תוספתא (בארי)/ברכות

מסכת ברכות: משנה · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי

---

לקריאה נוחה • מהדורת וילנא • מהדורת בארי • מהדורת צוקרמנדל

---

<< | סדר זרעים · מסכת ברכות | >>

פרקי מסכת ברכות: א ב ג ד ה ו

תוספתא מסכת ברכות מנוקדת ומעוצבת ע"י הרב דן בארי

תוספתא מסכת ברכות פרק א

פרק א הלכה א

מֵאֵמָּתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּעֲרָבִין?
מִשָּׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָן נִכְנָסִין לוֹכַל פִּתָּן בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים זַכָּאִין לוֹכַל תְּרוּמָתָן.
סִימָן לַדָּבָר, צֵאת הַכּוֹכָבִים.
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר:
(נְחֶמְיָה ד,טו) "וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים,
מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים".
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
פְּעָמִים שֶׁאָדָם קוֹרֵא אוֹתָהּ שְׁתֵּי פְעָמִים בַּלַּיְלָה,
אַחַת, עַד שֶׁלּא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר,
וְאַחַת, מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר.
וְנִמְצָא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ שֶׁלַּיּוֹם וְשֶׁלַּלַּיְלָה.
רַבִּי אוֹמֵר:
אַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת בַּלַּיְלָה.
הָעוֹנָה אַחַת מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִשָּׁעָה,
הָעֵת אַחַת מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָעוֹנָה,
וְהָרֶגַע אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּעֵת.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר:
שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הָוֵי הַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר:
(שׁוֹפְטִים ז,יט) "רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה".
אֵין תִּיכוֹנָה אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.

פרק א הלכה ב

מֵאֵמָּתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּשְּׁחָרִים?
אֲחֵרִים אוֹמֵר:
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא חֲבֵרוֹ רָחוֹק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת וּמַכִּירוֹ.
מִצְוָתָהּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא סוֹמֵךְ לָהּ תְּפִלָּה,
וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל בַּיּוֹם.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
"פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ
אַחַר רַבִּי עֲקִיבָה וְאַחַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,
וְהִגִּיעַ זְמַן קִרְיַת שְׁמַע.
כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִלִּקְרוֹת,
אֶלָּא שֶׁהָיוּ עֲסוּקִין בְּצָרְכֵי צִבּוּר.
קָרִיתִי וְשָׁנִיתִי, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִילוּ הֵן,
וּכְבַר נִרְאָת חַמָּה עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים."

פרק א הלכה ג

הַחֲתָנִים וְכָל הָעֲסוּקִין בַּמִּצְווֹת,
פְּטוּרִין מִן קִרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דברים ו,ז) "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ", פְּרָט לָעֲסוּקִין בַּמִּצְווֹת;
"וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ", פְּרָט לַחֲתָנִים.

פרק א הלכה ד

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,
שֶׁהָיוּ שְׁרוּיִין בְּמָקוֹם אֶחָד,
וְהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מֻטֶּה,
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה זָקוּף.
הִגִּיעַ זְמַן קִרְיַת שְׁמַע,
נִזְקַף רַבִּי יִשְׁמָעֵאל,
וְהִטָּה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
מַה זֶּה אֶלְעָזָר?
אָמַר לוֹ:
יִשְׁמָעֵאל אָחִי,
לְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ:
מִפְּנֵי מָה זְקָנָךְ מְגֻדָּל?
וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם:
יִהְיֶה כְּנֶגֶד הַמַּשְׁחִיתִים.
אֲנִי, שֶׁהָיִיתִי זָקוּף, הִטֵּיתִי,
וְאַתְּ, שֶׁהָיִיתָ מֻטֶּה, נִזְקַפְתָּ.
אָמַר לוֹ:
אַתָּה הִטֵּיתָ, לְקַיֵּם דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּי,
וַאֲנִי נִזְקַפְתִּי, לְקַיֵּם דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.
דָּבָר אַחֵר:
שֶׁלּא יִרְאוּ הַתַּלְמִידִים,
וְיַעֲשׂוּ קֶבַע הֲלָכָה כִּדְבָרֶיךָ.

פרק א הלכה ה

לָמָּה אָמְרוּ "אַחַת קְצָרָה"?
מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁי לְקַצֵּר;
לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁי לְהַאֲרִיךְ.
לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁי שֶׁלּא לַחְתֹּם;
לֹא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁי לַחְתֹּם.
לָשׁוּחַ, אֵינוֹ רַשַּׁי שֶׁלּא לָשׁוּחַ;
וְשֶׁלּא לָשׁוּחַ, אֵינוֹ רַשַּׁי לָשׁוּחַ.
לִפְתֹּחַ בְּ"בָרוּךְ", אֵינוֹ רַשַּׁי שֶׁלּא לִפְתֹּחַ בְּ"בָרוּךְ";
וְשֶׁלּא לִפְתֹּחַ בְּ"בָרוּךְ", אֵינוֹ רַשַּׁי לִפְתֹּחַ בְּ"בָרוּךְ".

פרק א הלכה ו

אֵילוּ בְרָכוֹת שֶׁמְּקַצְּרִין בָּהֶן?
הַמְבָרֵךְ עַל הַפֵּרוֹת וְעַל הַמִּצְווֹת,
בִּרְכַּת הַזִּמּוּן וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁבְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
וְאֵילוּ בְרָכוֹת שֶׁמַּאֲרִיכִין בָּהֶן?
בִּרְכּוֹת תַּעֲנִיּוֹת וּבְרָכוֹת שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה,
וּבְרָכוֹת שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
מִבְּרָכוֹת שֶׁאָדָם נִכָּר אִם בּוּר הוּא,
אִם תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא.

פרק א הלכה ז

אֵילוּ בְרָכוֹת שֶׁאֵין חוֹתְמִין בָּהֶן?
הַמְבָרֵךְ עַל הַפֵּרוֹת וְעַל הַמִּצְווֹת,
וּבִרְכַּת הַזִּמּוּן, וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁבְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
רַבִּי יוֹסֵה הַגְּלִילִי הָיָה חוֹתֵם בַּבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁבְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן,
וּמַאֲרִיךְ בָּהּ.

פרק א הלכה ח

אֵילוּ בְרָכוֹת שֶׁשּׁוֹחִין בָּהֶן?
בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה תְּחִלָּה וָסוֹף,
'מוֹדִים' תְּחִלָּה וָסוֹף.
הַשָּׁח עַל כָּל בְּרָכָה,
מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלּא יִשְׁחֶה.

פרק א הלכה ט

אֵילוּ בְרָכוֹת שֶׁפּוֹתְחִין בָּהֶן בְּ"בָרוּךְ"?
כָּל הַבְּרָכוֹת כֻּלָּן פּוֹתְחִין בְּ"בָרוּךְ",
חוּץ מִבְּרָכָה הַסְּמוּכָה לִ"שְׁמַע",
וּבְרָכָה הַסְּמוּכָה לִבְרָכָה אַחֶרֶת,
שֶׁאֵין פּוֹתְחִין בָּהֶן בְּ"בָרוּךְ".
וְאֵין עוֹנִין עִם הַמְבָרֵךְ.
רַבִּי יְהוּדָה הָיָה עוֹנֶה עִם הַמְבָרֵךְ:
"קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יי צְבָאוֹת,
מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ",
וּ"בָּרוּךְ כְּבוֹד יי מִמְּקוֹמוֹ".
כָּל אֵלּוּ הָיָה קוֹרֵא רַבִּי יְהוּדָה עִם הַמְבָרֵךְ.

פרק א הלכה י

מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.
אָמַר רַבִּי לְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:
הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,
וְלֹא זָכִיתִי שֶׁאֶשְׁמַע שֶׁתֵּאָמַר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,
עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים טז,ג)
"לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ",
"יְמֵי חַיֶּיךָ", הַיָּמִים;
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", הַלֵּילוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
"יְמֵי חַיֶּיךָ", הָעוֹלָם הַזֶּה;
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ.
אָמַר לָהֶם בֶּן זוֹמָא:
וְכִי מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ?
וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: (ירמיהו ט"ז, י"ד-ט"ו)
"לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם יי,
וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד:
חַי יי אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם,
כִּי אִם:
חַי יי אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן"!
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא שֶׁתֵּעָקֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם מִמְּקוֹמָהּ,
אֶלָּא שֶׁתְּהֵא יְצִיאַת מִצְרַיִם מוּסָף עַל מַלְכִיּוֹת,
מַלְכִיּוֹת עִקָּר וִיצִיאַת מִצְרַיִם טְפֵלָה.
כַּיּוֹצֵא בוֹ: (בראשית לה, י)
"לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב,
כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ",
לֹא שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם יַעֲקֹב מִמֶּנּוּ,
אֶלָּא שֶׁיְּהֵא יַעֲקֹב מוּסָף עַל יִשְׂרָאֵל,
יִשְׂרָאֵל עִקָּר, וְיַעֲקֹב טְפֵלָה.

פרק א הלכה יא

כַּיּוֹצֵא בוֹ: (ישעיהו מ"ג, י"ח-י"ט)
"אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנָנוּ",
"אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת", אֵלּוּ שֶׁלַּמַּלְכִיּוֹת.
"וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנָנוּ", אֵלּוּ שֶׁלְּמִצְרָיִם.
"הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה, עַתָּה תִצְמָח", זוֹ מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג.
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ,
וּפָגַע בּוֹ זְאֵב, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ,
וְהָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מַעֲשֵׂה הַזְּאֵב.
פָּגַע בּוֹ אֲרִי, וְנִצַּל מִיָּדוֹ.
שָׁכַח מַעֲשֵׂה הַזְּאֵב, וְהָיָה מְסַפֵּר מַעֲשֵׂה הָאֲרִי.
אַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ, וְנִצַּל מִיָּדוֹ.
שָׁכַח מַעֲשֵׂה שְׁנֵיהֶם, וְהָיָה מְסַפֵּר וְהוֹלֵךְ מַעֲשֵׂה הַנָּחָשׁ.
אַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל,
צָרוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת.

פרק א הלכה יב

כַּיּוֹצֵא בָּהֶן: (בראשית יז, ה)
"וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם,
וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם",
כַּתְּחִלָּה הֲרֵי אַתְּ אָב לַאֲרָם,
עַכְשָׁו הֲרֵי אַתְּ אָב לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר:
"כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ."

פרק א הלכה יג

כַּיּוֹצֵא בוֹ: (בראשית יז, טו)
"שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי,
כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ."
כַּתְּחִלָּה, הֲרֵי הִיא שָׂרָי עַל עַמָּהּ.
עַכְשָׁו הֲרֵי הִיא שָׂרָה עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר:
"כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ."

פרק א הלכה יד

אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וְקָרָא אֶת אַבְרָהָם 'אַבְרָם',
אֵינוֹ לִגְנַאי אֶלָּא לְשֶׁבַח;
לִיהוֹשֻׁעַ 'הוֹשֵׁעַ', אֵינוֹ לִגְנַאי אֶלָּא לְשֶׁבַח.
הוּא אַבְרָם עַד שֶׁלּא נִדְבַּר עִמּוֹ,
וְהוּא אַבְרָהָם מִשֶּׁנִּדְבַּר עִמּוֹ.
הוּא הוֹשֵׁעַ עַד שֶׁלּא נִכְנַס לִגְדֻלָּה,
וְהוּא יְהוֹשֻׁעַ מִשֶּׁנִּכְנַס לִגְדֻלָּה.
"מֹשֶׁה מֹשֶׁה", "אַבְרָהָם אַבְרָהָם",
"יַעֲקֹב יַעֲקֹב", "שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל",
כֻּלָּן לְשׁוֹן חִבָּה, לְשׁוֹן זֵרוּז.
הֵן הֵן עַד שֶׁלּא נִדְבַּר עִמָּהֶן,
וְהֵן הֵן מִשֶּׁנִּדְבַּר עִמָּהֶן.
הֵן הֵן עַד שֶׁלּא נִכְנְסוּ לִגְדֻלָּה,
וְהֵן הֵן מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לִגְדֻלָּה.

פרק א הלכה טו

כַּיּוֹצֵא בוֹ: (תהלים עו, ג)
"וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן."
וְכִי מָה רָאָה הַכָּתוּב לְהַחְזִיר לָהּ שֵׁם הָרִאשׁוֹן?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיהו לב, לא)
"כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִּי הָעִיר"
יָכוֹל אַף עַכְשָׁו הֲרֵי הִיא בְּאַף וּבְחֵמָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר: (תהלּים סח, יז)
"הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ"
הֲרֵי הִיא בְּחֶמְדָּה וּבְתַאֲוָה.
מְלַמֵּד שֶׁכִּפֵּר לָהּ חָרְבָּנָהּ.
וּמְנַיִן שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה חוֹזֶרֶת לְתוֹכָהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה הַר?
שֶׁנֶּאֱמַר:
"וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ",
מצינו כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם, קרויה הַר,
הָא אֵין הַשְּׁכִינָה חוֹזֶרֶת לְתוֹכָהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה הַר.
וְאוֹמֵר: (בְּרֵאשִׁית כב,יד)
"וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא יי יִרְאֶה,
אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יי יֵרָאֶה."
וְאוֹמֵר: (תְּהִלִּים קלז,ז)
"זְכֹר יי לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם."
אֵימָתַי?
כְּשֶׁיֵּעָקְרוּ יְסוֹדוֹתֶיהָ מִמֶּנָּה:
"הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ."

תוספתא מסכת ברכות פרק ב

פרק ב הלכה א

הַקּוֹרֵא אֶת "שְׁמַע"
צָרִיךְ לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בֶּ'אֱמֶת וְיַצִּיב'.
רַבִּי אוֹמֵר:
צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ מַלְכוּת.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים:
צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בָּהּ מַכַּת בְּכוֹרִים וּקְרִיעַת יַם סוּף.

פרק ב הלכה ב

הַקּוֹרֵא אֶת "שְׁמַע", צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ.
רַבִּי אַחַאי אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי יְהוּדָה:
אִם כִּוֵּן אֶת לִבּוֹ בַּפֶּרֶק הָרִאשׁוֹן,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִוֵּן לִבּוֹ בַּפֶּרֶק הָאַחֲרוֹן, יָצָא.

פרק ב הלכה ג

הַקּוֹרֵא אֶת "שְׁמַע" לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא.
וְכֵן בַּהַלֵּל, וְכֵן בַּתְּפִלָּה, וְכֵן בַּמְּגִלָּה.

פרק ב הלכה ד

הַקּוֹרֵא אֶת "שְׁמַע" וְטָעָה וְהִשְׁמִיט בָּהּ פָּסוּק אֶחָד,
לֹא יַחְזֹר וְיִקְרָא אוֹתוֹ פָסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
אֶלָּא מַתְחִיל בְּאוֹתוֹ פָסוּק וְגוֹמֵר.
וְכֵן בַּהַלֵּל, וְכֵן בַּמְּגִלָּה, וְכֵן בַּתְּפִלָּה.
נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְצָאָן שֶׁקָּרְאוּ חֶצְיָהּ, וְגָמַר עִמָּהֶן,
לֹא יַחְזֹר וְיִקְרָא מֵרֹאשָׁהּ וְעַד אוֹתוֹ מָקוֹם,
אֶלָּא מַתְחִיל מֵרֹאשָׁהּ וְעַד סוֹף.
וְכֵן בַּהַלֵּל, וְכֵן בַּתְּפִלָּה, וְכֵן בַּמְּגִלָּה.

פרק ב הלכה ה

הַקּוֹרֵא אֶת "שְׁמַע" וְטָעָה,
וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן טָעָה,
יַחְזֹר לְרֹאשָׁהּ.
טָעָה בְאֶמְצַע הַפֶּרֶק,
יַחְזֹר לְרֹאשׁ הַפֶּרֶק.
טָעָה בֵּין 'כְּתִיבָה' רִאשׁוֹנָה לִ'כְתִיבָה' אַחֲרוֹנָה,
יַחְזֹר לִ'כְתִיבָה' רִאשׁוֹנָה.

פרק ב הלכה ו

כּוֹתְבֵי סְפָרִים תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת,
מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע,
וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה.
רַבִּי אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה,
כָּךְ אֵין מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע.
רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁמַּפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע,
כָּךְ מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּרַבִּי צָדוֹק:
כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ בְּיַבְנֶה,
וְהָיוּ עֲסוּקִין בְּצָרְכֵי צִבּוּר,
לֹא הָיוּ מַפְסִיקִין, שֶׁלֹּא לְהַסִּיעַ מִלִּבּוֹ.

פרק ב הלכה ז

הַכַּתָּף, אַף עַל פִּי שֶׁמַּשָּׂאוֹ עַל כְּתֵפוֹ,
הֲרֵי זֶה קוֹרֵא.
אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵק וְטוֹעֵן,
לֹא יִקְרָא, לְפִי שֶׁאֵין לִבּוֹ מְכַוֵּן.
וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, לֹא יִתְפַּלַּל עַד שֶׁיִּפְרֹק.

פרק ב הלכה ח

פּוֹעֲלִים קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן.
וּמִתְפַּלְּלִין בְּרֹאשׁ הַזַּיִת אוֹ בְרֹאשׁ הַתְּאֵנָה,
וּשְׁאָר כָּל הָאִילָן יוֹרְדִין לְמַטָּה וּמִתְפַּלְּלִין.
בַּעַל הַבַּיִת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, יוֹרֵד לְמַטָּה וּמִתְפַּלֵּל.

פרק ב הלכה ט

פּוֹעֲלִין קוֹרִין אֶת "שְׁמַע", וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ,
וְאוֹכְלִין פִּתָּן, וּמְבָרְכִין לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ,
וּמִתְפַּלְּלִין שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֶׁלִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה,
אֲבָל אֵין מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה.

פרק ב הלכה י

הַשּׁוֹשְׁבִינִין וְכָל בְּנֵי חֻפָּה,
פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים,
חַיָּבִין בְּקִרְיַת שְׁמַע.
רַבִּי שִׁילָא אוֹמֵר:
חָתָן פָּטוּר, וְכָל בְּנֵי חֻפָּה חַיָּבִין.

פרק ב הלכה יא

קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְעָמְדוּ בַּשּׁוּרָה,
שׁוּרָה הַפְּנִימִית פְּטוּרָה,
הַחִיצוֹנָה חַיֶּבֶת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם אֵין שָׁם אֶלָּא שׁוּרָה אַחַת,
הָעוֹמְדִים לְשֵׁם כָּבוֹד חַיָּבִין,
לְשֵׁם אֵבֶל פְּטוּרִין.
יָרְדוּ לַהֶסְפֵּד,
הָרוֹאִין אֶת הַפָּנִים פְּטוּרִין,
שֶׁאֵין רוֹאִין אֶת הַפָּנִים חַיָּבִין.
הַסּוֹפֵד וְכָל הָעֲסוּקִין בַּהֶסְפֵּד,
מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה.
מַעֲשֶׂה שֶׁהִפְסִיקוּ רַבּוֹתֵינוּ לְקִרְיַת שְׁמַע וְלִתְפִלָּה.

פרק ב הלכה יב

בַּעַל קֶרִי חוֹלֶה שֶׁנָּתַן עָלָיו תִּשְׁעַת קַבִּין מַיִם,
הֲרֵי זֶה קוֹרֵא,
אֲבָל אֵין מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן,
עַד שֶׁיָּבֹא בְּאַרְבָּעִים סְאָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַרְבָּעִים סְאָה מִכָּל מָקוֹם.
הַזָּבִין וְהַזָּבוֹת וְהַנִּדּוֹת וְהַיּוֹלְדוֹת
מֻתָּרִין לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים,
וְלִשְׁנוֹת בַּמִּשְׁנָה, בַּמִּדְרָשׁ בַּהֲלָכוֹת וּבְאַגָּדוֹת,
וּבַעֲלֵי קְרָיִין אֲסוּרִין בְּכֻלָּן.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֲבָל שׁוֹנֶה הוּא בַּהֲלָכוֹת הָרְגִילוֹת,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַצִּיעַ אֶת הַמִּשְׁנָה.

פרק ב הלכה יג

בַּעַל קֶרִי שֶׁאֵין לוֹ מַיִם לִטְבֹּל,
הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת "שְׁמַע" וְאֵינוֹ מַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
קוֹרֵא אֶת "שְׁמַע" וּמַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו,
וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
פַּעַם אַחַת,
הָיִינוּ יוֹשְׁבִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָה,
וְהָיִינוּ קוֹרִין אֶת "שְׁמַע",
וְלֹא הָיִינוּ מַשְׁמִיעִין לְאָזְנֵינוּ,
מִפְּנֵי קֶסְדּוֹר אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל הַפֶּתַח. <quaestor: חוקר>
אָמְרוּ לוֹ:
אֵין שָׁעַת סַכָּנָה רְאָיָה.

פרק ב הלכה יד

הֲרֵי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּשָּׂדֶה עָרוֹם,
אוֹ שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ,
הֲרֵי זֶה מְכַסֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ וּבְכָל דָּבָר,
וְקוֹרֵא.
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ:
אֵין שְׁבָחוֹ שֶׁלְּאָדָם לִהְיוֹת עוֹמֵד עָרוֹם,
שֶׁכְּשֶׁבָּרָא הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא אָדָם,
לֹא בְרָאוֹ עָרוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (אִיּוֹב לח,ט)
"בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ, וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ."
"בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ", זֶה הַשָּׁפִיר,
"וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ", זֶה שִׁלְיָא.
הֲרֵי שֶׁהָיְתָה מִטְפַּחַת שֶׁלְּבֶגֶד וְשֶׁלָּעוֹר חֲגוּרָה עַל מָתְנָיו,
הֲרֵי זֶה קוֹרֵא.
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,
לֹא יִתְפַּלַּל עַד שֶׁיְּכַסֶּה אֶת לִבּוֹ.

פרק ב הלכה טו

לֹא יַכְנִיס אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ אוֹבוֹ
וְיִקְרָא אֶת "שְׁמַע".
אִם הָיְתָה אֶפִּיקַרְסִית חֲגוּרָה עָלָיו מִבִּפְנִים, <בגד גוף>
הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
שָׁנִים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים בְּטַלֵּית אַחַת,
אֵינָן רַשָּׁאִין לִקְרוֹת אֶת "שְׁמַע",
אֶלָּא זֶה מִתְכַּסֶּה בִלְבוּשׁוֹ וְקוֹרֵא,
וְזֶה מִתְכַּסֶּה בִלְבוּשׁוֹ וְקוֹרֵא.
וְאִם הָיוּ בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים,
הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

פרק ב הלכה טז

קָטָן שֶׁיָּכֹל לוֹכַל כַּזַּיִת דָּגָן,
פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמִמֵּימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת.
אֵין פּוֹרְשִׁין אֶלָּא מִשֶּׁלָּאָדָם
וּמִשֶּׁלַּכְּלָבִים בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לְתוֹכָן עוֹרוֹת.
גְּרָף שֶׁלִּרְעִי וְשֶׁלְּמֵימֵי רַגְלַיִם עִמּוֹ בַּבַּיִת, <סיר לילה>
הֲרֵי זֶה מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְקוֹרֵא.
שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה,
אִם נָתַן לְתוֹכָן מַיִם כָּל שֶׁהֵן, יִקְרָא,
וְאִם לָאו, לֹא יִקְרָא.
רַבִּי זַכַּי אוֹמֵר:
אִם נָתַן לְתוֹכָן רְבִיעִית מַיִם, יִקְרָא,
וְאִם לָאו, לֹא יִקְרָא.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה, לֹא יִקְרָא,
שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה, יִקְרָא.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ כָּל הַבַּיִת כֻּלּוֹ כְעֶשֶׂר אַמּוֹת וּמֻנָּח בְּתוֹכוֹ,
לֹא יִקְרָא עַד שֶׁיְּכַסֶּנּוּ,
אוֹ עַד שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ תַּחַת הַמִּטָּה.

פרק ב הלכה יז

לֹא יִכָּנֵס אָדָם בַּמְּבוֹאוֹת הַמְּטֻנָּפִין וְיִקְרָא אֶת "שְׁמַע",
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ נִכְנַס כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא,
הֲרֵי זֶה מַפְסִיק,
עַד שֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּת כָּל אוֹתוֹ מָקוֹם, וְיִקְרָא.

פרק ב הלכה יח

לֹא יַעֲמֹד אָדָם וְיִתְפַּלֵּל וְהוּא צָרִיךְ לִנְקָבָיו,
שֶׁנֶּאֱמַר: (עָמוֹס ד,יב)
"הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל".

פרק ב הלכה יט

לֹא יַטִּיל אָדָם אֶת הַמַּיִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּתְפַּלֵּל,
אֶלָּא אִם כֵּן יַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת.
הַמֵּטִיל אֶת הַמַּיִם,
לֹא יִתְפַּלַּל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם,
אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת.
יָבְשׁוּ אוֹ נִבְלָעוּ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר.

פרק ב הלכה כ

הַנִּכְנָס לְבֵית הַמֶּרְחָץ,
מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין לְבוּשִׁין,
יֵשׁ שָׁם מִקְרָא וּתְפִלָּה,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאֵלַת שָׁלוֹם.
נוֹתֵן אֶת תְּפִלָּיו,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵץ.
מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין עֲרֻמִּין,
אֵין שָׁם שְׁאֵלַת שָׁלוֹם,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִקְרָא וּתְפִלָּה,
וְחוֹלֵץ תְּפִלָּיו,
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן.
מָקוֹם שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים עֲרֻמִּים וּלְבוּשִׁין,
יֵשׁ שָׁם שְׁאֵלַת שָׁלוֹם,
וְאֵין שָׁם מִקְרָא וּתְפִלָּה,
וְאֵין חוֹלֵץ תְּפִלָּיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְכַתְּחִלָּה.

פרק ב הלכה כא

הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר:
אַל תֵּרָאֶה עָרוֹם, אַל תֵּרָאֶה לָבוּשׁ;
אַל תֵּרָאֶה עוֹמֵד, וְאַל תֵּרָאֶה יוֹשֵׁב;
אַל תֵּרָאֶה צוֹחֵק וְאַל תֵּרָאֶה בּוֹכֶה.
מִשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר: (קֹהֶלֶת ג,ד;ה)
"עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק",
"עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק".

תוספתא מסכת ברכות פרק ג

הלכה א
כַּשֵּׁם שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה קֶבַע לְקִרְיַת שְׁמַע,
כָּךְ נָתְנוּ חֲכָמִים לַתְּפִלָּה.
מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ "תְּפִלַּת הַשַּׁחַר עַד חֲצוֹת"?
שֶׁכֵּן תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר קָרֵב עַד חֲצוֹת.
רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת.
מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ "תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב"?
שֶׁכֵּן תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם קָרֵב עַד הָעֶרֶב.
רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
עַד פְּלַג הַמִּנְחָה.
כַּמָּה הוּא פְּלַג הַמִּנְחָה?
אַחַת עֲשָׂרָה שָׁעָה חָסֵר רְבִיעַ.

הלכה ב

תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע.
רַבִּי לְעָזָר בֶּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
עִם נְעִילַת שְׁעָרִים.
אָמַר רַבִּי לְעָזָר בֶּרַבִּי יוֹסֵי:
אַבָּה הָיָה מִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ עִם נְעִילַת שְׁעָרִים.

הלכה ג
הַמִּתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין,
בֵּין מִשֶּׁקָּרַב תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר,
בֵּין עַד שֶׁלֹּא קָרַב תָּמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר,
יָצָא.

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:

אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו, סִימָן יָפֶה לוֹ,
וְאִם לָאו, סִימָן רַע לוֹ.
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁרוּחַ הַבִּרְיוֹת נוֹחָה מִמֶּנּוּ,
רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה מִמֶּנּוּ.
כָּל שֶׁאֵין רוּחַ הַבִּרְיוֹת נוֹחָה מִמֶּנּוּ,
אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה מִמֶּנּוּ.
כָּל שֶׁרוּחַ עַצְמוֹ נוֹחָה בְּשֶׁלּוֹ, סִימָן יָפֶה לוֹ.
אֵין רוּחַ עַצְמוֹ נוֹחָה בְּשֶׁלּוֹ, סִימָן רַע לוֹ.

הלכה ד
בֶּן עַזַּי אוֹמֵר:
כָּל שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתּוֹ מִפְּנֵי חָכְמָתוֹ, סִימָן יָפֶה לוֹ.
נִטְרְפָה חָכְמָתוֹ מִפְּנֵי דַעְתּוֹ, סִימָן רַע לוֹ.
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁלָּקָה בְּגוּפוֹ מִפְּנֵי חָכְמָתוֹ, סִימָן יָפֶה לוֹ.
חָכְמָתוֹ מִפְּנֵי גּוּפוֹ, סִימָן רַע לוֹ.
הַמִּתְפַּלֵּל, צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
סִימָן לַתְּפִלָּה: (תְּהִלִּים י,יז)
"תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ".

הלכה ה
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
כְּשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָה מִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר,
הָיָה מְקַצֵּר בִּפְנֵי כֻּלָּם,
וּכְשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ,
אָדָם מַנִּיחוֹ בְּזָוִית זוֹ וּמוֹצְאוֹ בְּזָוִית אַחֶרֶת,
מִפְּנֵי הַכְרָעוֹת וְהַשְׁתַּחֲוָיוֹת.

הלכה ו

יָכוֹל יְהֵא מִתְפַּלֵּל וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ?
פֵּרַשׁ בְּדָנִיֵּאל: (דָּנִיֵּאל ו,יא)
"וְזִמְנִין תְּלָתָה בְיוֹמָא,
הוּא בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי וּמְצַלֵּא וּמוֹדֵא קֳדָם אֱלָהֵהּ".
יָכוֹל כְּשֶׁבָּא לַגּוֹלָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר:
"כָּל קֳבֵל דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָה."
יָכוֹל יְהֵא מַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ?
פֵּרַשׁ בְּחַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוּאֵל א א,יג)
"וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ".
יָכוֹל יְהֵא כּוֹלְלָן כֻּלָּן בְּבָת אַחַת?
פֵּרַשׁ בְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: (תְּהִלִּים נה,יח)
"עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה",
"עֶרֶב", זוֹ תְּפִלַּת עַרְבִית;
"בֹּקֶר", זוֹ תְּפִלַּת שַׁחְרִית;
"וְצָהֳרַיִם", זוֹ תְּפִלַּת מִנְחָה.
יָכוֹל יְהֵא שׁוֹאֵל צְרָכָיו וּמִסְתַּלֵּק?
פֵּרַשׁ בִּשְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: (מְלָכִים א ח,כח)
"לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה
אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ הַיּוֹם."
"הָרִנָּה", זוֹ רִנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תְּהִלִּים לג,א)
"רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיי, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה",
"תְּפִלָּה", זוֹ בַּקָּשָׁה.
אֵין אוֹמֵר דְּבָרִים אַחֵר 'אֱמֶת וְיַצִּיב',
אֲבָל אוֹמֵר דְּבָרִים אַחֵר תְּפִלָּה,
אֲפִלּוּ כְּסֵדֶר וִדּוּי שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

הלכה ז

הָיָה מְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְלִסְטִין,
מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה.
אֵי זֶה הוּא תְּפִלָּה קְצָרָה?
רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר:
יֵעָשֶׁה רְצוֹנָךְ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל,
וְתֵן נַחַת רוּחַ לִירֵאֶיךָ,
וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה,
בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
שְׁמַע לִתְפִלַּת עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל,
וַעֲשֵׂה מְהֵרָה בַּקָּשָׁתָן!
בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
שְׁמַע קוֹל צַעֲקַת עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל,
וַעֲשֵׂה מְהֵרָה בַּקָּשָׁתָם.
בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים:
צָרְכֵי עַמָּךְ מְרֻבִּים וְדַעְתָּן קְצָרָה;
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יי אֱלֹהֵינוּ,
שֶׁתִּתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו,
וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ.
בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
אָמַר רַבִּי לְעָזָר בֶּרַבִּי צָדוֹק:
אַבָּא הָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת:
וּמֵאַהֲבָתָךְ יי אֱלֹהֵינוּ שֶׁאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ,
וּמֵחֶמְלָתָךְ מַלְכֵּנוּ שֶׁחָמַלְתָּ עַל בְּנֵי בְרִיתָךְ,
נָתַתָּ לָנוּ, יי אֱלֹהֵינוּ,
אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה בְּאַהֲבָה.
עַל הַכּוֹס הוּא אוֹמֵר:
"אֲשֶׁר קִדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת",
וְאֵינוֹ חוֹתֵם.

הלכה ח
כְּבוֹד יוֹם וּכְבוֹד לַיְלָה,
כְּבוֹד יוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד לַיְלָה.
אִם אֵין לוֹ אֶלָּא כוֹס אֶחָד,
קְדֻשַּׁת הַיּוֹם קוֹדֶמֶת לִכְבוֹד הַיּוֹם וְלִכְבוֹד הַלַּיְלָה.
לֵילֵי שַׁבָּתוֹת וְלֵילֵי יָמִים טוֹבִים,
יֵשׁ בָּהֶן קְדֻשַּׁת הַיּוֹם עַל הַכּוֹס,
וְיֵשׁ בָּהֶן קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד,
יֵשׁ בָּהֶן קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן,
וְאֵין בָּהֶן קְדֻשַּׁת הַיּוֹם עַל הַכּוֹס.

הלכה ט
לֹא הִזְכִּיר 'גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים' בִּ'תְחִיַּת הַמֵּתִים',
וְלֹא שָׁאַל אֶת הַגְּשָׁמִים בְּ'בִרְכַּת הַשָּׁנִים',
מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
לֹא אָמַר הַבְדָּלָה בְּ'חוֹנֵן הַדַּעַת',
אומרה עַל הַכּוֹס.
אִם לֹא אָמַר, מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אַף מִי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּרִית בְּ'בִרְכַּת הָאָרֶץ',
מַחְזִירִין אוֹתוֹ.

הלכה י
כָּל שֶׁאֵין בּוֹ מוּסָף,
כְּגוֹן חֲנֻכָּה וּפוּרִים בַּשַּׁחְרִית וּבַמִּנְחָה,
מִתְפַּלֵּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאוֹמֵר מֵעֵין הַמּוֹרָע.
אִם לֹא אָמַר, אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
וְכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּסָף,
כְּגוֹן רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד בַּשַּׁחְרִית וּבַמִּנְחָה,
מִתְפַּלֵּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאוֹמֵר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בָּ'עֲבוֹדָה'.
רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר:
בַּ'הוֹדָיָה'.
אִם לֹא אָמַר,
מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
וּבַמּוּסָפִין, מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע,
וְאוֹמֵר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע.

הלכה יא
שַׁבָּת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּבְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד,
בַּשַּׁחְרִית וּבַמִּנְחָה, מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע,
וְאוֹמֵר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בָּ'עֲבוֹדָה'.
רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר:
בַּ'הוֹדָיָה'.
אִם לֹא אָמַר, מַחְזִירִין אוֹתוֹ.
וּבַמּוּסָפִין, מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע,
וְאוֹמֵר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע.

הלכה יב
בַּשַּׁבָּת וּבְיוֹם טוֹב וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים,
מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע וְאוֹמֵר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל
וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמְרִים:
כָּל זְמַן שֶׁזָּקוּק לְשֶׁבַע,
אוֹמֵר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע.

הלכה יג
יוֹם טוֹב שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מִתְפַּלֵּל עֶשֶׂר.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מִתְפַּלֵּל תֵּשַׁע.
יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה,
וְאוֹמֵר שֶׁלַּשַּׁבָּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
וְשֶׁלְּיוֹם טוֹב בִּפְנֵי עַצְמוֹ,
וּמַתְחִיל בְּשֶׁלַּשַּׁבָּת.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע,
וּמַתְחִיל בְּשֶׁלַּשַּׁבָּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁלַּשַּׁבָּת,
וְאוֹמֵר קְדֻשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע.
רַבִּי אוֹמֵר:
אַף חוֹתֵם בָּהּ:
"בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים".

הלכה יד
סוֹמֶה וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן אֶת הָרוּחוֹת,
מְכַוְּנִין אֶת לִבָּם כְּנֶגֶד אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּמִתְפַּלְּלִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: (מְלָכִים א ח,מד)
"וְהִתְפַּלְלוּ אֶל יי דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ,
וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ".

הלכה טו
הָעוֹמְדִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ
מְכַוְּנִין אֶת לִבָּם כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
שֶׁנֶּאֱמַר: (מְלָכִים א ח,מח)
"וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם".
הָעוֹמְדִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מְכַוְּנִין אֶת לִבָּם כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם וּמִתְפַּלְּלִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: (מְלָכִים א ח,מד)
"וְהִתְפַּלְלוּ אֶל יי דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ".

הלכה טז
הָעוֹמְדִים בִּירוּשָׁלַיִם
מְכַוְּנִין אֶת לִבָּם כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (מְלָכִים א ח,מב)
"וְהִתְפַּלֵּל אֶל הַבַּיִת הַזֶּה".
הָעוֹמְדִים בַּמִּקְדָּשׁ
מְכַוְּנִין אֶת לִבָּם כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִתְפַּלְּלִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: (מְלָכִים א ח,ל)
"יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה".
נִמְצְאוּ עוֹמְדִין בַּצָּפוֹן, פְּנֵיהֶם לַדָּרוֹם;
בַּדָּרוֹם, פְּנֵיהֶם לַצָּפוֹן;
בַּמִּזְרָח, פְּנֵיהֶם לַמַּעֲרָב;
בַּמַּעֲרָב, פְּנֵיהֶם לַמִּזְרָח.
נִמְצְאוּ כָל יִשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין לְמָקוֹם אֶחָד.

הלכה יז
לֹא יַעֲמֹד אָדָם
לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה, וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסֵל וְכִסֵּא,
וְלֹא עַל גַּבֵּי מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיִתְפַּלֵּל,
שֶׁאֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תְּהִלִּים קל,א)
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי
וְאִם הָיָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, מֻתָּר.

הלכה יח
הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר,
אִם יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיֶּאֱחֹז הַחֲמוֹר,
יֵרֵד לְמַטָּה וְיִתְפַּלֵּל.
וְאִם לָאו, מִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹמוֹ.
רַבִּי אוֹמֵר:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מִתְפַּלֵּל בִּמְקוֹמוֹ,
וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ מְכֻוָּן.

הלכה יט
הָיָה מַשְׁכִּים לָצֵאת לַדֶּרֶךְ,
הֲרֵי זֶה נוֹטֵל שׁוֹפָר וְתוֹקֵעַ,
לוּלָב וּמְנַעֲנֵעַ,
מְגִלָּה וְקוֹרֵא בָהּ.
וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קִרְיַת שְׁמַע, קוֹרֵא.
הָיָה מַשְׁכִּים לֵישֵׁב בַּקָּרוֹן אוֹ בַסְּפִינָה,
הֲרֵי זֶה מִתְפַּלֵּל.
לִכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קִרְיַת שְׁמַע, קוֹרֵא.

הלכה כ
הָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בִּסְטְרָטְיָה וּבִפְּלָטֵיָה, <ברחוב ובשדרה>
הֲרֵי זֶה עוֹבֵר פְּנֵי חֲמוֹר, פְּנֵי חַמָּר, פְּנֵי קַדָּר,
וְאֵין מַפְסִיק.
אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא
שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל וּנְשָׁכוֹ עָרוֹד וְלֹא הִפְסִיק.
הָלְכוּ תַּלְמִידָיו וּמְצָאוּהוּ מֵת עַל פִּי חוֹרוֹ.
אָמְרוּ:
אַי לוֹ לְאָדָם שֶׁנְּשָׁכוֹ עָרוֹד,
אַי לוֹ לְעָרוֹד שֶׁנְּשָׁכוֹ לְבֶן דּוֹסָא.

הלכה כא
אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל,
לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק,
וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ,
אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁלְּחָכְמָה.
וְכֵן לֹא יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ,
לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק,
וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ,
אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבָרִים שֶׁלְּחָכְמָה,
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים,
שֶׁסִּיְּמוּ דִבְרֵיהֶם בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וְתַנְחוּמִין.

הלכה כב
הַכּוֹתֵב אֶת הַשֵּׁם, אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ,
לֹא יְשִׁיבֶנּוּ.
הָיָה כּוֹתֵב חֲמִשָּׁה, שִׁשָּׁה שֵׁמוֹת,
כֵּיוָן שֶׁגָּמַר אֶחָד מֵהֶן,
מֵשִׁיב שְׁאֵלַת שָׁלוֹם.

הלכה כג
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר בִּרְכַּת אֲבֵלִים שָׁלֹשׁ, אוֹמֵר שָׁלֹשׁ;
שְׁתַּיִם, אוֹמֵר שְׁתַּיִם;
אַחַת, אוֹמֵר אַחַת.

הלכה כד
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר בִּרְכַּת אֲבֵלִים שָׁלֹשׁ,
כּוֹלֵל אֶת הָרִאשׁוֹנָה בִּ'תְחִיַּת הַמֵּתִים',
וְחוֹתֵם בָּהּ "מְחַיֶּה הַמֵּתִים";
שְׁנִיָּה, בְּתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים,
וְחוֹתֵם בָּהּ "מְנַחֵם עַמּוֹ בְּעִירוֹ".
שְׁלִישִׁית, בִּ'גְמִילוּת חֲסָדִים',
וְאֵינוֹ חוֹתֵם.
הַמַּפְטִיר בְּבֵית הָעוֹלָמִים,
אֵינוֹ חוֹתֵם.

הלכה כה
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה בְרָכוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים,
כְּנֶגֶד שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת שבהבו לָהּ' בְּנֵי אלים
כּוֹלֵל שֶׁלַּמִּינִים בְּשֶׁלַּפְּרוּשִׁין,
וְשֶׁל גֵּרִים בְּשֶׁלַּזְּקֵנִים,
וְשֶׁלְּדָוִד בְּ'בוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם'.
אִם אָמַר אֵלּוּ לְעַצְמָן וְאֵלּוּ לְעַצְמָן, יָצָא.

הלכה כו
עוֹנִין "אָמֵן" אַחֵר יִשְׂרָאֵל הַמְבָרֵךְ,
וְאֵין עוֹנִין "אָמֵן" אַחֵר כּוּתִי הַמְבָרֵךְ,
עַד שֶׁיִּשְׁמַע אֶת כָּל הַבְּרָכָה.

תוספתא מסכת ברכות פרק ד

הלכה א
לֹא יִטְעֹם אָדָם כְּלוּם עַד שֶׁיְּבָרֵךְ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (תְּהִלִּים כד,א)
"לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ".
הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְרָכָה, מָעַל,
עַד שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ כָּל הַמִּצְווֹת.
לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ אָדָם בְּפָנָיו, בּיָדָיו וּבְרַגְלָיו,
אֶלָּא לִכְבוֹד קוֹנֵהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (מִשְׁלֵי טז,ד)
"כֹּל פָּעַל יי לַמַּעֲנֵהוּ".

הלכה ב
דְּבַשׁ תְּמָרִים, וְיֵין תַּפּוּחִין,
וְחֹמֶץ סִפְוָנִיּוֹת, <סִתְוָנִיּוֹת: ענבים ותאנים מאוחרים>
מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין עַל הַמּוּרְיָס.

הלכה ג

יַיִן חַי, מְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ",
וְנוֹטְלִין הֵימֶנּוּ לַיָּדַיִם.
וְאִם נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם,
מְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן",
וְאֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם.
דִּבְרֵי רַבִּי לִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,
מְבָרְכִין עָלָיו "בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן",
וְאֵין נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לַיָּדַיִם.

הלכה ד
הֵבִיאוּ לְפָנָיו מִינֵי תְּרָגֵימָה, <trágema: כִּסָּנִין, קליות ופירות יבשים>
מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בּוֹרֵא מִינֵי כִּסָּנִין.
עַל הַזְּרָעִים אוֹמֵר "בּוֹרֵא מִינֵי זְרָעִים",
וְעַל הַדְּשָׁאִים אוֹמֵר "בּוֹרֵא מִינֵי דְּשָׁאִים",
וְעַל יְרָקוֹת אוֹמֵר "בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה".
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ מַצְמִיחַ אֲדָמָה בִּדְבָרוֹ".
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ רָאָה אֶת הַפַּת וְאָמַר:
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּרָא אֶת הַפַּת זוֹ, כַּמָּה הִיא נָאָה!"
זוֹ בִּרְכָתָהּ.

הלכה ה
רָאָה אֶת הַתְּאֵנִים וְאָמַר:
"בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא אֶת הַתְּאֵנִים הַלָּלוּ, כַּמָּה נָאִין הֵן!",
זוֹ בִּרְכָתָן.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
כָּל הַמְּשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בַּבְּרָכָה,
לֹא יָצָא.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מִבִּרְיָתוֹ וְשִׁנָּה בִּרְכָתוֹ,
יָצָא.

הלכה ו

הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטִּין,
מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן "בּוֹרֵא מִינֵי זְרָעִים".
אֲפָאָן, בִּשְּׁלָן,
אִם הָיוּ פְּרוּסוֹת קַיָּמוֹת,
מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ",
וּמְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת;
אֵין הַפְּרוּסוֹת קַיָּמוֹת,
מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת",
וּמְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן בְּרָכָה אַחַת.

הלכה ז
הַכּוֹסֵס אֶת הָאֹרֶז,
מְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה".
אֲפָאָן, בִּשְּׁלָן,
אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּמוֹת,
מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת",
וְאֵין מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן כְּלוּם.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ",
מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת.

הלכה ח

כֵּיצַד סֵדֶר סְעוֹדָה?
אוֹרְחִין נִכְנָסִין,
וְיוֹשְׁבִין עַל סַפְסֵלִים וְעַל גַּבֵּי קָתֶדְרָאוֹת,
עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ.
עַד שֶׁנִּכְנְסוּ כֻלָּן, וְנָטְלוּ וְנָתְנוּ לָהֶם לַיָּדַיִם,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת.
מָזְגוּ לָהֶם אֶת הַכּוֹס,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ.
הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם פַּרְפְּרָאוֹת,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ.
עָלוּ וְהֵסַבּוּ, וְנָתְנוּ לָהֶם לַיָּדַיִם,
אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל יָדוֹ אַחַת,
נוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו.
מָזְגוּ לָהֶם אֶת הַכּוֹס,
אַף עַל פִּי שֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹן,
מְבָרֵךְ עַל הַשֵּׁנִי.
הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם פַּרְפְּרָאוֹת,
אַף עַל פִּי שֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה,
מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁנִיָּה, וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן.
הַבָּא אַחַר שָׁלֹשׁ פַּרְפְּרָאוֹת,
אֵין לוֹ רְשׁוּת לִכָּנֵס.

הלכה ט
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
זֶה מִנְהָג גָּדוֹל הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם:
פּוֹרְסִין מִטְפַּחַת עַל גַּבֵּי הַפֶּתַח.
כָּל זְמַן שֶׁהַמִּטְפַּחַת פְּרוּסָה, אוֹרְחִין נִכְנָסִין;
נִסְתַּלְּקָה מִטְפַּחַת, אֵין רְשׁוּת לָאוֹרְחִין לִכָּנֵס.

הלכה י
וְעוֹד מִנְהָג אַחֵר הָיָה בִּירוּשָׁלַיִם:
מוֹסְרִין סְעוֹדָה לְטַבָּח.
אִם נִתְקַלְקַל דָּבָר בַּסְּעוֹדָה,
עוֹנָשִׁין אֶת הַטַּבָּח,
הַכֹּל לְפִי כְבוֹד הָאוֹרְחִין,
וְהַכֹּל לְפִי כְבוֹד בַּעַל הַבַּיִת.

הלכה יא
הֲלָכָה בַּסְּעוֹדָה:
הַיּוֹצֵא לָסוּךְ אֶת רַגְלָיו,
נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת;
לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְהִפְלִיג, <הסיח דעתו>
נוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו.
הֵיכָן הוּא נוֹטֵל?
בָּא וְיוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְנוֹטֵל,
וְהַטָּפִיחַ מְחַזֵּר עַל כָּל הָאוֹרְחִין. <צנצנת>

הלכה יב
שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא:
מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ:
"בָּא לָהֶן יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ"?
אָמַר לָהֶם:
לְפִי שֶׁאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי.

הלכה יג
הֵבִיאוּ לְפָנָיו אֹרֶז וְיַיִן,
מְבָרֵךְ עַל הָאֹרֶז, וּפוֹטֵר אֶת הַיַּיִן.
צְנוֹן וְנוֹבְלוֹת, <זיתים או פירות בשלים ביותר>
מְבָרֵךְ עַל הַצְּנוֹן, וּפוֹטֵר אֶת הַנּוֹבְלוֹת.

הלכה יד
מָלִיחַ וּפְרוּסָה, <מלוחים>
מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ, וּפוֹטֵר אֶת הַפְּרוּסָה.
רַבִּי חֲנִינָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
מָלִיחַ הַבָּא בַּתְּחִלָּה לִפְנֵי הַמָּזוֹן,
וּפַת הַבָּאָה עִם הַמָּלִיחַ לְאַחַר הַמָּזוֹן,
טְעוּנָה בְּרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
פְּרוּסוֹת, סִימָן גָּדוֹל לָאוֹרְחִין:
כָּל זְמַן שֶׁאוֹרְחִין רוֹאִין אֶת הַפְּרוּסוֹת,
יוֹדְעִין שֶׁדָּבָר אַחֵר בָּא אַחֲרֵיהֶן;
כִּכָּר שָׁלֵם, דָּגָה וְקִטְנִית,
יוֹדְעִין שֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר בָּא אַחֲרֵיהֶן.

הלכה טו
מְבָרְכִין עַל הַדָּגָן שֶׁהוּא מִן הַמֻּבְחָר.
כֵּיצַד?
שְׁלֵמָה שֶׁלַּגְּלוֹסְקִין, <kollíkios: עוגה אפויה מקמח חִטִּים לבנה מאוד>
וּשְׁלֵמָה שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת,
מְבָרֵךְ עַל שְׁלֵמָה שֶׁלַּגְּלוֹסְקִין.
פְּרוּסָה שֶׁלַּגְּלוֹסְקִין וּשְׁלֵמָה שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת,
מְבָרֵךְ עַל שְׁלֵמָה שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת.
פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין,
מְבָרֵךְ עַל שֶׁלַּחִטִּין.
פְּרוּסָה שֶׁלַּחִטִּין וּשְׁלֵמָה שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין,
מְבָרֵךְ עַל פְּרוּסָה שֶׁלַּחִטִּין.
פַּת שְׂעוֹרִין וּפַת כֻּסְּמִין,
מְבָרֵךְ עַל שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין.
וַהֲלֹא כֻּסְּמִין יָפִין מִן הַשְּׂעוֹרִין?
אֶלָּא שֶׁהַשְּׂעוֹרִין מִמִּין שִׁבְעָה,
וְכֻסְּמִין אֵינָן מִמִּין שִׁבְעָה.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה וּמִמִּין דָּגָן,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בְּרָכָה אַחַת.

מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּירִיחוֹ.

הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם כּוֹתָבוֹת וְאָכָלוּ.
קָפַץ רַבִּי עֲקִיבָה, בֵּרַךְ אַחֲרֵיהֶן אַחַת.
אָמַר לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
עֲקִיבָה!
לָמָּה אַתָּה מַכְנִיס רֹאשָׁךְ לְבֵין הַמַּחְלְקוֹת?
אָמַר לוֹ:
לִמַּדְתָּנוּ, (שְׁמוֹת כג,ב) "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת".
אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כָּךְ, וַחֲבֵרֶיךָ אוֹמְרִים כָּךְ,
הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמְּרֻבִּין.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ:
כָּל שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה וְלֹא מִמִּין דָּגָן,
אוֹ דָּגָן וְלֹא עֲשָׂאוֹ פַת,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת,
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בְּרָכָה אַחַת.
וְכָל שֶׁאֵינוֹ לֹא מִמִּין שִׁבְעָה וְלֹא מִמִּין דָּגָן,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
מְבָרֵךְ אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחַת,
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
וְלֹא כְלוּם.

הלכה טז
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי טַרְפוֹן,
שֶׁהָיָה מֵסֵב בְּצִלּוֹ שֶׁלַּשּׁוֹבָךְ בַּמִּנְחָה בַּשַּׁבָּת.
הֵבִיאוּ לְפָנָיו דְּלִי שֶׁלְּצוֹנִין.
אָמַר לָהֶם לְתַלְמִידָיו:
הַשּׁוֹתֶה מַיִם לְצִמְאוֹ, מָה מְבָרֵךְ?
אָמְרוּ לוֹ:
יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ!
אָמַר לָהֶם:
"בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וְחֶסְרוֹנָן".
אָמַר לָהֶם:
אֶשָּׁאֵל? <ביקש רשות, מפני כבוד הרבים (ליברמן)>
אָמְרוּ לוֹ:
יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ!
אָמַר לָהֶם:
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (בְּרֵאשִׁית לז,כה)
"וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם, וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ,
וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד,
וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט,
הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה."
וַהֲלֹא אֵין דַּרְכָּן שֶׁלָּעַרְבִיִּים לִהְיוֹת נוֹשְׂאִין
אֶלָּא עוֹרוֹת וְרֵיחַ רַע וְעִטְרָן?
אֶלָּא שֶׁנָּתְנוּ אוֹתוֹ צַדִּיק בֵּין דְּבָרִים חֲבִיבִין.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר?
וּמָה, אִם בְּשָׁעַת כַּעְסָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים,
מְרַחֲמִין עֲלֵיהֶם,
בְּשָׁעַת הָרַחֲמִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

הלכה יז
כַּיּוֹצֵא בוֹ: (וַיִּקְרָא י,ה)
"וַיִּקְרְבוּ וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה",
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר?
וּמָה, אִם בְּשָׁעַת כַּעְסָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים כָּךְ,
בְּשָׁעַת הָרַחֲמִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
כַּיּוֹצֵא בוֹ: (מְלָכִים א יג,כז)
"לֹא אָכַל הָאַרְיֵה אֶת הַנְּבֵלָה,
וְלֹא שָׁבַר אֶת הַחֲמוֹר".
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר?
וּמָה, אִם בְּשָׁעַת כַּעְסָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים,
מְרַחֲמִין עֲלֵיהֶם,
בְּשָׁעַת הָרַחֲמִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
אָמַר לָהֶם:
אֶשְׁאַל.
אָמְרוּ לוֹ:
יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ!
אָמַר לָהֶם:
מִפְּנֵי מָה זָכָה יְהוּדָה לַמַּלְכוּת?
מִפְּנֵי שֶׁהוֹדָה בְתָמָר.

הלכה יח

מַעֲשֶׂה בְּאַרְבָּעָה זְקֵנִים,
שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּבֵית שַׁעַר שֶׁלְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָה, וַחֲנַנְיָה בֶן חֲכִינַאי,
וְשִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי, וְשִׁמְעוֹן הַתֵּימָנִי.
וְהָיוּ עֲסוּקִין בְּמַה שֶּׁשָּׁנָה לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָה:
מִפְּנֵי מָה זָכָה יְהוּדָה לַמַּלְכוּת?
מִפְּנֵי שֶׁהוֹדָה בְתָמָר.
הוֹסִיפוּ הֵן מֵעַצְמָן: (אִיּוֹב טו,יח-יט)
"אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ, וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם.
לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ, וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם".
אָמַר לָהֶם:
וְכִי נוֹתְנִין שָׂכָר עַל הָעֲבֵרוֹת?
אֶלָּא מִפְּנֵי מָה זָכָה יְהוּדָה לַמַּלְכוּת?
מִפְּנֵי שֶׁהִצִּיל אֶת אָחִיו מִן הַמִּיתָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (בְּרֵאשִׁית לז,כו)
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו:
מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ?"
אָמַר לָהֶם:
דַּיָּהּ לַהַצָּלָה שֶׁתְּכַפֵּר עַל הַמְּכִירָה!
אֶלָּא מִפְּנֵי מָה זָכָה יְהוּדָה לַמַּלְכוּת?
אָמְרוּ לוֹ:
מִפְּנֵי הָעֲנָוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בְּרֵאשִׁית מד,לג)
"וְעַתָּה יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר,
עֶבֶד לַאדֹנִי, וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו".
אַף שָׁאוּל לֹא זָכָה לַמַּלְכוּת אֶלָּא מִפְּנֵי הָעֲנָוָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוּאֵל א ט,ה)
"פֶּן יֶחְדַּל אָבִי מִן הָאֲתֹנוֹת, וְדָאַג לָנוּ".
שָׁקַל עַבְדּוֹ בוֹ.
אֲבָל שְׁמוּאֵל לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא: (שְׁמוּאֵל א י,ב)
"וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת,
וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר: מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי?"
כְּשֶׁהוּא בּוֹרֵחַ מִן הַסְּרָרָה,
מַהוּ אוֹמֵר? (שְׁמוּאֵל א י,כב)
"וַיִּשְׁאֲלוּ עוֹד בַּיי: הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ?
וַיֹּאמֶר יי: הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים."
אָמַר לָהֶם:
וַהֲלֹא עָרֵב הוּא,
וְסוֹפוֹ שֶׁלֶּעָרֵב לָצֵאת יְדֵי עַרְבוּתוֹ?
אֶלָּא מִפְּנֵי מָה זָכָה יְהוּדָה לַמַּלְכוּת?
אָמְרוּ לוֹ:
יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ!
אָמַר לָהֶם:
מִפְּנֵי שֶׁקִּדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם.
כְּשֶׁבָּאוּ שְׁבָטִים וְעָמְדוּ עַל הַיָּם,
זֶה אוֹמֵר "אֲנִי אֵרֵד", וְזֶה אוֹמֵר "אֲנִי אֵרֵד".
קָפַץ שִׁבְטוֹ שֶׁלִּיהוּדָה וְיָרַד תְּחִלָּה,
וְקִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם עַל הַיָּם.
וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: (תְּהִלִּים סט,ב-ג;טז)
"הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ.
טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד,
בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי."
"אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם,
וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה."
וְאוֹמֵר: (תְּהִלִּים קיד,ב)
"הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו."
יְהוּדָה קִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁלַּקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם,
לְפִיכָךְ "יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו".

הלכה יט
עָקְרוּ לְהָבִיא אֶת הַכַּלָּה,
הִנִּיחוּ שָׁם אֲפִלּוּ זָקֵן, אֲפִלּוּ חוֹלֶה,
אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ לְמַפְרֵעַ,
וּכְשֶׁהֵן חוֹזְרִין, אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ כַּתְּחִלָּה.
לֹא הִנִּיחוּ שָׁם זָקֵן אוֹ חוֹלֶה,
צְרִיכִין לְבָרֵךְ לְמַפְרֵעַ,
וּכְשֶׁהֵן חוֹזְרִין, צְרִיכִין לְבָרֵךְ כַּתְּחִלָּה.

הלכה כ
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מֵסֵב וְאוֹכֵל,
קְרָאוֹ חֲבֵרוֹ לְדַבֵּר עִמּוֹ,
אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ לְמַפְרֵעַ,
וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר, אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ כַּתְּחִלָּה.
הִפְלִיג, <הסיח דעתו בשיחה ארוכה>
צָרִיךְ לְבָרֵךְ לְמַפְרֵעַ,
וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר, צָרִיךְ לְבָרֵךְ כַּתְּחִלָּה.

הלכה כא
פּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹדְרִין בַּתְּאֵנִים,
וְגוֹדְרִין בַּתְּמָרִים, וּמוֹסְקִין בַּזֵּיתִים,
אַף עַל פִּי שֶׁמַּפְסִיקִין וְאוֹכְלִין וּמַפְסִיקִין וְאוֹכְלִין,
אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ לְמַפְרֵעַ,
וּכְשֶׁהֵן חוֹזְרִין, אֵין צְרִיכִין לְבָרֵךְ כַּתְּחִלָּה.
הִפְלִיגוּ,
צְרִיכִין לְבָרֵךְ לְמַפְרֵעַ,
וּכְשֶׁהֵן חוֹזְרִין, צְרִיכִין לְבָרֵךְ כַּתְּחִלָּה.

תוספתא מסכת ברכות פרק ה

הלכה א

לֹא יֹאכַל אָדָם בָּעֶרֶב שַׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה,
כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא תַאֲוָה,
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ עַד שָׁעָה שֶׁתֶּחְשַׁךְ.

הלכה ב
מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵה,
שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בְּעַכּוֹ, וְקָדַשׁ עֲלֵיהֶן הַיּוֹם.
אָמַר לוֹ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְרַבִּי יוֹסֵי:
בֶּרַבִּי! רְצוֹנָךְ נַפְסִיק לַשַּׁבָּת?
אָמַר לוֹ:
בְּכָל יוֹם אַתָּה מְחַבֵּב דְּבָרַי בִּפְנֵי יְהוּדָה,
וְעַכְשָׁו אַתָּה מְחַבֵּב דִּבְרֵי יְהוּדָה בְּפָנַי!
(אֶסְתֵּר ז,ח) "הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת"!
אָמַר לוֹ:
אִם כֵּן לֹא נַפְסִיק, שֶׁמָּא תִּקָּבַע הֲלָכָה לַדּוֹרוֹת?
אָמְרוּ:
לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁקָּבְעוּ הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.

הלכה ג
אוֹרְחִין שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת,
וְקָדַשׁ עֲלֵיהֶן הַיּוֹם,
וְעָקְרוּ עִם חֲשֵׁכָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ,
חָזְרוּ וּמָזְגוּ לָהֶם אֶת הַכּוֹס,
אוֹמְרִין עָלָיו קְדֻשַּׁת הַיּוֹם.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ עַד שָׁעָה שֶׁתֶּחְשַׁךְ.

הלכה ד
מָזְגוּ לוֹ כּוֹס רִאשׁוֹן,
מְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.
מַזְכִּיר שֶׁלַּשַּׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן,
וְהַשֵּׁנִי, אוֹמֵר עָלָיו קְדֻשַּׁת הַיּוֹם.

הלכה ה
כֵּיצַד סֵדֶר הֶסֵּב?
בִּזְמַן שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִטּוֹת,
גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשָׁהּ שֶׁלָּרִאשׁוֹנָה,
שֵׁנִי לוֹ, לְמַטָּה מִמֶּנּוּ.
בִּזְמַן שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ מִטּוֹת,
גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשָׁהּ שֶׁלָּאֶמְצָעִית,
שֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ,
שְׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה מִמֶּנּוּ.
כָּךְ הָיוּ מַסְדִּירִין וְהוֹלְכִין.

הלכה ו
סֵדֶר נְטִילַת יָדַיִם כֵּיצַד?
עַד חֲמִשָּׁה, מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל;
מֵחֲמִשָּׁה וְאֵילָךְ, מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן.
סֵדֶר מְזִיגַת הַכּוֹס כֵּיצַד?
בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן, מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל;
לְאַחַר הַמָּזוֹן, מַתְחִילִין מִן הַמְבָרֵךְ.
רָצָה לַחְלֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ, אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ,
הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

הלכה ז
שְׁנַיִם מַמְתִּינִין זֶה לַזֶּה בַקְּעָרָה,
שְׁלֹשָׁה אֵין מַמְתִּינִין.
הַמְבָרֵךְ פּוֹשֵׁט רִאשׁוֹן.
רָצָה לַחְלֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ, אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ,
הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

הלכה ח
לֹא יִשֹּׁךְ אָדָם מִן הַפְּרוּסָה וְיַחְזִירֶנָּה לַקְּעָרָה,
מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת.

הלכה ט
לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מִן הַכּוֹס וְיִתְּנֶנּוּ לַחֲבֵרוֹ,
לְפִי שֶׁאֵין דַּעַת הַבִּרְיוֹת שָׁווֹת.

הלכה י
אֶחָד מְשַׁמֵּשׁ אֶת שְׁנַיִם, אוֹכֵל עִמָּהֶן;
שְׁלֹשָׁה, אֵין אוֹכֵל עִמָּהֶן,
אֶלָּא אִם כֵּן נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת.

הלכה יא
בָּאת לָהֶם מְתִיקָה בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן,
מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן וּפוֹטֵר אֶת הַמְּתִיקָה.

הלכה יב

רַבִּי מוֹנָא אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי יְהוּדָה:

פַּת הַבָּאָה בְּכִסָּנִין לְאַחַר הַמָּזוֹן, <קליות ופירות יבשים>
טְעוּנָה בְּרָכָה לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.

הלכה יג
מַיִם הָרִאשׁוֹנִים רְשׁוּת, הָאַחֲרוֹנִים חוֹבָה.
מַיִם הָרִאשׁוֹנִים,
אִם רָצָה לְהַפְסִיק, מַפְסִיק.
מַיִם הָאַחֲרוֹנִים,
אִם רָצָה לְהַפְסִיק, אֵינוֹ מַפְסִיק.

הלכה יד
הַכֹּל חַיָּבִין בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן,
כֹּהֲנִים, לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל,
גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין,
חֲלָלִים, נְתִינִים, מַמְזֵרִין,
סְרִיס אָדָם וּסְרִיס חַמָּה,
פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה,
כֻּלָּן חַיָּבִין,
וּמוֹצִיאִין אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן.
טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס חַיָּבִין,
וְאֵין מוֹצִיאִין אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן.

הלכה טו
אַנְדְּרוֹגִינוֹס מוֹצִיא אֶת מִינוֹ,
וְאֵינוֹ מוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ.
טוּמְטוּם אֵינוֹ מוֹצִיא
לֹא אֶת מִינוֹ וְלֹא אֶת שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ.

הלכה טז
מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין,
אֵינוֹ מוֹצִיא לֹא אֶת מִינוֹ וְלֹא אֶת שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ.

הלכה יז

נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין <נ"א: חייבין, וראו ליברמן>,
וְאֵין מוֹצִיאִין אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן.
בֶּאֱמֶת אָמְרוּ:
אִשָּׁה מְבָרֶכֶת לְבַעְלָהּ,
בֶּן מְבָרֵךְ לְאָבִיו,
עֶבֶד מְבָרֵךְ לְרַבּוֹ.

הלכה יח

קָטָן שֶׁיָּכֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת, מְזַמְּנִין עָלָיו;
שֶׁאֵין יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת, אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו.
וְאֵין מְדַקְדְּקִין בַּקָּטָן.
בֵּין שֶׁאוֹמֵר "נְבָרֵךְ", בֵּין שֶׁאוֹמֵר "בָּרוּךְ",
אֵין תּוֹפְשִׂין אוֹתוֹ עַל כָּךְ.
הַנָּקְדָנִין תּוֹפְשִׂין אוֹתוֹ עַל כָּךְ. <מדקדקים על דברי תוהו>

הלכה יט
בְּעֶשְׂרִים, נֶחְלָקִין,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהֶן אֶחָד
שֶׁיִּפְטֹר עַצְמוֹ מִן הַזִּמּוּן.

הלכה כ
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
עָלוּ וְהֵסַבּוּ, וְטִבֵּל עִמָּהֶן,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל עִמָּהֶן כַּזַּיִת דָּגָן,
מְזַמְּנִין עָלָיו.

הלכה כא
כּוּתִי הַמְבָרֵךְ בַּשֵּׁם, עוֹנִין אַחֲרָיו "אָמֵן";
אֶת הַשֵּׁם, אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו "אָמֵן",
עַד שֶׁיִּשְׁמַע אֶת כָּל הַבְּרָכָה.

הלכה כב
הָיָה מַקְרִיב מְנָחוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה".
כְּשֶׁהוּא מַקְרִיבָן, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ לְהַקְרִיב מְנָחוֹת."
כְּשֶׁהוּא אוֹכְלָן, אוֹמֵר:
"הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ."
הָיָה מַקְרִיב זְבָחִים בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה."
כְּשֶׁהוּא מַקְרִיבָן, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ לְהַקְרִיב זְבָחִים."
וּכְשֶׁהוּא אוֹכְלָן, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ לֶאֱכֹל זְבָחִים."

הלכה כג
עֲשָׂרָה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ,
אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן אוֹכְלִין מִכִּכָּר אֶחָד,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ.
יָשְׁבוּ לֹאכַל,
אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹכֵל מִכִּכָּרוֹ,
אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן.

הלכה כד
פּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת,
הֲרֵי אֵלּוּ מְבָרְכִין שְׁתַּיִם.
אוֹמֵר בְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה
וְכוֹלֵל אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּשֶׁלָּאָרֶץ, וְחוֹתֵם בְּשֶׁלָּאָרֶץ.
וְאִם הָיוּ עוֹשִׂין עִמּוֹ בִּסְעוֹדָן,
אוֹ שֶׁהָיָה בַּעַל הַבַּיִת מְבָרֵךְ לָהֶן,
הֲרֵי אֵלּוּ מְבָרְכִין אַרְבַּע.

הלכה כה
דְּבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל בַּסְּעוֹדָה:
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן,
שֶׁהַיּוֹם גּוֹרֵם לַיַּיִן שֶׁיָּבֹא,
וּכְבַר קָדַשׁ הַיּוֹם, וַעֲדַיִן יַיִן לֹא בָּא.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם,
שֶׁהַיַּיִן גּוֹרֵם לִקְדֻשַּׁת הַיּוֹם שֶׁתֵּאָמַר.
דָּבָר אַחֵר.
בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה, וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה.
וַהֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל.

הלכה כו

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס,
שֶׁמָּא נִטַּמְּאוּ מַשְׁקִין שֶּבַּאֲחוֹרֵי הַכּוֹס מֵחֲמַת הַיָּדַיִם,
וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַכּוֹס.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אֲחוֹרֵי הַכּוֹס לְעוֹלָם טְמֵאִין.
דָּבָר אַחֵר.
אֵין נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא סָמוּךְ לַסְּעוֹדָה.
מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם.

הלכה כז

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מְקַנֵּחַ יָדוֹ בַמַּפָּה, וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן,
שֶׁמָּא נִטַּמְּאוּ מַשְׁקִין שֶׁבַּמַפָּה מֵחֲמַת הַכֶּסֶת,
וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
סְפֵק מַשְׁקִין לַיָּדַיִם טָהוֹר.
דָּבָר אַחֵר.
אֵין נְטִילַת יָדַיִם לַחֻלִּין,
אֶלָּא מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָּה, וּמַנִּיחָהּ עַל הַכֶּסֶת,
שֶׁמָּא נִטַּמְּאוּ מַשְׁקִין שֶׁבַּמַפָּה מֵחֲמַת הַשֻּׁלְחָן,
וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הָאֳכָלִים.

הלכה כח
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת מִפְּנֵי אָבְדָן שֶׁלָּאֳכָלִים,
וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם.
בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אִם הָיָה שַׁמָּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים,
מְלַקֵּט פֵּרוּרִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כַּזַּיִת,
וְנוֹטְלִין לַיָּדַיִם,
וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.

הלכה כט
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אוֹחֵז כּוֹס יַיִן בִּימִינוֹ וְשֶׁמֶן עָרֵב בִּשְׂמֹאלוֹ,
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַשֶּׁמֶן,
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
אוֹחֵז שֶׁמֶן עָרֵב בִּימִינוֹ וְכוֹס יַיִן בִּשְׂמֹאלוֹ,
מְבָרֵךְ עַל הַשֶּׁמֶן וְטָחוֹ בְּרֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ.
אִם הָיָה שַׁמָּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים,
טָחוֹ בַּכֹּתֶל,
לְפִי שֶׁאֵין שֶׁבַח תַּלְמִיד חֲכָמִים שֶׁיֵּצֵא מְבֻסָּם.

הלכה ל
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל
עַל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁהִיא בַּתְּחִלָּה,
וְעַל הַבְדָּלָה שֶׁהִיא בַסּוֹף.
עַל מָה נֶחְלְקוּ?
עַל הַמָּאוֹר וְעַל הַבְּשָׂמִים,
שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מָאוֹר וְאַחַר כָּךְ בְּשָׂמִים.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
בְּשָׂמִים וְאַחַר כָּךְ מָאוֹר.
הַנִּכְנָס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת,
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְעַל הַמָּאוֹר וְעַל הַבְּשָׂמִים,
וְאוֹמֵר הַבְדָּלָה.
וְאִם אֵין לוֹ אֶלָּא כּוֹס אֶחָד,
מַנִּיחוֹ לְאַחַר הַמָּזוֹן, וּמְשַׁלְשְׁלָן כֻּלָּן אַחֲרָיו.
אוֹמֵר הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב,
וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב,
וּבְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב לְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד.
הָרָגִיל אוֹמֵר הַבְדָּלוֹת הַרְבֵּה,
וְשֶׁאֵינוֹ רָגִיל אוֹמֵר אוֹ אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם.
בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ.

הלכה לא
הָיָה לוֹ נֵר טָמוּן בְּתוֹךְ חֵקוֹ אוֹ בְּתוֹךְ הַפָּנָס,
רוֹאֶה אַתְּ הַשַּׁלְהֶבֶת וְאֵין מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ,
מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ וְאֵין רוֹאֶה אַתְּ הַשַּׁלְהֶבֶת,
אֵין מְבָרֵךְ
עַד שֶׁיִּהְיֶה רוֹאֶה אַתְּ הַשַּׁלְהֶבֶת וּמִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ.
עֲשָׁשִׁית, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָבְתָה,
מְבָרֵךְ עָלֶיהָ.
נֵר שֶׁלַּגּוֹיִם, אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.
יִשְׂרָאֵל שֶׁהִדְלִיק מִגּוֹי וְגוֹי שֶׁהִדְלִיק מִיִּשְׂרָאֵל,
מְבָרֵךְ עָלָיו.
מֵאֵמָּתַי מְבָרֵךְ עָלָיו?
מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ.
לֹא בֵרַךְ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, מְבָרֵךְ כָּל הַלַּיְלָה.
לֹא בֵרַךְ כָּל הַלַּיְלָה, אֵין מְבָרֵךְ מֵעַתָּה.
הָאֵשׁ וְהַכִּלְאַיִם אֵינָן מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית,
אֲבָל חֲשׁוּבִין מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֵשׁ גֵּיהִנָּם נִבְרֵאת בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי,
וְאֵינָהּ כָּבָה עוֹלָמִית, שֶׁנֶּאֱמַר: (יְשַׁעְיָה סו,כד)
"וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי,
כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת, וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה,
וְהָיוּ דֵרָאוֹן לְכָל בָּשָׂר."

הלכה לב
הָאֵשׁ וְהַבְּשָׂמִים שֶׁלַּמַּרְחֵץ,
אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן.
הָיָה עוֹמֵד בַּחֲנוּת שֶׁלִּבְשָׂמִים כָּל הַיּוֹם,
אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא אַחַת.
הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא, נִכְנָס וְיוֹצֵא,
מְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

תוספתא מסכת ברכות פרק ו

הלכה א
בִּרְכַּת הַזִּמּוּן מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים ח,י)
"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יי אֱלֹהֶיךָ,
עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ."
"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ", זוֹ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן;
"אֶת יי אֱלֹהֶיךָ", זוֹ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה;
"עַל הָאָרֶץ", זוֹ בִּרְכַּת הָאָרֶץ;
"הַטּוֹבָה", זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים ג,כה)
"הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן".
"אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", זוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.
מְנַיִן שֶׁכַּשֵּׁם שֶׁאַתָּה מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו,
כָּךְ אַתָּה מְבָרֵךְ לְפָנָיו?
תִּלְמֹד לוֹמַר "אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", מִשָּׁעָה שֶׁנָּתַן לָךְ.
מְנַיִן אַף עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר "עַל הָאָרֶץ".
מְנַיִן אַף עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַמִּצְווֹת?
תִּלְמֹד לוֹמַר "אֲשֶׁר נָתַן לָךְ",
וְאוֹמֵר: (שְׁמוֹת כד,יב)
"וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה".
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
מְנַיִן שֶׁכַּשֵּׁם שֶׁאַתָּה מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה,
כָּךְ אַתָּה מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר: (דְּבָרִים כו,יא)
"אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יי אֱלֹהֶיךָ",
אֱלֹהֶיךָ דַיָּנָךְ בְּכָל דִּין שֶׁדָּנָךְ,
בֵּין בְּמִדַּת הַטּוֹב, בֵּין בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת.

הלכה ב
הָרוֹאֶה עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ אֶרֶךְ אַפַּיִם".
מָקוֹם שֶׁנֶּעֶקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יי אֱלֹהֵינוּ,
שֶׁתֵּעָקֵר עֲבוֹדָה זָרָה מִכָּל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל,
וְתָשִׁיב לֵב עֲבָדֶיךָ לְעָבְדָּךְ!"
הָרוֹאֶה אוֹכְלוֹסִין, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים",
לְפִי שֶׁאֵין פַּרְצוּפוֹתֵיהֶן דּוֹמִין זֶה לַזֶּה,
וְאֵין דַּעְתָּן דּוֹמוֹת זוֹ לַזּוֹ.

בֶּן זוֹמָא, כְּשֶׁרָאָה אוֹכְלוֹסִין בְּהַר הַבַּיִת, אָמַר:

"בָּרוּךְ מִי שֶׁבָּרָא אֶת אֵלּוּ לְשַׁמְּשֵׁנִי.
כַּמָּה יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן,
וְלֹא טָעַם לָגְמָה אַחַת,
עַד שֶׁזָּרַע, וְחָרַשׁ, וְקָצַר, וְעִמֵּר, וְדָשׁ, וְזָרָה,
וּבָרַר, וְטָחַן, וְהִרְקִיד, וְלָשׁ, וְאָפָה,
וְאַחַר כָּךְ אָכַל.
וַאֲנִי עוֹמֵד בַּשַּׁחְרִית,
וּמוֹצֵא אֲנִי אֶת כָּל אֵלּוּ לְפָנַי!
כַּמָּה יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן,
וְלֹא לָבַשׁ חָלוּק, <כותונת>
עַד שֶׁגָּזַז, וְלִבֵּן, וְנִפֵּס, <חבט את הצמר לנקותו>
וְצָבַע, וְטָוָה, וְאָרַג,
וְאַחַר כָּךְ לָבַשׁ.
וַאֲנִי עוֹמֵד בַּשַּׁחְרִית,
וּמוֹצֵא אֶת כָּל אֵלּוּ לְפָנַי!
כַּמָּה אֻמָּנִיּוֹת שׁוֹקְדוֹת וּמַשְׁכִּימוֹת!
וַאֲנִי עוֹמֵד בַּשַּׁחְרִית, וּמוֹצֵא כָּל אֵלּוּ לְפָנַי!
וְכֵן הָיָה בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר:
אוֹרֵחַ טוֹב, מַהוּא אוֹמֵר?
זָכוּר בַּעַל הַבַּיִת לְטוֹב!
כַּמָּה מִינֵי יֵינוֹת הֵבִיא לְפָנֵינוּ!
כַּמָּה מִינֵי חֲתִיכוֹת הֵבִיא לְפָנֵינוּ!
כַּמָּה מִינֵי גְּלוֹסְקָאוֹת הֵבִיא לְפָנֵינוּ!
כָּל שֶׁעָשָׂה, לֹא עָשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִילִי.
אֲבָל אוֹרֵחַ רַע מַהוּא אוֹמֵר?
וְכִי מָה אָכַלְתִּי לוֹ?
פַּת אַחַת אָכַלְתִּי לוֹ!
כּוֹס אַחַת שָׁתִיתִי לוֹ!
כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה, עָשָׂה לְצֹרֶךְ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו!
וְאוֹמֵר: (אִיּוֹב לו,כד)
"זְכֹר כִּי תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ, אֲשֶׁר שֹׁרְרוּ אֲנָשִׁים."

הלכה ג
הָרוֹאֶה אֶת הַכּוּשִׁי וְאֶת הַבּוֹהֵק, <בעל כתמים לבנים>
וְאֶת הַגִּיחוֹר, וְאֶת הַלֶּוְקָן, <בעל פנים אדומות.leukós : לבן>
וְאֶת הַכִּפֵּחַ, וְאֶת הַנַּנָּס, אוֹמֵר: <גיבח: גבוה ורזה ביותר>
"בָּרוּךְ מְשַׁנֶּה הַבִּרְיוֹת."
אֶת הַקִּטֵּעַ וְאֶת הַחִגֵּר,
וְאֶת הַסּוֹמֵא וְאֶת מֻכֵּה שְׁחִין, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ דַּיָּן הָאֱמֶת."

הלכה ד
הָרוֹאֶה בְּנֵי אָדָם נָאִין, וְאִילָנוֹת נָאוֹת, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ מִי שֶׁכָּכָה לוֹ בִּרְיוֹת נָאוֹת!"

הלכה ה
הָרוֹאֶה אֶת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ, זוֹכֵר הַבְּרִית."

הלכה ו
הָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ בֵּין הַקְּבָרוֹת, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ יוֹדֵעַ מִסְפַּרְכֶם!
הוּא עָתִיד לָדוּן אֶתְכֶם,
וְהוּא עָתִיד לְהָקִימְכֶם בְּדִין.
בָּרוּךְ נֶאֱמָן בִּדְבָרוֹ, מְחַיֶּה הַמֵּתִים."
הָרוֹאֶה אֶת הַחַמָּה וְאֶת הַלְּבָנָה,
וְאֶת הַכּוֹכָבִים וְאֶת הַמַּזָּלוֹת, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית."
רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
הַמְבָרֵךְ עַל הַחַמָּה, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת.
וְכֵן הָיָה רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם תָּדִיר,
וְנִשְׁתַּנָּה בוֹ דָבָר, צָרִיךְ לְבָרֵךְ.

הלכה ז
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (דְּבָרִים ו,ה)
"וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ",
בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רַע;
"וּבְכָל נַפְשְׁךָ", וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תְּהִלִּים מד,כג)
"כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם".
דָּבָר אַחֵר.
"וּבְכָל נַפְשְׁךָ", בְּכָל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ שֶׁבָּרָא בָךְ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (תְּהִלִּים קיט,קעה)
"תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְלֶךָּ",
וְאוֹמֵר: (תְּהִלִּים לה,י)
"כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה: יי מִי כָמוֹךָ!"
בֶּן עַזַּי אוֹמֵר:
"וּבְכָל נַפְשְׁךָ", תֵּן נַפְשָׁךְ עַל הַמִּצְווֹת:
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן תְּפִלַּת תִפְלָה. <שָׁוְא>
כֵּיצַד?
כָּנַס מֵאָה כוֹרִין, אָמַר:
"יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ מָאתַיִם!"
כָּנַס מֵאָה חָבִיּוֹת, אָמַר:
"יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּהְיוּ מָאתַיִם!"
הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא.
אֲבָל מִתְפַּלֵּל הוּא:
"שֶׁתַּכְנִיס בָּהֶן בְּרָכָה,
וְאַל תַּכְנִיס בָּהֶן מְאֵרָה!"

הלכה ח
רַבִּי דּוֹסְתַאי בִּי רַבִּי יַנַּי אָמַר מִשֵּׁם רַבִּי מֵאִיר:
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּיִצְחָק: (בְּרֵאשִׁית כו,כד)
"וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי."
דָּרַשׁ יִצְחָק וְאָמַר:
הוֹאִיל וְאֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל מַעֲשֵׂה יָדַי,
עִמֵּר וְזָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: (בְּרֵאשִׁית כו,יב)
"וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא,
וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים".
מֵאָה מְנַיִן?
"מֵאָה שְׁעָרִים", מֵאָה דְגָנִים;
"מֵאָה שְׁעָרִים", שֶׁשִּׁעֲרוֹ מֵאָה פְּעָמִים,
נִמְצָא עַל אֶחָד מֵאָה בְּמַה שֶּׁשִּׁעֲרוֹ.

הלכה ט
הָעוֹשֶׂה כָּל הַמִּצְווֹת, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן.
הָעוֹשֶׂה סֻכָּה לְעַצְמוֹ אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה!"
נִכְנָס לֵישֵׁב בָּהּ, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה."
מִשֶּׁבֵּרַךְ עָלֶיהָ יוֹם רִאשׁוֹן,
שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ.

הלכה י
הָעוֹשֶׂה לוּלָב לְעַצְמוֹ אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה".
כְּשֶׁהוּא נוֹטְלוֹ, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת לוּלָב."
וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו כָּל שִׁבְעָה.
הָעוֹשֶׂה צִיצִית לְעַצְמוֹ אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ".
כְּשֶׁהוּא מִתְעַטֵּף, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית."
וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן בְּכָל יוֹם.
הָעוֹשֶׂה תְּפִלִּין לְעַצְמוֹ, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ".
כְּשֶׁהוּא מַנִּיחָן:
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין."
מֵאֵמָּתַי מַנִּיחָן? בַּשַּׁחְרִית.
לֹא הִנִּיחָן בַּשַּׁחְרִית, מַנִּיחָן כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.

הלכה יא
הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ. אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ עַל הַשְּׁחִיטָה."
הַמְכַסֶּה אֶת הַדָּם צָרִיךְ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ.
אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ עַל כִּסּוּי הַדָּם בֶּעָפָר."

הלכה יב
הַמּוֹהֵל צָרִיךְ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ.
אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ עַל הַמִּילָה."
אֲבִי הַבֵּן צָרִיךְ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ.
אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ
הָעוֹמְדִין, מַה הֵן אוֹמְרִים?
כַּשֵּׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית,
כֵּן תַּכְנִיסוֹ לַתּוֹרָה וְלַחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים!"

הלכה יג
הַמְבָרֵךְ, מַהוּ אוֹמֵר?
"אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יָדִיד מִבֶּטֶן, וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם,
וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ,
עַל כֵּן, בִּשְׂכַר זֹאת, אֵל חַי חֶלְקֵנוּ, צוּרֵנוּ,
צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵנוּ מִשַּׁחַת!
בָּרוּךְ כּוֹרֵת הַבְּרִית."

הלכה יד
הָיָה הוֹלֵךְ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה"
כְּשֶׁהוּא מַפְרִישָׁן, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְמִצְווֹתָיו,
וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת."
מֵאֵמָּתַי מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן?
בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְרִישָׁן.

הלכה טו
עֲשָׂרָה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין עֶשֶׂר מִצְווֹת,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ.
הָיוּ עוֹשִׂין כֻּלָּן מִצְוָה אַחַת,
אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן.
יָחִיד שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה עֶשֶׂר מִצְווֹת,
מְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
הָיָה עוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת כָּל הַיּוֹם,
אֵין מְבָרֵךְ אֶלָּא אַחַת.
הָיָה מַפְסִיק וְעוֹשֶׂה, מַפְסִיק וְעוֹשֶׂה,
מְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

הלכה טז
הַנִּכְנָס לַכְּרָךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם,
אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנִיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ.
בִּכְנִיסָתוֹ, מַהוּ אוֹמֵר?
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יי אֱלֹהַי,
שֶׁאֶכָּנֵס לְשָׁלוֹם."
נִכְנָס לְשָׁלוֹם, אוֹמֵר:
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, יי אֱלֹהַי,
שֶׁהִכְנַסְתָּנִי לְשָׁלוֹם.
כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יי אֱלֹהַי,
שֶׁתּוֹצִיאֵנִי לְשָׁלוֹם!"
יָצָא לְשָׁלוֹם, אוֹמֵר:
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, יי אֱלֹהַי,
שֶׁהוֹצֵאתָנִי לְשָׁלוֹם.
כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, יי אֱלֹהַי,
שֶׁתַּגִּיעֵנִי לִמְקוֹמִי לְשָׁלוֹם.

הלכה יז
הַנִּכְנָס לַמַּרְחֵץ מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם,
אַחַת בִּכְנִיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ.
בִּכְנִיסָתוֹ, מַהוּ אוֹמֵר?
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהַי,
שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לְשָׁלוֹם וְתוֹצִיאֵנִי לְשָׁלוֹם,
וְאַל יֵרַע בִּי דְבַר קַלְקָלָה,
וְאִם חַס וְשָׁלוֹם אֵרַע בִּי דְבַר קַלְקָלָה,
תְּהִי מִיתָתִי כַפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי,
וְתַצִּילֵנִי מִזּוֹ וּמִכַּיּוֹצֵא בָהּ לֶעָתִיד לָבֹא."
יָצָא בְשָׁלוֹם, אוֹמֵר:
"מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, שֶׁהוֹצֵאתָנִי לְשָׁלוֹם.
כֵּן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתַּגִּיעֵנִי לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם!"

הלכה יח
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת חַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ בְּכָל יוֹם:
"בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עֲשָׂנִי גוֹי."
"בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עֲשָׂנִי בוּר."
"בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עֲשָׂנִי אִשָּׁה."
גּוֹי, שֶׁנֶּאֱמַר: (יְשַׁעְיָה מ,יז)
"כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ,
מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ."
בּוּר, שֶׁאֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא.
אִשָּׁה, שֶׁאֵין הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בַּמִּצְווֹת.
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ:
"בַּשֵּׁל לִי תַּבְשִׁיל!"
וְהוּא לֹא בִשֵּׁל תַּבְשִׁיל מִיָּמָיו.
לַסּוֹף, מַקְדִּיחַ הוּא אֶת הַתַּבְשִׁיל,
וּמַקְנִיט אֶת רַבּוֹ. <מרגיז>
לְחַפֵּת לוֹ חָלוּק, <לתפור מכפלת בשולי הכותונת לפי גובה האדם>
וְהוּא לֹא חִפֵּת חָלוּק מִיָּמָיו.
לַסּוֹף, מְלַכְלֵךְ אֶת הֶחָלוּק, וּמַקְנִיט אֶת רַבּוֹ.

הלכה יט
לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת,
בְּמָעוֹת צְרוּרִין לוֹ בִּסְדִינוֹ,
וּבָאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו,
וּבַאֲפֻנְדָּתוֹ חֲגוּרָה עָלָיו מִבַּחוּץ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (מִשְׁלֵי ד,יז)
"שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים".
רַבִּי יוֹסֵה בִּי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (אֶסְתֵּר ד,ב)
"כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק",
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה קֻלִּין וַחֲמוּרִין יֵשׁ לַדָּבָר!
וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר:
וּמָה מַנְעָל, שֶׁאֵין בּוֹ דֶּרֶךְ בִּזּוּי,
אָמְרָה תּוֹרָה "אַל תִּכָּנֵס בְּמַנְעָל",
קַל וָחֹמֶר לָרְקִיקָה, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֶּרֶךְ בִּזּוּי.

הלכה כ

הַפּוֹתֵחַ בְּיוֹ"ד הֵ"י וְחוֹתֵם בְּיוֹ"ד הֵ"י,
הֲרֵי זֶה חָכָם.
בְּיוֹ"ד הֵ"י וְחוֹתֵם בְּאָלֶ"ף לָמֶ"ד,
הֲרֵי זֶה בּוּר.
בְּאָלֶ"ף לָמֶ"ד וְחוֹתֵם בְּיוֹ"ד הֵ"י,
הֲרֵי זֶה דֶּרֶךְ בֵּינוֹנִי.
בְּאָלֶ"ף לָמֶ"ד וְחוֹתֵם בְּאָלֶ"ף לָמֶ"ד,
הֲרֵי זֶה דֶּרֶךְ אַחֶרֶת.

הלכה כא
כָּל חוֹתַם בְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ,
הָיוּ "עַד הָעוֹלָם".
מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִין,
וְאָמְרוּ "אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד",
הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים "מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם".
מוֹדִיעִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא
כַּפְּרוֹזְדּוֹר בִּפְנֵי טְרִקְלִין.

הלכה כב
אֵין עוֹנִין אָמֵן בַּמִּקְדָּשׁ.
וּמְנַיִן שֶׁאֵין עוֹנִין אָמֵן בַּמִּקְדָּשׁ?
שֶׁנֶּאֱמַר: (נְחֶמְיָה ט,ה)
"קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת יי אֱלֹהֵיכֶם
מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם, וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ".
וּמְנַיִן עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה וְעַל כָּל תְּהִלָּה וּתְהִלָּה?
תִּלְמֹד לוֹמַר "וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה",
עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וְעַל כָּל תְּהִלָּה וּתְהִלָּה.

הלכה כג
בָּרִאשׁוֹנָה,
כְּשֶׁהָיְתָה תוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת מִיִּשְׂרָאֵל,
הָיוּ זְקֵנִים מַבְלִיעִין אוֹתָהּ בֵּינֵיהֶן,
שֶׁנֶּאֱמַר: (רוּת ב,ד)
"וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם,
וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים: יי עִמָּכֶם".
וְאוֹמֵר: (שׁוֹפְטִים ו,יב)
"יי עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל".
וְאוֹמֵר: (מִשְׁלֵי כג,כב)
"וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ".
(תְּהִלִּים קיט,קכו) "עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי".

הלכה כד

הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר:
בְּשָׁעַת מְכַנְּסִין, פַּזֵּר!
בְּשָׁעַת מְפַזְּרִין, כַּנֵּס!
בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה
שֶׁהַתּוֹרָה חֲבִיבָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל,
וְהַכֹּל שְׂמֵחִין בָּהּ,
אַתְּ תְּהֵי מְפַזֵּר בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (מִשְׁלֵי יא,כד)
"יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד".
בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה
שֶׁהַתּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת מִיִּשְׂרָאֵל,
וְאֵין הַכֹּל מַשְׁגִּיחִין עָלֶיהָ,
אַתְּ, הֱוֵי מְכַנֵּס בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר:
"עֵת לַעֲשׂוֹת לַיי".
הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אֵין לָךְ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
שֶׁאֵין עוֹשֶׂה מֵאָה מִצְווֹת בְּכָל יוֹם:
קוֹרֵא אֶת 'שְׁמַע', וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ,
אוֹכֵל פִּתּוֹ וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ,
וּמִתְפַּלֵּל שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים שֶׁלִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה,
וְעוֹשֶׂה שְׁאָר כָּל מִצְווֹת, וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן.

הלכה כה
וְכֵן הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אֵין לָךְ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
שֶׁאֵין מִצְווֹת מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ:
תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, תְּפִלִּין בִּזְרוֹעוֹ,
מְזוּזָה בְּפִתְחוֹ,
וְאַרְבַּע צִיצִיּוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ,
וַעֲלֵיהֶן אָמַר דָּוִד: (תְּהִלִּים קיט,קסד)
"שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ".
נִכְנָס לַמַּרְחֵץ, מִילָה בִּבְשָׂרוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (תְּהִלִּים יב,א)
"לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד".
וְאוֹמֵר: (תְּהִלִּים לד,ח)
"חֹנֶה מַלְאַךְ יי סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם."

סוף מסכת ברכות תוספתא.