ביאור:זכריה ז ה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
(זכריה ז', ד'-ה') וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר: אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי:
פירוש לעם: אחר ששאלו בני הגולה מהנביאים האם עליהם להוסיף לצום. בא פסוקינו ואומר בשם זכריה הנביא: כך היה דבר ה' צבאות אלי: אמור אל העם היושב בירושלים והכוהנים: הרי צמתם בחודש החמישי (צום תשעה באב) ובחודש השביעי (צום גדליה בתשרי) במשך 70 שנות השעבוד לבבל עד שחזרתם אנה, האם צמתם בשבילי?!
להרחבה
עריכהוַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר
- אבן עזרא – "זה היה אחר ששאלו":
"אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים"
- אבן עזרא –"הם אנשי בבל [ו]גם אנשי ירושלם, כי הנבואה כוללת הכל, גם אל הכהנים-שלא ידעו להשיב":
"כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי"
- אבן עזרא –"בחמישי – הוא הנזכר (על חורבן הבית); והוסיף גם בשביעי הבא אחריו - והוא צום גדליה".
"וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה"
- אבן עזרא – חשבון לא מדויק- "והזכיר זה שבעים שנה - לא חשש להזכיר שתים שנים נוספות או אחת. כי בשנת שתים לדריוש המלך שלמו לחרבות ירושלם שבעים שנה. וזו הנבואה היתה בשנת ארבע; ומקצת מן השלישית נכנסה, כאשר שלמו השבעים. ובנבואה הזאת כבר נכנסה קצת מן הרביעית, על כן לא דקדק כל כך בחשבון ע[ל]' כי קרוב הוא".
"צַמְתֻּנִי אָנִי"
- רש"י -"שמא לכבודי צמתם שתהיו צריכים לצום גם עתה" וכן כתב אבן עזרא – "צמתם בעבורי או לכבודי, כי אני לא צויתי אתכם לצום".
- רד"ק – "אם צמתם בעבורי?! בעבור עונותיכם חרבה הבית וגליתם. בעבור זה צמתם. אם תעשו משפט וצדקה - אין אתם צריכים לצום, כי בנה נבנה הבית; ועלו מן הגולה; ותשבו בארץ כל הימים. אם תעשו הטוב בעיני - לא תגלו ממנה לעולם. ומה שאמר 'אני' אחר שאמר צמתני, ר"ל האני צויתי אתכם לצום...".