולתם ותהיה כחציר (ד"א כל הבשר חציר) סוף אדם למות לפיכך אם אמר לעשות חסד הרי הוא כציץ השדה אשר ימולל ויבש ואין לסמוך עליו שאין בידו לקיים שמא ימות שכשיבש חציר נבל ציץ כן כשמת האדם בטלה הבטחתו אבל דבר אלהינו יקום כי הוא חי וקיים ובידו לקיים לפיכך על הר גבוה עלי בשרי מבשרת ציון כי מפי החי לעולם היא הבטחת הבשורה
"וכל חסדו כציץ השדה" - כי חסד וגו' חטאת (משלי יד)פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"בחזק יבוא" - על האומות ליפרע
"הנה שכרו אתו" - מזומן אתו לצדיקים
"ופעולתו" - שכר פעולה שעליו ליתן להםפסוק יא (כל הפסוק)
"כרועה" - אשר עדרו ירעה בזרועו מקבץ טלאים ובחיקו נושאם
"עלות ינהל" - מיניקתא בניח מדבר הצאן המניקות
"ינהל" - כמו מנהלפסוק יב (כל הפסוק)
"מי מדד וגו'" - כל זה היה בו כח לעשות וכ"ש שיש בו כח לשמור הבטחות הללו
"בשעלו" - בהליכתו שנאמר דרכת בים סוסיך (חבקוק ג) בשעלו כמו (במדבר כב) במשעול הכרמים שביל ד"א שעל שם כלי הוא וכן בשעלי שעורים (יחזקאל יג)
"תכן" - (אמולאי"ר בלע"ז) ל' מדה ומנין כמו ותוכן לבנים תתנו (שמות ה)
"וכל בשליש" - ומדד בשלישיות שליש מדבר שליש ישוב שליש ימים ונהרות ל"א בשליש מגודל עד אמה שלישי לאצבעות ומנחם פי' שהוא שם כלי וכן ותשקמו בדמעות שליש (תהלים ס)
"ושקל בפלס הרים" - הכל לפי הארץ הר כבד תקע בארץ קשה והקלים בארץ רכהפסוק יג (כל הפסוק)
"מי תכן" - את רוח הקודש בפי הנביאים ה' תכנו וכדאי הוא להאמן
"ואיש עצתו יודיענו" - רוחו כן ת"י ולפי משמעו ואיש עצתו מוסב לראש המקרא מי תכן את רוחו ומי איש עצתו אשר יודיענו להקב"ה עצהפסוק יד (כל הפסוק)
"את מי נועץ ויבינהו" - את מי מן העכו"ם נועץ כמו שנועץ עם הנביאים כמו שנאמר באברהם וה' אמר המכסה אני מאברהם (בראשית כו) וגו'
"ויבינהו וילמדהו באורח משפט" - את מי מן העכו"ם עשה כן שלמדו חכמה כמו שעשה לאברהם שנתן לב להכירו מאליו ולהבין בתור' שנאמר וישמור משמרתי ואומר למען אשר יצוה (שם יח) וגו' וכליותיו היו נובעות חכמה שנאמר אף לילות יסרוני כליותי (תהלים טז) (את מי נועץ ויבינהו האיש להקב"ה הן כל גוים לפניו כמר מדלי ואיך ילמדו לו)פסוק טו (כל הפסוק)
"הן גוים כמר מדלי" - העכו"ם הממאנים להכיר את בוראם ואין חשובין לו להעמיד מהם לנביאים לגלות סודו
"כמר מדלי" - כטיפה מרה המטפטפת משולי הדלי ומשקע טנופת המים ורוקבין העץ (לימוויד"א בלע"ז)
"וכשחק מאזנים" - שהנחושת מעלה עיפוש ומשתחק
"כדק" - אבק דק
"יטול" - כאבק הנישא ועולה על ידי רוח כדק אשר ינטלפסוק טז (כל הפסוק)
"אין די בער" - על מזבחו
"וחיתו" - של לבנון אין די עולה ד"א ולבנון אין די בער וגו' לכפר על עון העכו"םפסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"נסך" - לו מסכה
"נסך חרש" - חרש של ברזל נוסכו מברזל או מנחושת ואח"כ הצורף מרקעו בטסי זהב ומצפהו מלמעלה
"ורתוקות" - שלשלאותפסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
"הלא תדעו" - מוסדות הארץ בשיקול הדעת שהוא העיקר
"הלא תשמעו" - שילמדוהו אותם אחרים
"הלא הוגד מראש" - מיום היותכם ואם אין לכם דעת הלא הבינותם מוסדות הארץפסוק כב (כל הפסוק)
"היושב חוג" - מגזרת ובמחוגה (לקמן מד) עוגל (קומפ"ש בלע"ז)
"ויושביה" - לפניו כחגבים
"כדוק" - כיריעה טייל"א בלע"זפסוק כד (כל הפסוק)
"אף בל נטעו" - אף הרי הם כמי שלא נטעו
"אף בל זרעו" - ועוד יתר מכאן שישורשו ויעקרו כאלו לא זורעו זריעה פחותה מנטיעה
"בל שורש בארץ גזעם" - לכשיעקרו לא ישריש הגזע בארץ שיהא מחליף כל שורש שבמקרא טעמו באות ראשונה ונקודה הרי"ש פתח וזה טעמו למטה ונקוד קמץ לפי שהוא לשון פועל (אינרנ"י בלע"ז)פסוק כו (כל הפסוק)
"מי ברא אלה" - כל הצבא אשר תראו במרום
"מרוב אונים" - שיש לו ושהוא אמיץ כח איש מהצבא לא נעדר שלא יקרא בשםפסוק כז (כל הפסוק)
"למה תאמר" - עמי יעקב ותדבר בגלות
"נסתרה דרכי מה'" - העלים מנגד עיניו כל מה שעבדנוהו והמשיל עלינו אות' שלא ידעוהו
"ומאלהי משפטי יעבור" - העביר מלפניו משפט הגמול הטוב שהי' לו לשלם לאבותינו ולנו