פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

חקק = חרת, חצב בסלע, קבע כלל לטווח ארוךעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: חקק
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: חקק

לפועל "חקק" יש משמעות מוחשית:

  • (ישעיהו כב טז): "חֹצְבִי מָרוֹם קָבֶרו, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ"- חקק = חצב בסלע;
  • ישעיהו ל ח: " "עַתָּה בּוֹא כָתְבָהּ עַל לוּחַ אִתָּם, וע" "ל סֵפֶר" "חֻקָּהּ; וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן, לָעַד עַד עוֹלָם" " - חקה = חקוק אותה = כתוב אותה; כנראה הכוונה לכתיבה ע"י חריתה בסלע, שאמורה להישאר לאורך זמן - "עד עולם ".
  • (יחזקאל ד א): "וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ לְבֵנָה וְנָתַתָּה אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ, וְחַקּוֹתָ עָלֶיהָ עִיר, אֶת יְרוּשָׁלִָם"- חצוב בלבנה דגם של ירושלים;

מכיוון שלסלע יש "זיכרון" ארוך - הוא "זוכר" לאורך זמן את הדברים שחוצבים בו - משמשת פעולת החקיקה כמשל לזיכרון לאורך זמן:

  • ישעיהו מט טז: " "הֵן עַל" "כַּפַּיִם" "חַקֹּתִיךְ, חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד" " - ה' מבטיח לירושלים שלא ישכח אותה, היא כביכול חקוקה ומפוסלת על כפות ידיו.

מעבר לכך, השורש "חקק" משמש כמשל לדברים שנקבעים במטרה שיזכרו אותם לאורך זמן - חוקים שנקבעים ע"י מחוקקים:

  • בראשית מז כב: " "רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי" "חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם... וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ; רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לְבַדָּם לֹא הָיְתָה לְפַרְעֹה" "
  • שמות יב יד: " "וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לידוד" "לְדֹרֹתֵיכֶם, חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ" "
  • (דברים לג כא): "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן..."- משה הוא המחוקק הגדול של עם ישראל - הוא הביא לנו את התורה שהיא " חוקת עולם לדורותינו ".

וייתכן שהמשל נובע מכך, שהחוק נותן לחברה האנושית צורה קבועה ומסודרת, כפי שהפיסול נותן צורה קבועה לסלע.

פסוקים שבהם כמה פירושים אפשרייםעריכה

  • (בראשית מט י): "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו..."- משמעות מוחשית: שבט הוא מקל שבאמצעותו מכים את המורדים; מחוקק הוא כלי  שבאמצעותו חוצבים בסלע. משמעות מופשטת: שבט מסמל את הרשות המבצעת; מחוקק מסמל את הרשות המחוקקת.
  • (במדבר כא יח): "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה"- משמעות מוחשית: השרים חפרו את הבאר בכלי חציבה (מחוקק) ובמקל הליכה (משענת), כלומר - עבדו בגופם, בלי להתבייש; משמעות מופשטת: השרים קבעו את חוקי השתיה מהבאר, והשתמשו במקלם כדי לייסר את המורדים.
  • (שמות ה יד): "... מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם, לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם?"- משמעות מוחשית: מדוע לא כיליתם לפסל ולעצב את הלבנים? משמעות מופשטת: מדוע לא כיליתם את העבודה שנקבעה על-פי החוק?
  • (משלי ח כז): "בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי, בחֻקּוֹ חוּג עַל פְּנֵי תְּהוֹם... בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו, בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ": משמעות מוחשית: ה' פיסל ועיצב, בעזרת התבונה, את צורתם של השמים, הים והארץ; משמעות מופשטת: ה' קבע, בעזרת התבונה, חוקים קבועים להתנהגותם של השמים, הים והארץ; ראו חוקי הטבע בספר משלי .
  • ובאותו פרק נאמר, שגם הרוזנים צריכים לחוקק בתבונה, משלי ח טו : "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק"
  • (וכשהכללים נשברים -  (ישעיהו ה יד): "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק...").

פסוקים נוספיםעריכה

חקיקה ופיסול בסלע או בספרעריכה

  • (מלכים א ו לה): "...וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה"
  • (יחזקאל ח י): "וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה, וְהִנֵּה כָל תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ וְכָל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר סָבִיב סָבִיב"- מחוקה = חצוב ומפוסל.
  • יחזקאל כג יד: "... "ותרא אנשי מחקה על הקיר, צלמי" "כשדיים" "חקקים בששר" " - חקוקים = מפוסלים ומעוצבים;
  • (איוב יט כג): "מִי יִתֵּן אֵפוֹ וְיִכָּתְבוּן מִלָּי, מִי יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ"

חוקי התנהגות לבני אדםעריכה

  • (משלי לא ה): "פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי"
  • (שופטים ה יד): "...מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים, וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר"- בני מכיר לא השתתפו במלחמה - הם רק שלחו מחוקקים...
  • (ישעיהו לג כב): "כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ, ה' מְחֹקְקֵנוּ, ה' מַלְכֵּנוּ, הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ"

פסוקים לא ברוריםעריכה

  • (שופטים ה ט): "לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרֲכוּ ידוד"
  • שופטים ה טו: " "וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדֹלִים" "חִקְקֵי לֵב" "
  • (תהלים ס ט): "לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי"
  • (איוב יג כז): "וְתָשֵׂם בַּסַּד רַגְלַי וְתִשְׁמוֹר כָּל אָרְחוֹתָי עַל שָׁרְשֵׁי רַגְלַי תִּתְחַקֶּה"



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חקק - חרת, חצב בסלע, קבע כלל לטווח ארוך

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xqq