• לדף התרגום על כל הפרק •

מידת הזיכרון היא מידה חשובה בתנ"ך. הגישה הכללית בתנ"ך היא שחשוב לזכור את ההסטוריה, ובפרט את הניסים שה' עשה לנו, כדי שנדע להכיר לו טובה עליהם. אבל יש מעט פסוקים המבטאים גישה הפוכה:

• ישעיהו מג יח: " "אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת, וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנָנוּ. " "הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה, עַתָּה תִצְמָח, הֲלוֹא תֵדָעוּהָ?! אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ, בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת" "
• (ירמיהו טז יד): "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה', וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד 'חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם', כִּי אִם 'חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה', וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם"
• (ירמיהו כג ז): "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה', וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד 'חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם', כִּי אִם 'חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם', וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם"

ישעיהו וירמיהו אומרים דבר אחד: בעתיד כבר לא יהיה צורך לזכור את הניסים שה' עשה לנו בעבר, כי הניסים שיעשה לנו בעתיד, של קיבוץ הגלויות, יהיו גדולים יותר.

ישעיהו מדבר, כנראה, על שני אירועים הסטוריים, שנזכרים בפסוקים הקודמים:

• הגאולה מבבל -ה' שִלַּח את הפרסים לבבל, הם הורידו את בריחי העיר, הגלו את הבבלים באוניות, ושחררו את בני ישראל, (ישעיהו מג יד): "כֹּה אָמַר ה' גֹּאַלְכֶם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם; אֲנִי ה' קְדוֹשְׁכֶם בּוֹרֵא יִשְׂרָאֵל מַלְכְּכֶם".
• הגאולה ממצרים - ה' קרע את ים סוף ופתח בו דרך לעם ישראל, והטביע בו את המצרים ומרכבותיהם, (ישעיהו מג טז): "כֹּה אָמַר ה', הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה; הַמּוֹצִיא רֶכֶב וָסוּס חַיִל וְעִזּוּז, יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ".

הוא אומר לבני ישראל, שלא יזכרו את הנפלאות הראשונות (מימי יציאת מצרים), ולא יתבוננו על הנפלאות הקדמוניות (מימי גאולת בבל), כי הוא עומד לעשות נפלאה חדשה, גדולה יותר - קיבוץ הגלויות. ישעיהו מדגיש את ההבדלים בין הגאולות:

• בגאולת מצרים ה' נתן בים דרך, ובגאולה העתידה ה' ישים במדבר דרך;
• בגאולת מצרים ה' הפך מים עזים ליבשה, ובגאולה העתידה יהיה להיפך - ה' יהפוך יבשה לים וייתן  בישימון נהרות, וכמו שאמר גם ב (ישעיהו לה ז): "וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם, בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא; וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וְדֶרֶךְ וָדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא, לָהּ לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא וְהוּא לָמוֹ הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים לֹא יִתְעוּ".

גם ירמיהו מדבר על יציאת מצרים, והוא מדגיש הבדל נוסף בינה לבין הגאולה העתידית:

• בגאולת מצרים, ה' הוציא את עם ישראל מארץ אחת - אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, ובגאולה העתידית ה' יעלה את ישראל מארצות רבות - אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה.

ברוך ה' זכינו בדורנו לראות בהתגשמות נבואות אלה, ואולי זו הסיבה שחלקים גדולים מעם ישראל מתחילים לשכוח את יציאת מצרים... נראה שבדורנו יש להכיר את ה' דרך האירועים העכשויים, ולא דווקא דרך אירועי העבר.

ויש גם -

ירמיהו ג טז: "והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם ה' לא יאמרו עוד ארון ברית ה' ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד".

מלבד זאת, הפיכת השממה למקום מים מצטלצל לי עם "אנו נפריח השממה" של הזקן, בן גוריון, שבאמירה ובמעשה.

-- hagai hoffer, 2011-03-12 22:54:30

ואולי גם -

ישעיהו נד ד: "אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד"

-- hagai hoffer, 2011-03-12 22:58:02