פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱמֹר֙ אֶל־כׇּל־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ וְאֶל־הַכֹּהֲנִ֖ים לֵאמֹ֑ר כִּֽי־צַמְתֶּ֨ם וְסָפ֜וֹד בַּחֲמִישִׁ֣י וּבַשְּׁבִיעִ֗י וְזֶה֙ שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה הֲצ֥וֹם צַמְתֻּ֖נִי אָֽנִי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

אֱמַר לְכָל עַמָא דְאַרְעָא וּלְכַהֲנַיָא לְמֵימַר אֲרֵי צַיְמִין אַתּוּן וְסָפְדִין בְּחַמְשָׁא וּבִשְׁבִיעָאָה דְנַן שַׁבְעִין שְׁנִין הֲצוֹם תַּעֲנִי אַתּוּן מִתְעַנִין קָדָמָי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובשביעי" - הוא צום גדליה

"הצום צמתוני אני" - ה"א נקודה חטף פתח לפי שהיא משמשת ל' תמיהא שמא לכבודי צמתם שתהיו צריכים לצום גם עתה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אמור" וכו' "כי צמתם", ר"ל שהאדם צריך להתדמות בדרכיו אל דרכי האלהים לעשות חסד ומשפט וצדקה, ואז ה' מתעורר כנגדו במדות האלה, וזה רק בדברים שיתואר בם ה' כמו רחום וחנון טוב וסלח וכדומה, אבל אם יצום ויענה נפשו איך יתעורר האלהים כנגד לפי מעשיו הלא אין אכילה ושתיה לפניו? וז"ש "כי צמתם הצום צמתוני אני", וכי תגרמו בזה שאעשה ג"כ כפי מעשיכם הלא זה אי אפשר, כי.


ביאור המילות

"צמתוני אני". צמתם אותי עד שאצום אני:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הצום צמתוני" - וכי צמתם אותי ולתוספת ביאור אמר אני ור"ל וכי הרעבתם אותי בזה לחשוש על צומכם

"כי צמתם" - אשר צמתם וספדתם בחמישי זה ט' באב ובשביעי זה צ"ג וזה שבעים שנה שנהגתם כן (וזכר גם צ"ג כאומר הנה לא צדקו מה שזכרו לבד ט"ב שהוא החמור בעיניהם כי גם צ"ג כמוהו כי שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית ה' כמ"ש רז"ל)

"אמור אל כל עם הארץ" - לא צוה להסב הדבור כלפי השלוחים כי היו כנזופים לפניו על שלא עלו לשבת בא"י והוסב הדבור אל מול יושבי ירושלים שלא יסתפקו גם הם בזה הדבר

<< · מ"ג זכריה · ז · ה · >>