ביאור:זכריה ז ה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

(זכריה ז', ד'-ה') וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר: אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי:

פירוש לעם: אחר ששאלו בני הגולה מהנביאים האם עליהם להוסיף לצום. בא פסוקינו ואומר בשם זכריה הנביא: כך היה דבר ה' צבאות אלי: אמור אל העם היושב בירושלים והכוהנים: הרי צמתם בחודש החמישי (צום תשעה באב) ובחודש השביעי (צום גדליה בתשרי) במשך 70 שנות השעבוד לבבל עד שחזרתם אנה, האם צמתם בשבילי?!

להרחבה

וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר

אבן עזרא – "זה היה אחר ששאלו":

"אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים"

אבן עזרא –"הם אנשי בבל [ו]גם אנשי ירושלם, כי הנבואה כוללת הכל, גם אל הכהנים-שלא ידעו להשיב":

"כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי"

אבן עזרא –"בחמישי – הוא הנזכר (על חורבן הבית); והוסיף גם בשביעי הבא אחריו - והוא צום גדליה".

"וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה"

אבן עזרא – חשבון לא מדויק- "והזכיר זה שבעים שנה - לא חשש להזכיר שתים שנים נוספות או אחת. כי בשנת שתים לדריוש המלך שלמו לחרבות ירושלם שבעים שנה. וזו הנבואה היתה בשנת ארבע; ומקצת מן השלישית נכנסה, כאשר שלמו השבעים. ובנבואה הזאת כבר נכנסה קצת מן הרביעית, על כן לא דקדק כל כך בחשבון ע[ל]' כי קרוב הוא".

"צַמְתֻּנִי אָנִי"

רש"י -"שמא לכבודי צמתם שתהיו צריכים לצום גם עתה" וכן כתב אבן עזרא – "צמתם בעבורי או לכבודי, כי אני לא צויתי אתכם לצום".

רד"ק – "אם צמתם בעבורי?! בעבור עונותיכם חרבה הבית וגליתם. בעבור זה צמתם. אם תעשו משפט וצדקה - אין אתם צריכים לצום, כי בנה נבנה הבית; ועלו מן הגולה; ותשבו בארץ כל הימים. אם תעשו הטוב בעיני - לא תגלו ממנה לעולם. ומה שאמר 'אני' אחר שאמר צמתני, ר"ל האני צויתי אתכם לצום...".