ויקיטקסט

קטגוריה:ישעיהו כב טו

<< | ספר ישעיהו • פרק כ"ב • פסוק ט"ו | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית

המהדורה המנוקדת:

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת.

המהדורה המוטעמת:

כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָא֑וֹת לֶךְ־בֹּא֙ אֶל־הַסֹּכֵ֣ן הַזֶּ֔ה עַל־שֶׁבְנָ֖א אֲשֶׁ֥ר עַל־הַבָּֽיִת׃

המהדורה הדקדוקית:

כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥/י יְהוִ֖ה צְבָא֑וֹת לֶךְ־בֹּא֙ אֶל־הַ/סֹּכֵ֣ן הַ/זֶּ֔ה עַל־שֶׁבְנָ֖א אֲשֶׁ֥ר עַל־הַ/בָּֽיִת׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

  • פרשנות מסורתית:
מקראות גדולות

עריכה



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה צְבָא֑וֹת לֶךְ־בֹּא֙ אֶל־הַסֹּכֵ֣ן הַזֶּ֔ה עַל־שֶׁבְנָ֖א אֲשֶׁ֥ר עַל־הַבָּֽיִת׃


רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"הסוכן" - בעל הנאות היה וכן (שם א א) ותהי לו סוכנת ומדרש אגדה אומר מן סכני היה ובא לו לירושלים בויקרא רבה "אשר על הבית" - ממונה היה על בית המקדש י"א כהן גדול וי"א אמרכל

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"אל הסוכן" - אל הממונה על האוצר וחזר ופירש אל שבנא אשר הוא פקיד על בית המלך 

מצודת ציון

"הסוכן" - ממונה על האוצרות כמו ערי מסכנות (שמות א)

"על שבנא" - אל שבנא

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"כה", מכאן עד סוף הקאפיטל מתחיל נבואה אחרת על שבנא שמרד במלכות חזקיה, וקשר קשר למרוד באדוניו ולצאת אל סנחריב בעת צר על ירושלים:

ביאור המילות

"הסכן". הממונה על בית המלך, לאצור ולשמור ההוצאה וההכנסה, ומזה ערי מסכנות, בם יאצרו התבואה, ותהי למלך סוכנת, (מ"א א'), ומזה מה שיורה על התועלת וההנאה, וכן המסכנות בם ישמרו פירות ותבואה וצרכי הבית למאכל:

"על שבנא". כמו אל שבנא, ויל"פ כה אמר ה' נמשך לשתים, כה אמר ה' לך בא אל הסוכן (כה אמר ה') על שבנא:
 



  • פרשנות מודרנית:
ביאור ויקי

עריכה




מה חטא שבנא אשר על הבית?

(ישעיהו כב טו): "כֹּה אָמַר ד' ה' צְבָאוֹת: לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה, עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת"

(ישעיהו כב טז): "מַה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר? חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ!"

מדוע שלח ה' את ישעיהו להוכיח את שבנא? מה הוא עשה?

1. לפי מפרשים רבים, חטאו של שבנא היה בגידה בעת מלחמה. בזמן המצור האשורי על ירושלים, שבנא שלח מכתב לשר הצבא האשורי, ובו הציע לו להסגיר את העיר בידו: " "כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים כתב שבנא פתקא, שדא בגירא [חץ]: שבנא וסיעתו השלימו, חזקיה וסיעתו לא השלימו" " ( בבלי סנהדרין כו. ) , " "הכתוב מגנהו לפי שרצה להסגיר את חזקיהו למלך אשור" " ( רש"י ) , " "מכאן עד סוף הקאפיטל מתחיל נבואה אחרת על שבנא שמרד במלכות חזקיה, וקשר קשר למרוד באדוניו ולצאת אל סנחריב בעת צר על ירושלים" " ( מלבי"ם ) . הנביא אומר לו באירוניה: "מה אתה עושה כאן? ומדוע חצבת לך קבר בהרי ירושלים (כמנהג השרים)? אם אתה מזדהה עם האשורים - צא אליהם ותיקבר איתם!". המילים " מה לך פה ומי לך פה " רומזות לחטאו של שבנא, המזדהה עם האויב ולא עם בני עמו.

  • אולם, לפי זה לא ברור מדוע חטאו של שבנא נזכר רק ברמז, ולא בפירוש.

2. ייתכן שחטאו של שבנא קשור לפרשה הקודמת: בפרשה הקודמת (ישעיהו כב א-יד) הוכיח הנביא את בני ישראל על כך שהם עוסקים רק בהכנות צבאיות למלחמה, ואינם פונים אל ה'; וכן הוכיח אותם על כך שהם אוכלים ושותים וחוגגים, ואינם מתאבלים על האנשים שנהרגו במלחמות בערי יהודה. שבנא, בתור שר האוצר (" "הממונה על בית המלך, לאצור ולשמור ההוצאה וההכנסה" " - מלבי"ם ), היה כנראה אחד האחראיים העיקריים לחטאים אלה:

  • חטא ההכנות המוגזמות למלחמה נרמז ב (דברי הימים ב לב ג): "ויועץ עם שריו וגבריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר, ויעזרוהו"( שוקי אייזנר ).
  • חטא הנהנתנות נרמז במילה "סוכן": " "אמר רבי אלעזר: שבנא - בעל הנאה היה: כתיב הכא לך בא אל הסוכן הזה, וכתיב התם (מלכים א א ב) ותהי לו סוכנת" " ( בבלי סנהדרין כו: ; רש"י ) ; וראו גם דעת מקרא על הפסוק.

3. וייתכן שחטאו של שבנא הוא זה שנזכר כאן בפירוש - חציבת הקבר. בזמן שכל עם ישראל נמצא במצור, ומתכונן למלחמה על האשורים, שבנא מנצל את מעמדו כשר האוצר כדי לדאוג לעצמו לקבר פרטי. יש כאן שני חטאים: בזבוז כספי ציבור הדרושים למאמץ המלחמתי, ופגיעה במוראל על-ידי הכנה למוות.

מקורות ופירושים נוספים

חקק = חרת, חצב בסלע, קבע כלל לטווח ארוך

מסכן, סוכן, סכנה, סכין / חגי הופר

מקראות גדולות:

" "ומדרש אגדה אומר מן סכני היה ובא לו לירושלים בויקרא רבה. אשר על הבית - ממונה היה על בית המקדש י"א כהן גדול וי"א אמרכל" " ( רש"י )

" "הסוכן" - ממונה על האוצרות כמו ערי מסכנות (שמות א)" " ( מצודות )

" ""ומי לך פה" - מי ממשפחתך קבור כאן "חצבי מרום קברו" - שחצב לו קבר בקברי בית דוד ליקבר בין המלכים לכך הוא אומר לו מה ירושה לך בקברות הללו "חצבי חקקי" - יו"ד יתירה כמו שוכני סנה (דברים לג) מקימי מעפר דל (תהלים קיג)" " ( רש"י )

" ""מה לך", שבנא היה גר מעיר אחרת לכן שואל אותו היש לך פה נחלת שדה ובית אחוזת אבותיך, או מי לך פה ממשפחת בית אביך אשר תחשוב להקבר פה ר"ל שתחשוב שתהיה פה לאורך ימים. "חצבי", ר"ל לך אני אומר אתה הרשע החוצב מרום קברו וכו' דע כי הנה ה' מטלטלך וכו'. "חצבי", דרכם היה לחצוב מערה גדולה לאחוזת קבר, ובתוך המערה היה מניח הכוך והארון שבו היה מונח הגוף הנקבר, ושבנא חצב קברו בהר גבוה ותלול, לכבוד ותפארת, שם חצב מערה, ובתוך המערה הניח סלע שבו היה חקוק הארון והכוך להיות משכן לו, והיא מליצה על שרצה למשול בירושלים תחת בית דוד:" " ( מלבי"ם )

" ""כי חצבת לך פה קבר" - ר"ל אשר תדמה בנפשך לחצוב לך פה קבר כאלו פה תמות ופה תקבר כאחד מחשובי העיר אשר בעבור כן נשאך לבך לדבר כזה "חצבי מרום קברו" - אתה כמי שחוצב קברו במקום גבוה שלא יפחד שיורידוהו משם וכמי שחוקק בסלע מקום שכנו שהוא לו למשגב ר"ל סבור אתה שתהיה לעולם בעיר הזאת בהשררה שאתה בה היום ולא יורידך מי ממנה ולזה מלאה לבך להסגיר העיר ביד סנחרב "ומי לך פה" - ר"ל וכי יש לך פה משפחה מחשובי העיר לעשות בה דבר כזה "מה לך פה" - כאלו אמר ואמרת אליו מה לך פה וגו' ולפי שחשב למסור את ירושלים ביד סנחריב אמר לו מה לך חלק בהעיר הזאת למסרם ביד סנחרב" " ( מצודות )

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

תגובות

העם אומרים מחר נמות וכן גם שבנא לפי מעשיו, כך נראה לי

מלבד זאת כדאי להשוות את קברו זה ליד אבשלום או לפירמידות המצריות

-- hagai hoffer, 2011-11-08 11:59:20

יפה, נשמע הגיוני.

לגבי הקברים - עד כמה זה היה מקובל שאדם מכין לו קבר בחייו? אברהם אמנם קנה את מערת המכפלה, אבל רק אחרי ששרה נפטרה. מסופר על אבשלום, שמואל ב יח יח: "ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה". האם יש עוד?

יש אומרים גם שהחטא שלו היה שחצב לו קבר בין קברי בית דוד - ניסה להכניס את עצמו לקברי המלכים למרות שהוא רק שר.

-- אראל, 2011-11-09 05:18:58


מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-11-09.






קישורים

פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:ישעיהו_כב_טו&oldid=318408"