קטגוריה:זכריה ז ה
אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אֱמֹר֙ אֶל־כׇּל־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ וְאֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹ֑ר כִּֽי־צַמְתֶּ֨ם וְסָפ֜וֹד בַּחֲמִישִׁ֣י וּבַשְּׁבִיעִ֗י וְזֶה֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה הֲצ֥וֹם צַמְתֻּ֖נִי אָֽנִי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אֱמֹר֙ אֶל־כָּל־עַ֣ם הָ/אָ֔רֶץ וְ/אֶל־הַ/כֹּהֲנִ֖ים לֵ/אמֹ֑ר כִּֽי־צַמְתֶּ֨ם וְ/סָפ֜וֹד בַּ/חֲמִישִׁ֣י וּ/בַ/שְּׁבִיעִ֗י וְ/זֶה֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה הֲ/צ֥וֹם צַמְתֻּ֖/נִי אָֽנִי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הצום צמתוני" - וכי צמתם אותי ולתוספת ביאור אמר אני ור"ל וכי הרעבתם אותי בזה לחשוש על צומכם
"כי צמתם" - אשר צמתם וספדתם בחמישי זה ט' באב ובשביעי זה צ"ג וזה שבעים שנה שנהגתם כן (וזכר גם צ"ג כאומר הנה לא צדקו מה שזכרו לבד ט"ב שהוא החמור בעיניהם כי גם צ"ג כמוהו כי שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית ה' כמ"ש רז"ל)
"אמור אל כל עם הארץ" - לא צוה להסב הדבור כלפי השלוחים כי היו כנזופים לפניו על שלא עלו לשבת בא"י והוסב הדבור אל מול יושבי ירושלים שלא יסתפקו גם הם בזה הדברמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"צמתוני אני". צמתם אותי עד שאצום אני:| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
(זכריה ז', ד'-ה') וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר: אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי:
פירוש לעם: אחר ששאלו בני הגולה מהנביאים האם עליהם להוסיף לצום. בא פסוקינו ואומר בשם זכריה הנביא: כך היה דבר ה' צבאות אלי: אמור אל העם היושב בירושלים והכוהנים: הרי צמתם בחודש החמישי (צום תשעה באב) ובחודש השביעי (צום גדליה בתשרי) במשך 70 שנות השעבוד לבבל עד שחזרתם אנה, האם צמתם בשבילי?!
להרחבה
וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר
- אבן עזרא – "זה היה אחר ששאלו":
"אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים"
- אבן עזרא –"הם אנשי בבל [ו]גם אנשי ירושלם, כי הנבואה כוללת הכל, גם אל הכהנים-שלא ידעו להשיב":
"כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי"
- אבן עזרא –"בחמישי – הוא הנזכר (על חורבן הבית); והוסיף גם בשביעי הבא אחריו - והוא צום גדליה".
"וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה"
- אבן עזרא – חשבון לא מדויק- "והזכיר זה שבעים שנה - לא חשש להזכיר שתים שנים נוספות או אחת. כי בשנת שתים לדריוש המלך שלמו לחרבות ירושלם שבעים שנה. וזו הנבואה היתה בשנת ארבע; ומקצת מן השלישית נכנסה, כאשר שלמו השבעים. ובנבואה הזאת כבר נכנסה קצת מן הרביעית, על כן לא דקדק כל כך בחשבון ע[ל]' כי קרוב הוא".
"צַמְתֻּנִי אָנִי"
- רש"י -"שמא לכבודי צמתם שתהיו צריכים לצום גם עתה" וכן כתב אבן עזרא – "צמתם בעבורי או לכבודי, כי אני לא צויתי אתכם לצום".
- רד"ק – "אם צמתם בעבורי?! בעבור עונותיכם חרבה הבית וגליתם. בעבור זה צמתם. אם תעשו משפט וצדקה - אין אתם צריכים לצום, כי בנה נבנה הבית; ועלו מן הגולה; ותשבו בארץ כל הימים. אם תעשו הטוב בעיני - לא תגלו ממנה לעולם. ומה שאמר 'אני' אחר שאמר צמתני, ר"ל האני צויתי אתכם לצום...".
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "זכריה ז ה"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.